Skip to content

עמוס ידלין ממליץ: לא לפסול שיחות ישירות בין ארה"ב לאיראן

במאמר המתפרסם היום באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי, כותבים ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין והחוקר אבנר גולוב, כי שיחות ישירות בין איראן וארה"ב על תכנית הגרעין הן לא בהכרח התפתחות שלילית. ויש גם תנאים: שהמערב לא ירפה מן הסנקציות, ישמר אופציה צבאית ולא יתן לאיראנים למשוך זמן
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

שיחות ישירות בין איראן וארצות הברית על תכנית הגרעין האיראנית – הן לא בהכרח התפתחות שלילית. כך אומרים ראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל.) עמוס ידלין ואבנר גולוב, במאמר המתפרסם היום באתר של המכון למחקרי ביטחון לאומי.

המאמר של השניים מתפרסם בעקבות הידיעה שהתפרסמה ב-"ניו-יורק טיימס", לפיה איראן הסכימה לפתוח בשיחות ישירות עם הממשל האמריקני על תכנית הגרעין שלה, לאחר הבחירות בארצות הברית, בחודש הבא. למרות שידיעה זו הוכחשה על-ידי דובר הבית הלבן וגם על-ידי שר החוץ האיראני, הבהיר הדובר כי ממשל אובמה פתוח לקיים שיחות ישירות עם איראן על תכנית הגרעין הצבאית שלה – ושני החוקרים אומרים כי לא יופתעו אם לאחר הבחירות מהלך מסוג זה יצא לפועל.

אלוף (מיל.) עמוס ידלין: "הלחץ מתחיל לתת את אותותיו" (צילום: ויקימדיה)
אלוף (מיל.) עמוס ידלין: "הלחץ מתחיל לתת את אותותיו" (צילום: ויקימדיה)

התגובות השליליות מישראל לידיעה זו לא איחרו לבוא, לרבות התנגדותם של ראש הממשלה ושר החוץ. אבל עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי ואבנר גולוב, עוזר המחקר לראש המכון, אומרים שמשא ומתן ישיר בין איראן לארצות הברית איננו בהכרח התפתחות שלילית וגלומות בו הזדמנויות לישראל, בין אם בסופו של תהליך השיחות תצלחנה או תכשלנה.

לדברי השניים, נכונות האיראנים למשא ומתן ישיר מול ארצות הברית מצביעה על יעילות הסנקציות. "אם הפרסום יתברר כנכון, הרי שמדובר בתפנית במדיניות האיראנית. עד לאחרונה טהראן סירבה למשא ומתן בילטרלי עם הממשל האמריקני בעניין תכנית הגרעין הצבאית שלה, חרף הלחץ המדיני, הצבאי והכלכלי שהופעל עליה. נסיגה כזו של ההנהגה האיראנית מהצהרותיה מהווה סימן לכך שהלחץ מתחיל לתת אותותיו ולהביא לשינוי אמיתי במדיניות האיראנית. כמובן ששינוי זה איננו מספיק, אך הוא מצביע על תפנית בתחושת הביטחון שאיראן הקרינה עד כה, ומעודד את חיזוק הסנקציות".

עוד מצביעים שני החוקרים על הוצאת מוסקבה ובייג'ין מהמשא ומתן. "עד כה העדיפה איראן לקיים את השיחות עם המערב במסגרת פורום מדינות ה-P5+1 (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה), מכיוון שסמכה על כך שרוסיה וסין, המהוות מכשול מרכזי בניסיונות האמריקניים לפעול נגד איראן במסגרת בינלאומית רחבה, יפעלו לטובתה ויחלישו את המערב. אם איראן אכן תבחר לפנות לשיחות ישירות עם וושינגטון יהיה בכך ביטוי של אכזבה מהתנהלותן של רוסיה וסין וחשדנות כלפי מדיניותן".

תותחי נ"מ בסמוך למתקן הגרעיני בנתנז (צילום: ויקימדיה)
תותחי נ"מ בסמוך למתקן הגרעיני בנתנז (צילום: ויקימדיה)

בהמשך הניתוח אומרים השניים כי אם המשא ומתן העתידי יצא לפועל, הוא יזמן שתי התפתחויות  חיוביות ואחת בעייתית:

