אני נגד המסע לפולין, אבל אם כבר בחרת לצאת…

אני רוצה שתזכרי את אלה שלבם גס. את אלה שאטמו אוזניים, עיניים, לבבות ודלתות ביתם נוכח הרוע. אני רוצה שתזכרי שאנשים, בני המין האנושי, פחדו להושיט יד והעדיפו לחשוב רק על עצמם

אני נגד המסע לפולין, אבל אם כבר בחרת לצאת…

אני רוצה שתזכרי את אלה שלבם גס. את אלה שאטמו אוזניים, עיניים, לבבות ודלתות ביתם נוכח הרוע. אני רוצה שתזכרי שאנשים, בני המין האנושי, פחדו להושיט יד והעדיפו לחשוב רק על עצמם

מאיה, ילדה שלי,

את דעתי על "המסע לפולין", את המסחור ברגשות ותעשיית הכסף סביבו, את כבר יודעת.

מאחר שבכל זאת בחרת, בניגוד לדעתי ומהסיבות שלך, לקחת חלק בפרוייקט השנוי במחלוקת הזה, אנצל את ההזדמנות כדי לנסות להעביר לך מקצת מערכיי והשקפת עולמי שזאת חובתי כאם – הורה ומחנכת שלך לחיים.

העבודה משחררת (צילם: דין לנר)
המין האנושי התגלה במלוא כיעורו ואכזריותו (צילם: דין לנר)

הנה את עומדת היום, יחד עם חברייך, במקום בו הוצא לפועל אחד מהפשעים החמורים והאכזריים ביותר שידע המין האנושי נגד המין האנושי. לא אנושי? נשמע אבסורדי? אז זהו, שלא. המין האנושי מתגלה כאן במלוא כיעורו ואכזריותו, אולי היצור הכי אכזר שקיים על פני הכוכב הזה, שנקרא כדור הארץ. המין האנושי יצר מפלצות כמו גם מלאכים.

לא מספיק מטורף אחד כדי לייצור מכונת רצח משומנת ואכזרית כל כך, משוגע ככל שיהיה.

לא מלאך אחד בלבד יכול לעצור מכונת רצח מפלצתית כזאת.

לא.

לכל חזון או רעיון, טוב או רע, צריך שותפים לדרך כדי להביא אותו לידי מימוש, צריך את אלה שיילכו אחריו כמחנה שלם ויאמינו ברעיון. השאלה המרכזית שנשאלת, מי ומה היא הדרך?

האם יהיה זה הרוע, האכזריות, הכוחנות  והגזענות? או החמלה, האהבה, הטוב והדאגה לשלום כל חי?

המין האנושי תמיד חיפש, מחפש ויחפש מנהיג שיוביל וידאג לפתור את הבעיות הקיומיות שלו.

כשרע, תמיד יחפשו את מי להאשים, והכי קל ונוח זה להטיל את האשמה על האחר, על החלש.

היטלר ללא ספק היה מטורף, אבל הטירוף שלו קיבל גושפנקה מאנשים רבים שתמכו בו, בדרך המחשבה שלו ובמנהיגות שלו. אחרת, היו מאשפזים אותו במוסד סגור לחולי נפש. לאורך כל ההיסטוריה האנושית היו לא מעט מנהיגים וצוררים מטורפים ואכזריים, אבל הוא התעלה על כולם. מי שניסה להתנגד לו ולדרכו, סיכן את חייו.

המסע לפולין (צילם: דין לנר)
הטירוף של היטלר קיבל גושפנקה מאחרים. משלחת לפולין (צילם: דין לנר)

הפשעים החמורים והאכזריים שבוצעו תחת הסיסמה "הפתרון הסופי", בשפתם, בוצעו ברובם הגדול על אדמת פולין, שהפכה לאתר הכי גדול, באירופה הכבושה ע"י הנאצים, של מחנות עבודה והשמדה. העם היהודי נמצא אשם במצב הכלכלי הגרוע של העם הגרמני, ועל הדרך נפטרו מעוד כמה מיעוטים "נחותים" שהפריעו לטוהר הגזע הארי, כמו הצוענים והסובלים מנכויות שונות.

היום, בעומדך על אדמה זו מול שרידי המחנות והמשרפות הזוועתיות, מול ערימות הנעליים ושאר השרידים של הנרצחים, אני רוצה שתזכרי שכאן אמנם מצאו את מותם באכזריות בלתי נתפשת שישה מיליון יהודים, אבל לא יכלו לנו. כי היום אנחנו מדינה חזקה ועצמאית.

אנחנו, העם היהודי, נשבענו שלעולם לא נובל כצאן לטבח. לצערי, יש עדיין עמים ושבטים שנרדפים, נאנסים ונרצחים מידי יום, גם היום.

