בתחילת אוקטובר 2011 מינה שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, את הוועדה לבחינת הוזלת מחירי הנופש בישראל. הוועדה קמה מתוך הצורך בבחינה מחדשת של כלל ענפי התיירות ומתן המלצות להוזלת חבילת התיירות, כך שתהיה אטרקטיבית יותר בלי לפגוע באיכותה, הן לצרכן הישראלי והן לתייר.

מחאת הקיץ 2011 לא נגעה במחירי הנופש בישראל ולמרות זאת החליט השר לבחון את הסוגיה ולצורך כך הוקמה הוועדה. מנדט הוועדה, שבראשה עמד מנכ"ל המשרד, נועז בר ניר, היה לטפל בסוגיית המחיר.

התיירות לישראל – פוטנציאל לא ממומש

הוועדה מציינת כי תהליך הגלובליזציה הגדיל את מספר התיירים בעולם, אשר עמד בשנת 2011 על 980 מיליון תיירים בשנה. התיירות הפכה להיות ענף משמעותי בעולם, המספק פרנסה לכ-9% מכוח העבודה העולמי. התחרות על כיסו של התייר מתקיימת ברחבי העולם, בעיקר בגלל הוזלת מחירי התעופה מהמדינות המפותחות אל יעדי התיירות הקרובים והרחוקים.

התיירות בישראל היא תעשיה עם פוטנציאל אדיר שלא התממש. בעבר היה נהוג לחשוב שהסיבות הן גאופוליטיות. "היום אנו יודעים שהפוטנציאל לא מומש גם בגלל חוסר שימת דגש על הפוטנציאל הכלכלי הגלום בתעשיה זו מצד הממשלות השונות. בדומה לתעשיות אחרות, תעשיית התיירות מצריכה השקעות ממשלתיות ורגולציה מעודדת", כותבים חברי הוועדה.

הוועדה מציינת כי סקר משרד התיירות העלה כי למרכיב עלות חבילת הנופש משקל רב בבחירת היעד לחופשה. לאור העובדה כי לתעשיית התיירות ישנה השפעה על המשק הישראלי בהכנסות ובתעסוקה וכמובן ביצירת תדמית חיובית של ישראל בעולם, "מוטל עלינו לחפש ולמצוא את הדרך להוזיל את חבילת הנופש בישראל. המחיר הגבוה של חבילת נופש בישראל יכול להניא תיירים מלהגיע לישראל והדבר פוגע בהכנסות למשק ועלול למצב את המוצר הישראלי כמוצר יקר. מצב זה עלול לגרום לכך שמיליוני תיירים לא יגיעו לישראל וייגרעו מהפוטנציאל התיירות", הם טוענים.

הנזק למשק הוא בראש וראשונה כלכלי, שכן הפדיון למשק עשוי להיות גבוה יותר. בנוסף, נוצר נזק תדמיתי כאשר מספר התיירים המרוצים שמדווחים בחיוב על התמורה לכסף – יורד.

הוועדה בדקה ומצאה שאכן עלויות הנופש בישראל יקרות בהשוואה לעולם ושהסעיפים העיקריים העומדים מאחורי מגמה זו הם מחירי האכסון באזורי תיירות מרכזיים ובעונות שאינן עונות שפל וכן תעריפי הטיסות לארץ וממנה.

הוועדה החליטה שלא לדון בסוגיות המסעדות והברים, שעל חלקם נטען שהם גובים מחירים גבוהים יותר מתיירים. כמו כן לא דנה הוועדה בהסעות – שכן הנושא באחריות ובטיפול משרד התחבורה וביוקר המחייה הכללי, שנדון בוועדת טרכטנברג.

הוועדה הגיעה למספר מסקנות לגבי הסיבות ליוקר עלויות הנופש: מניתוח כלכלי של דוחות בתי המלון, התרשמה הוועדה כי הסיבה העיקרית לתעריפים הגבוהים הינה רווחיות נמוכה של המלונות לאורך זמן אשר, בין היתר, מונעת כניסת מתחרים חדשים בשנים האחרונות.

