Skip to content

הפוליטיקאים רצים לטלוויזיה? מגיע להם. ונעבור לפרסומות

רשת מיהרה להכות בפטיש החם ולהציע לנו שתי תכניות ערב בחירות שמאתגרות זו את זו. אם ניסים משעל תוקף את הפוליטיקאים חזיתית, בסטייל הבולדוג של שנות התשעים, באה מצב האומה ומלמדת אותו פרק בהלכות טלוויזיה של המאה ה-21: עכשיו עידן הנונסנס. תפסיק להיות רציני ותכניס להם ביג -טיים, רק בדאחקות. זה הרבה יותר אפקטיבי, ובעיקר […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

תכניות הבחירות פולשות לכל חלקה טובה בטלוויזיה. הכרזת נתניהו-ליברמן על האיחוד יצרה סיטואציה שבה לא יכולנו לחמוק מהעיתונאים לשעבר, שלי יחימוביץ' את יאיר לפיד, שצצו והגיחו בכל ערוץ, פירשנו והסבירו מה קורה, ומזל שבין לבין היה גם מיקי איתן שפוי אחד, שאמר את האמת בפרצוף. עוד אחד שדיבר אמת בצורה מרשימה עד כדי כך שכל מיני מצביעים אמרו אחר כך בהתפעלות 'תאמין לי, הייתי מצביע בשבילו' – הוא חיים אמסלם מתנועת 'עם שלם'.

תכניות האקטואליה עמוסות לעייפה בפוליטיקאים. מהדורות החדשות צועדות בראש, ובין לבין, נותנים לנו פרפראות מבית היוצר של מצב האומה ונסים משעל.

מצב האומה (צילום: טל גבעוני)

הצוות גורי אלפי-אורנה בנאי-עינב גלילי-ליאור שליין שוחט פרות קדושות של הימין ושל השמאל בסרקאזם מחודד, כשהנונסנס מותח את גבולות הפארודיה עד לאותם מקומות שגורמים לצופים להגיד "אופס!".
אמש היה תורה של זהבה גלאון, מנהיגת מרצ שעשתה שעורי בית והגיעה עם ארסנל של כמה בדיחות ומעני לשון.  לנוכח רקורד הנסיגה המרשים של מרצ ממערכת בחירות אחת לאחרת שאלה בנאי "כמה מערכות בחירות צריכה מרצ כדי להגיע לגודל של החלקיק האלוהי" וגלאון, שהתאימה את עצמה לאווירה, התעניינה למה מטילים דווקא עליה להכין קיש פלפלים למסיבת יומולדת של נינט, שמקדם גורי מדי תכנית, כי היא חלה ביום הבחירות. אמרנו נונסנס? אז גורי שואל את זהבה: "את העברת את החוק נגד סחר בבני אדם ועכשיו אנחנו במיתון. נו, את מרוצה??" וכשגלאון נפרדת ב"הייתם אחלה" שליין עונה לה :" גם אתם. חבל להיפרד מכם…"

אריה דרעי: תכנית המקור ערוץ 10. אוקטובר 2012 (צילום מסך)

אם חברי מצב האומה גורמים לצופים בבית בעיקר להיקרע מצחוק, באה התכנית המתחדשת מדי מערכת בחירות, משעל חם, ומכניסה אותנו לזירת הדו קרב, והראשון להיכנס אליה באומץ, אריה דרעי, שלפתע נלחם כאריה, בלי למצמץ, על מקומה וחשיבותה של תנועת ש"ס: תנועה הנשענת על ישות 'ספרדית' ו'חרדית'. להזכירכם, רק יום קודם נשמעה הקלטה של דרעי מן העבר, בה פקפק בזכות הקיום של תנועות מסוג זה. משעל נתן לדרעי לזרוע את זרעי הפאניקה סביב איחוד הליכוד וישראל ביתנו: "פינה אחת של חמלה שהייתה שם (בליכוד) – כחלון – גם עזב אותם.. איווט יכול עכשיו להגיע לעמדה של מנהיג הימין" ואז משעל התחיל לזנב בו, להזכיר לו ולצופים מה יחסו של אלי ישי: "אדם שאתה מתעב, אדם שאתה בז לו שתים עשרה שנה… אתה רוצה להתערב? חודשיים אחרי הבחירות הוא עף. אתה מעיף אותו".