ההתפתחות חיובית ראשונה היא סיכוי להגעה ל"הסכם קביל", שהוא כשלעצמו עדיף על שתי חלופות הקיצון – "פצצה או הפצצה". שני החוקרים מדגישים כי חלופה זו תהיה טובה יותר משתי החלופות הקודמות רק אם היא תניב הסכם קביל, שישמור את טהראן במרחק של שנתיים לפחות מנשק גרעיני. "לשם השגת הסכם קביל נדרשים שלושה תנאים: א. הוצאת רוב החומר המועשר מחוץ לשטחה של איראן; ב. סגירת אתר ההעשרה בפארדו ו-ג. פיקוח בינלאומי יעיל, לפחות כפי שנדרש ב'פרוטוקול הנוסף'", אומרים השניים. "חשוב לציין, בהמשך לנאום ראש הממשלה באו"ם, שהתמקד בסוגיית רמת ההעשרה ל-20%, כי הסכם אשר יתמקד רק בסוגיה זו יהווה 'הסכם רע', אם יאפשר לאיראן לשמר את יכולת ההעשרה שלה ואת תוצריה העתידיים בשטחה. הסכם כזה, גם אם יוצג כהסכם טוב, יאפשר לאיראן לפרוץ לפצצה ולפתחה בזמן קצר, לפני שהמערב יוכל לפעול לעצירתה".

המתקן באראכ לייצור מים כבדים (צילום: ויקימדיה)
המתקן באראכ לייצור מים כבדים (צילום: ויקימדיה)

ההתפתחות החיובית השנייה לדברי ידלין וגולוב: כישלון במשא ומתן יחזק את הלגיטימציה לתקיפה. "אם המשא ומתן הישיר בין טהראן לוושינגטון אכן ייפתח, ויסתיים בכישלון, יתחזק הטיעון, כי כל החלופות נכשלו, למעט זו הצבאית, ולכן יש לעצור את תכנית הגרעין האיראנית באמצעים צבאיים. מסיבה זו, על הנושאים ונותנים לתחום את השיחות בהיבטי זמן ותוכן, כדי להצביע על התקדמות משמעותית, או לחילופין, על כישלון – פעולה אשר הממשל האמריקני נמנע מלעשותה עד כה. אם השיחות תכשלנה באופן רשמי, כל פעולה צבאית עתידית נגד איראן תזכה ללגיטימציה בינלאומית, פנים-ישראלית ופנים-אמריקנית יותר רחבה". כותבי המאמר מדגישים: "רכיב הלגיטימציה הבינלאומית הינו אקוטי: כל מי שיתקוף באיראן יזדקק לתמיכה בינלאומית, כדי לשמר את הישגי התקיפה לאורך זמן, ולמנוע ממנה מלפתח נשק גרעיני גם בעשור שלאחר התקיפה".

ההתפתחות השלילית האפשרית, במהלך של משא ומתן ישיר בין ארצות הברית לאיראן, מעבר להסכם רע, עלול להיות לדברי ידלין וגולוב "משא ומתן שישחק לידי האיראנים" ושבאמצעותו, תוך כדי התנהלותו, יקנו זמן נוסף להעשרה והתמגנות של תשתיות הגרעין שלהם. "לכן מצופה שהנושאים ונותנים מהצד האמריקאי יהיו מודעים לטכניקות העמדת הפנים ומשיכת הזמן של האיראנים, וינקטו באסטרטגיה של TAKE IT OR LEAVE IT, או לכל הפחות ידרשו הקפאת תכנית הגרעין הצבאית כל עוד מתקיים משא-ומתן".

[related-posts]

ידלין וגולוב מדגישים כי גם במהלך משא ומתן כזה, אם יתקיים, על מדינות המערב לא להרפות מן הסנקציות ולהחזיק באופציה צבאית אמינה. "התפתחויות העבר במשבר הגרעין האיראני בכל הקשור להתנהלות איראן מול המערב, המחישו שרק כאשר המשטר בטהראן חש באיום רציני הוא משנה את מדיניותו".

בסיכומו של דבר ממליצים השניים לישראל שלא לפסול מהלך, שבמסגרתו לאחר הבחירות בארצות הברית תחלנה שיחות ישירות בין טהראן לוושינגטון על תכנית הגרעין הצבאית האיראנית. "תפנית זו טומנת בחובה הזדמנויות למערב בכלל, ולישראל במסגרתו, לחלופה טובה מתקיפה באיראן או מהשלמה עם פצצה איראנית. היא גם תאפשר להרחיב את הלגיטימציה לפעולה צבאית נגד תכנית הגרעין של איראן, אם השיחות תכשלנה. על מקבלי ההחלטות העוסקים בסוגיה להימנע מדחיית אופציה זאת על הסף, לעמוד על המשמר שלא יושג הסכם רע ושהמשא ומתן יתנהל תוך פיקוח ובקרה על המתרחש מאחורי הקלעים, ולייצר סינרגיה בין האסטרטגיות המשלימות על-מנת להפעיל את מרב הלחץ על טהראן".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן