הורשע במעשי אונס ונידון לשמונה שנות מאסר, אתמול זוכה בבית המשפט העליון מחמת הספק, לאחר ארבע שנים בכלא. השופט ג'ובראן: "גרסת המתלוננת לא הוכחה מעל ספק סביר". השופט גרוניס:  "בדיני נפשות, מוטב לזכות אשם מלהרשיע זכאי". ביקורת חריפה על התנהלות החקירה והדיון במחוזי

מאת אבירם זינו

גבר שהורשע במספר עבירות אונס כלפי גיסתו, זוכה בעליון לאחר שבית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר עליו שמונה שנות מאסר בפועל. השופטים אשר גרוניס וסלים ג'ובראן זיכו מחמת הספק בעוד השופטת עדנה ארבל סברה שאין מקום להתערב בערעור. פסק הדין ניתן ביום חמישי ( 12/1/2012) והוציא לחופשי את האיש שכבר ריצה ארבע שנות מאסר.

שופטי בית המשפט העליון בחנו חלק מהראיות בתיק ומתחו ביקורת חריפה על החקירה שהתנהלה בפרשה, גם על ההליך בבית המשפט המחוזי והתנהלות שופטיו.

מדובר בתושב דרום הארץ שהורשע במספר עבירות אינוס נגד גיסתו. שניהם עלו מאתיופיה ב-2002 ומשפחותיהם גרו באותו הבניין. המערער והמתלוננת אינם דוברי השפה העברית. המתלוננת סיפרה לעובדת סוציאלית בלשכת הרווחה בעיר שהיא קורבן התעללות מינית על-ידי בעלה של אחותה.היא טענה שהאיש איים עליה במשך כל  התקופה, שאם תספר על מעשיו הוא ירצח אותה ויפגע באחותה, אשתו. לעיתים, תוך שימוש בסכין.

בתום החקירה הוחלט להגיש נגד הגבר כתב אישום, בו יוחסו לו מספר רב של עבירות אינוס, חלקן בנסיבות מחמירות. הגבר הורשע, ב- 2008 הורשע ונידון לשמונה שנות מאסר, מהן כבר ריצה אבע שנים. הוא כפר באשמה וערער לבימ"ש העליון. אתמול זוכה במרבית העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.  

העדות המרכזית במחוזי הייתה עדותה של המתלוננת, שגוללה את מסכת המעשים שביצע בה המערער. המתלוננת העידה כי קשריה עם המערער ואשתו, אחותה של המתלוננת, המתגוררים בסמוך אליה היו טובים. זאת, עד שיום אחד הגיע לביתה של המתלוננת, היא הכינה לו לשתות ותוך כדי ההכנה הוא תפס אותה בידיו ולקח אותה לחדר השינה, שם אנס אותה. לדבריה, הגיס שב וחזר על מעשי האינוס במשך כשנה, בתדירות של פעם או פעמיים בשבוע, בשעות הבוקר, כשילדיה שהו בבית הספר, או בשעות הערב.

בית המשפט העליון מתח ביקורת על התנהלות בית המשפט המחוזי בתיק, גרוניס כתב בפסק דינו כי המחוזי נמנע מלתת משקל לשאלת מהימנותה של המתלוננת.

השופטת עדנה ארבל, בדעת מיעוט, סברה שאין מקום להתערבות בית המשפט העליון בערעור. ארבל התייחסה גם היא לנושא השאלות המדריכות וכתבה על מה שהגדירה כ"מחיר הראייתי" של שאילת שאלות מדריכות, כי בית המשפט צריך לתת לכך את האיזון הנכון בשקלול הראיות.

השופט גרוניס אמר "בדיני נפשות מוטב לזכות אשם מלהרשיע זכאי".

 השופט סלים ג'ובראן כתב: "אין אני יכול לומר בוודאות, כי מעשי האונס בגינן התלוננה המתלוננת לא קרו וכי מדובר בעלילה. יתכן שאלה על מהימנות המתלוננת וגרסתה, ובשל מחדלי החקירה שנלוו לכך, ומאחר שבהשערות וניחושים אין די בשביל לבסס הרשעה בפלילים, שוכנעתי, כי גרסת המתלוננת לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר" .  

 השופטים הצביעו על סתירות בעדותה של המתלוננת ביחס לדברים שאמרה בחקירת המשטרה. כשנדרשה להסביר זאת, אמרה, כי לא הבינה את שפת החוקרת. כעדת הגנה זומנה המתורגמנית אשר תרגמה את דבריה של המתלוננת בחקירה. היא לא זכרה את תוכן דבריה של המתלוננת, או האם היו ביניהן קשיי תקשורת. היא ציינה שאין לה רקע מקצועי בתרגום, וכי היא נקראה לתרגם בחקירה בשל כך שהתנדבה במשטרה באותה העת והיא דוברת השפה האמהרית.