למתקפה יש עוד אפקט של יצרני סקופים. דרעי מגלה את ליבו איך בא לרב עובדיה כדי לומר לו שהוא פורש מש"ס ואיך הרב, בתחנונים ודמעות בעיניו הפציר בו להישאר. "לוותר" כדברי דרעי,  שאיכשהו מנסה להסיט את השיחה למקומות יותר נוחים כמו האמירה: "יש פה שתי מדינות".

נסים משעל (צילום: ינאי יחיאל)

הוא מספר איך אשתו יפה גיהצה לו את החולצה שהוא לובש: "אני לא קיסריה. אני לא קופץ ממגדל למגדל" הוא עוקץ את ביבי וברק ומתכוונן לעבר הרשויות הערביות בתוך נרטיב המצוקה ממנה הוא צמח. מצוקה שדרעי מבטיח כי ש"ס לא תשאיר אבן על אבן עד שיושם לה קץ, אבל משעל עט על המציאה ומאשים את ש"ס בטענה שהם דואגים רק לאנשים שלהם: "מה אתה עשית בשביל המדינה?עשית בשביל אל המעיין! ש"ס, בקדנציות האחרונות, עשתה רק לביתה". ודרעי מנסה להפריך את הטענות, וכך השיחה – זירת התרנגולים מתמוססת לה בין האשמות שמטיח נסים בדרעי ושדרעי מטיח בביבי – וכל וזה משווה לתכנית עוד אותו טעם חמוץ של מערכות בחירות, שבסופן שום דבר לא ישתנה.

תשדירי בחירות בצד תכנית כמו מצב האומה, שהפכה גם היא בכורח (או בזכות) הנסיבות, לתכנית בחירות, הם גם עוד משאבה לשירות ערוצי הטלוויזיה המסחריים, שיודעים לתרגם את מימוש הזכות הדמוקרטית לכסף שבא מפרסומות. הם מתפרנסים מן הפרסומות וזה לגיטימי, השאלה רק היכן נמתח הקו בין פרסום הוגן לבין עבודה בעיניים על הצופים.

חברת רשת הוכיחה אתמול שאין גבולות כשניצלה את הפלטפורמה האטרקטיבית כדי לעשות תרגיל מסריח: ליאור שליין קרא לצופים להישאר רתוקים למרקע כי "אנחנו יוצאים רק לשתי פרסומות", לאחריהן, הוצגה האורחת זהבה גלאון שהוצגה גם קודם, כדי לצאת מיד אחר כך להפסקת הפרסומות האמיתית.

השימוש שעושה רשת בתכנית משובחת כמו מצב האומה כדי לעבוד עלינו עלול לפעול כבומרנג. בומרנג? הצחקתם אותם. הבהייה בפרסומות יכולה להיחשב מתכון לאלצהיימר והערוצים המסחריים מצליחים להעלות לנו את מפלס העצבים ולשכלל אותו לדרגת אמנות. הם שולחים לעברנו, שוב ושוב, אצבע משולשת. הם מאריכים את הפסקות הפרסומות, מגבירים בהן ווליום ועל הדרך מכניסים גם כמה פרומואים לעוסים לעייפה. ואנחנו? במדינה שלא יודעת מה זה חרם צרכנים, במדינה שמהפכות חברתיות גוועות בה מהר משהתעוררו, הם יכולים להיות רגועים לגמרי. אנחנו נמשיך לבהות במרקע כמו זומבים עד שהתכנית תשוב. ועכשיו, נעבור לפרסומות.

1 Comment

  1. שער
    29 באוקטובר 2012 @ 9:55

    מצב האומה היא התוכנית הסטירית הטובה ביותר כיום.
    אם כי לפעמים היא גולשת לבוטות יתר.
    אכן, פורמט המאה 21 לעומת פורמט שנות ה-90 ,
    אני לא מבין למה המראיין תוקף בשאלות ולא נותן צ'אנס למרואיין לענות.
    דרעי לא פרייר ומצליח להשיב למשעל.
    בתמונה של ניסים משעל כתוב – "נשים" משעל ?

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן