שורת הקיצוצים בצד הפניות ללב הציבור הם ציון דרך בהידרדרות התלולה של התקשורת, שבה משמשים בערבוביה מצב אובייקטיבי קשה של ירידה בהכנסות, בעלי הון המשתמשים בעובדיהם כאמצעי לחץ לשיפור תנאים ופגיעה אנושה במקצוע העיתונות. בשורת ההפסד בסוף המאזן נמצאים אנשים: עיתונאים ועובדי ענף התקשורת המשלמים את המחיר.

פנייתו האישית של מו"ל הארץ עמוס שוקן למנויי העיתון, בצד מכתבו של מנכ"ל רשת אבי צבי לעובדי החברה, מלמדים על היקף המשבר בענף התקשורת. אבי צבי מנמק את הקיצוצים הצפויים ב"משבר העמוק אליו נקלעה תעשיית הטלוויזיה הכולל ירידה דרמטית בהיקפי הפרסום".
בהודעתו נמסר כי שכר עובדי רשת והפרילאנסרים יקוצץ באופן מדורג ברמה של % 3 – % 10 ,  בהתאם לגובה השכר. כמו כן, התבקשו המפיקים העובדים עם רשת לקצץ % 5 מעלויות ההפקה . מרשת נמסר כי עד כה, כל המפיקים שאליהם פנתה החברה נענו בחיוב.

"מהלכים אלה נעשים במטרה להמשיך ולשמור על מצבת כח האדם של עובדי רשת ולהימנע מפיטורים. הקיצוצים ייכנסו לתוקף החל מה-1 בנובמבר, וזאת עד להתייצבות המצב הכלכלי של תעשיית המדיה בכלל ושל שוק הטלוויזיה בפרט". במכתבו לעובדים עמד צבי על המאבק הקיומי של הענף שאינו רק מאבק על חופש העיתונות ועל היצירה הישראלית. "למרות התמיכה הפיננסית הבלתי מתפשרת מצד הבעלים שלנו בקבוצת עופר ושטראוס , החברה תתקשה להתמודד עם מצב השוק הנוכחי במידה והרגולטור לא יתגייס גם הוא להתאים דרישותיו למצב השוק הקיים. אנו תולים תקוות רבות בוועדה בראשות משרד האוצר שדנה בדיוק בימים אלה בסוגיות הקשורות לענף הטלוויזיה ולהוצאותיו המרובות".

במכתבו למנויי עיתון הארץ , בו הודיע על העלאת מחירים בצירוף ברכת שנה טובה, פונה שוקן למנויים בבקשה כי יקבלו בהבנה את העלאת המחיר שנאלצו לבצע ואף שוטח, באופן יוצא דופן את השתלשלות העניינים הפנימית במאבק האלים מול קבוצת דנקנר, בעקבותיו חדלה, לדבריו, קבוצת איי.די.בי לפרסם בעיתוני רשת שוקן מזה ארבע שנים:

"אולי קצת יהיר מצידי לומר את זה, אבל אני חושב שקיומו של הארץ והדה מרקר חשוב למי שרוצה לחיות במדינת חוק מתוקנת, הוגנת לאזרחיה ואור לגויים בהתנהלותה. אין לי ספק שבמידה מסויימת זה נכון. עיתון מתקיים משני מקורות הכנסה: המודעות והמנויים. היקף הפרסום בישראל ירד ובפרט בעיתונים.

"אין ברירה לעיתון אלא להישען יותר על הכנסותיו מדמי מנוי. הכנסות הארץ והדה מרקר מפרסום נפגעו מאד מן הירידה בשוק בכלל, אבל גם מצעדי עונשין של מפרסמים. חברת אי.די.בי למשל, מפרסם חשוב (שופרסל, סלקום, כלל ביטוח וכלל פיננסים), מענישה אותנו ולא מפרסמת אצלנו כבר כמעט ארבע שנים. הם לא היו מרוצים על שתמכנו במפקח על הבנקים כשדרש את סילוקו של דני דנקנר מתפקיד יו"ר בנק הפועלים (כל העיתונים תמכו בדנקנר וכתבו נגד המפקח). הם לא היו מרוצים שלא הפסקנו ללחוץ להפחתת דמי הקישוריות בסלולר ולפתיחת השוק לתחרות (עיתונים אחרים לא נתנו משקל לסוגיה) והם לא היו מרוצים כשחשפנו את תופעת הריכוזיות במשק והנזקים היא מביאה ולחצנו לשנות את הכללים (העיתונים האחרים הסבירו שאין ריכוזיות, אבל דווקא הוועדה לתחרותיות במשק, שמינה ראש הממשלה, אימצה את כל עמדותינו). בעיקר לא היה מקובל עליהם לפרסם בעיתון שאינו משרת את האינטרסים שלהם ומעדיף את אינטרס הציבור. את הפרסום שלהם ריכזו, על כן, בעיתונים אחרים ושם קיבלו את השירות שרצו לקבל".

אז מנוי על הארץ ודה מרקר הוא מנוי על עיתון טוב אבל גם סוג של ביטוח, שיש מי שרואה לנגד עיניו את האינטרנס הציבורי כפי שהוא מבין אותו בתום לב) ולא מפרסם בעיתון דברים כדי לרצות אינטרסים אחרים והוא שותפות אתנו שמטרתה ישראל טובה יותר, צודקת יותר, הוגנת יותר ובטוחה יותר".