מסיבה זו החליטה הוועדה לבחון את העלויות ולהמליץ על דרכים לשיפור רווחיות המלונות על ידי הקטנת עלות הבנייה של מלונות חדשים והפחתת העלויות השוטפות. מסקנת הוועדה היא כי שיפור הרווחיות, הגדלת התחרות והפחתת העלויות, יבואו לידי ביטוי בהוזלת מחירים בטווח הבינוני והארוך.

לעניין מחירי הטיסות, לאלרונה נחתם בראשי תיבות הסכם "שמיים פתוחים" עם האיחוד האירופי. הוועדה סבורה שמדיניות זו יש בה כדי להביא להוזלת מחירי הטיסות וממילא גם להוזיל את עלויות הנופש.

עיקרי המלצות הוועדה:

הוועדה לבחינת הוזלת מחירי הנופש בישראל בדקה ומצאה שאכן עלויות הנופש בישראל יקרות בהשוואה לעולם ושהסעיפים העיקריים העומדים מאחורי מגמה זו הם מחירי האכסון באזורי תיירות מרכזיים ובעונות שיא, וכן תעריפי הטיסות לארץ וממנה. יש לה גם המלצות איך לפעול בעניין זה

• דירוג בתי מלון ישפר את השקיפות לצרכן
• צמצום רגולציות ככל שניתן – ייעול הפעלת המלונות והתאמתם לרמת יעילות אירופית
• מתן "רשת בטחון" ממשלתית לבנקים לתקופות משבר גאופוליטי לצורך הבטחת אשראי לבניית מלונות
• הגדרת יחידת מכירה מינימלית של נופש בבית מלון כחדר ללילה אחד
• גילוי נאות בהצגת תעריפי בתי המלון – לאחר הדירוג ייקל על הצרכן להשוות מחירים וכך תגבר התחרות ויוזלו המחירים
• "שמיים פתוחים" – יישום החלטת הממשלה בנושא מדיניות השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופי
• הורדת הארנונה למלונות לרמה אירופית ומעבר לגבייה בהתאם לתפוסת החדרים
• תקנים פיזיים – מתן הקלות בתקנים הפיזיים לצורך בניית מלונות חדשים, בין היתר בהקטנת שטחי הציבור הנדרשים
• מתן עדיפות בבניית בתי מלון ברמה C (רמה בינונית-נמוכה)
• המלצה להשוואת תנאים, הקלות וסיוע בין תעשיית התיירות לתעשיות אחרות
• שימת דגש על מניעת ריכוזיות במלונאות באזורי ים המלח ואילת שבהם קיימת בעיית ריכוזייות (2-3 רשתות מלונות מחזיקות באחוזים גבוהים של חדרי מלון)
• גיבוש תוכנית של משרד התיירות בשיתוף עם תעשיית התיירות לעידוד תיירות הפנים והחוץ בתקופות שפל ובכל אזורי הארץ על ידי פיזור גאוגרפי, מתוך ציפיה שמהלך כזה יגדיל רווחיות מצד אחד ותחרויות מצד שני, כאשר המטרה היא להניע תיירות בארץ בכל עונות השנה.
• הבטחת תקציב שיווק לאורך זמן
• גילוי נאות בתחום הצימרים

לסיכום כותבים חברי הוועדה:
תוך שלושה חודשים מיום הגשת הדוח יפעל משרד התיירות ליישום חלקים מדוח הוועדה שתכליתם לצמצם את החסמים לבניית בתי מלון, הגברת השקיפות והרחבת הגילוי הנאות של נותני שירותי התיירות.
הדברים ייעשו באמצעות הליכי חקיקה ו/או באמצעות החלטת ממשלה ו/או בכל דרך אפשרית אחרת. הדברים שניתן לבצעם בהחלטות מינהליות יבוצעו בהקדם האפשרי.

לפי הערכת משרד התיירות, אפשר יהיה להוזיל את חבילת הנופש עד 20%. האם זה אכן יקרה? ימים יגידו.

[related-posts title="עוד כתבות בנושא"]