אני רוצה שתזכרי את אלה שלבם גס. את אלה שאטמו אוזניים, עיניים, לבבות ודלתות ביתם נוכח הרוע.

אני רוצה שתזכרי שאנשים, בני המין האנושי, פחדו להושיט יד והעדיפו לחשוב רק על עצמם.

אני רוצה שתזכרי את הפליטים שברחו מאימת הנאצים.

אני רוצה שתזכרי שהיו גם אנשים, מעטים אמנם, בני המין האנושי, שבכל זאת העזו וסיכנו את חייהם ואת חיי בני משפחותיהם, כי לבם הטוב לא נתן להם לסגור את לבם וביתם. כי הם לא היו מוכנים ויכולים לעמוד מנגד, לראות את כל הרוע והאכזריות ולהמשיך עם חייהם.

אלה אותם האנשים שנקראים בפינו "חסידי אומות העולם", בהדגשה על אומות העולם.

רק השבוע ראיתי סרט טבע על נמרה שצדה קופה, כשלפתע גילתה גור קופים תלוי על האם מאחור. אין לי מילים לתאר את החמלה, הדאגה והמסירות  שבה טיפלה הנמרה בקופיף היתום מאם. תחשבי, מדובר על נמרה, חיית טרף מעצם טבעה.

וכל זה היה רק הקדמה לערך הכי חשוב שהייתי רוצה להעביר לך.

הייתי רוצה לקוות  שמכל מה שלמדת ראית וחווית כאן, במה שנותר ממחנות ההשמדה ושלבטח  ילווה אותך לאורך כל חייך, זה הערך והתובנה הכי חשובה בעיניי – שלעולם, אבל לעולם לא תסכימי לעמוד מנגד ולשתוק מול התאכזרות כלפי החלש, הנרדף או הסובל, אדם או בעל חי.

אילו רק מרבית בני המין האנושי היו כאלה, אז למטורפים האלה לא היה זכות קיום או יכולת לטבוח באכזריות ולרמוס את כבוד האדם, מצב שממשיך להתרחש, לצערי, עד היום, בכל מיני מקומות בעולם.

אנחנו יכולים וצריכים לעשות את הבחירה, לבחור בדרך הנאורה. לא רק לא לשכוח את שעשו לנו לעם היהודי, אלא לא לאפשר ולתת לזה לקרות גם לכלל האנושות כולה. תפקידנו להאיר את הדרך לכלל האנושות ע"י מתן דוגמה אישית של שמירה על כבוד האדם וחירותו.

מבחינתי, אם תחזרי עם התובנות האלה ותפנימי אותן – המסע לפולין עשה את שלו.

                                                                                 אוהבת אותך מאוד,

                                                                                 אמא

מאיה, ילדה שלי,

את דעתי על "המסע לפולין", את המסחור ברגשות ותעשיית הכסף סביבו, את כבר יודעת.

מאחר שבכל זאת בחרת, בניגוד לדעתי ומהסיבות שלך, לקחת חלק בפרוייקט השנוי במחלוקת הזה, אנצל את ההזדמנות כדי לנסות להעביר לך מקצת מערכיי והשקפת עולמי שזאת חובתי כאם – הורה ומחנכת שלך לחיים.

העבודה משחררת (צילם: דין לנר)
המין האנושי התגלה במלוא כיעורו ואכזריותו (צילם: דין לנר)

הנה את עומדת היום, יחד עם חברייך, במקום בו הוצא לפועל אחד מהפשעים החמורים והאכזריים ביותר שידע המין האנושי נגד המין האנושי. לא אנושי? נשמע אבסורדי? אז זהו, שלא. המין האנושי מתגלה כאן במלוא כיעורו ואכזריותו, אולי היצור הכי אכזר שקיים על פני הכוכב הזה, שנקרא כדור הארץ. המין האנושי יצר מפלצות כמו גם מלאכים.

לא מספיק מטורף אחד כדי לייצור מכונת רצח משומנת ואכזרית כל כך, משוגע ככל שיהיה.

לא מלאך אחד בלבד יכול לעצור מכונת רצח מפלצתית כזאת.

לא.

לכל חזון או רעיון, טוב או רע, צריך שותפים לדרך כדי להביא אותו לידי מימוש, צריך את אלה שיילכו אחריו כמחנה שלם ויאמינו ברעיון. השאלה המרכזית שנשאלת, מי ומה היא הדרך?

האם יהיה זה הרוע, האכזריות, הכוחנות  והגזענות? או החמלה, האהבה, הטוב והדאגה לשלום כל חי?

המין האנושי תמיד חיפש, מחפש ויחפש מנהיג שיוביל וידאג לפתור את הבעיות הקיומיות שלו.

כשרע, תמיד יחפשו את מי להאשים, והכי קל ונוח זה להטיל את האשמה על האחר, על החלש.

היטלר ללא ספק היה מטורף, אבל הטירוף שלו קיבל גושפנקה מאנשים רבים שתמכו בו, בדרך המחשבה שלו ובמנהיגות שלו. אחרת, היו מאשפזים אותו במוסד סגור לחולי נפש. לאורך כל ההיסטוריה האנושית היו לא מעט מנהיגים וצוררים מטורפים ואכזריים, אבל הוא התעלה על כולם. מי שניסה להתנגד לו ולדרכו, סיכן את חייו.

המסע לפולין (צילם: דין לנר)
הטירוף של היטלר קיבל גושפנקה מאחרים. משלחת לפולין (צילם: דין לנר)

הפשעים החמורים והאכזריים שבוצעו תחת הסיסמה "הפתרון הסופי", בשפתם, בוצעו ברובם הגדול על אדמת פולין, שהפכה לאתר הכי גדול, באירופה הכבושה ע"י הנאצים, של מחנות עבודה והשמדה. העם היהודי נמצא אשם במצב הכלכלי הגרוע של העם הגרמני, ועל הדרך נפטרו מעוד כמה מיעוטים "נחותים" שהפריעו לטוהר הגזע הארי, כמו הצוענים והסובלים מנכויות שונות.

היום, בעומדך על אדמה זו מול שרידי המחנות והמשרפות הזוועתיות, מול ערימות הנעליים ושאר השרידים של הנרצחים, אני רוצה שתזכרי שכאן אמנם מצאו את מותם באכזריות בלתי נתפשת שישה מיליון יהודים, אבל לא יכלו לנו. כי היום אנחנו מדינה חזקה ועצמאית.

אנחנו, העם היהודי, נשבענו שלעולם לא נובל כצאן לטבח. לצערי, יש עדיין עמים ושבטים שנרדפים, נאנסים ונרצחים מידי יום, גם היום.

אני רוצה שתזכרי את אלה שלבם גס. את אלה שאטמו אוזניים, עיניים, לבבות ודלתות ביתם נוכח הרוע.

אני רוצה שתזכרי שאנשים, בני המין האנושי, פחדו להושיט יד והעדיפו לחשוב רק על עצמם.

אני רוצה שתזכרי את הפליטים שברחו מאימת הנאצים.

אני רוצה שתזכרי שהיו גם אנשים, מעטים אמנם, בני המין האנושי, שבכל זאת העזו וסיכנו את חייהם ואת חיי בני משפחותיהם, כי לבם הטוב לא נתן להם לסגור את לבם וביתם. כי הם לא היו מוכנים ויכולים לעמוד מנגד, לראות את כל הרוע והאכזריות ולהמשיך עם חייהם.

אלה אותם האנשים שנקראים בפינו "חסידי אומות העולם", בהדגשה על אומות העולם.

רק השבוע ראיתי סרט טבע על נמרה שצדה קופה, כשלפתע גילתה גור קופים תלוי על האם מאחור. אין לי מילים לתאר את החמלה, הדאגה והמסירות  שבה טיפלה הנמרה בקופיף היתום מאם. תחשבי, מדובר על נמרה, חיית טרף מעצם טבעה.

וכל זה היה רק הקדמה לערך הכי חשוב שהייתי רוצה להעביר לך.

הייתי רוצה לקוות  שמכל מה שלמדת ראית וחווית כאן, במה שנותר ממחנות ההשמדה ושלבטח  ילווה אותך לאורך כל חייך, זה הערך והתובנה הכי חשובה בעיניי – שלעולם, אבל לעולם לא תסכימי לעמוד מנגד ולשתוק מול התאכזרות כלפי החלש, הנרדף או הסובל, אדם או בעל חי.

אילו רק מרבית בני המין האנושי היו כאלה, אז למטורפים האלה לא היה זכות קיום או יכולת לטבוח באכזריות ולרמוס את כבוד האדם, מצב שממשיך להתרחש, לצערי, עד היום, בכל מיני מקומות בעולם.

אנחנו יכולים וצריכים לעשות את הבחירה, לבחור בדרך הנאורה. לא רק לא לשכוח את שעשו לנו לעם היהודי, אלא לא לאפשר ולתת לזה לקרות גם לכלל האנושות כולה. תפקידנו להאיר את הדרך לכלל האנושות ע"י מתן דוגמה אישית של שמירה על כבוד האדם וחירותו.

מבחינתי, אם תחזרי עם התובנות האלה ותפנימי אותן – המסע לפולין עשה את שלו.

                                                                                 אוהבת אותך מאוד,

                                                                                 אמא

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן