הארגון הבין-לאומי Human Rights Watch (להלן, HRW) בשיתוף עם הארגונים הישראליים "רופאים לזכויות אדם" ו"מוקד הסיוע לעובדים זרים" פירסם היום הודעה ולפיה מאז חודש יוני 2012 מנע הצבא הישראלי מעשרות מבקשי מקלט, רובם אריתריאים, לעבור את הגדר החדשה לישראל. נוסף על כך ישראל גירשה שלא כחוק למצרים עשרות מבקשי מקלט נוספים.

"על ישראל להפסיק לדחות מבקשי מקלט לאורך הגדר, אלא אם כן גורמים רשמיים מטעמה יקבעו, במסגרת הליך הוגן, כי לא נשקפת סכנה לחייהם או לחירותם, וכי לא צפוי שייחשפו ליחס בלתי אנושי או משפיל בשל דחייתם".

בתחילת ספטמבר התפרסם דבר הימצאם של 21 מבקשי מקלט מאריתריאה בגדר הגבול, מקרה שעורר דיון ציבורי נרחב. פרט לשתי נשים ונער גורשו כל מבקשי המקלט למצרים, זאת בזמן שעתירה בדבר הרחקתם היתה תלויה ועומדת בבית המשפט. כעת מדווחים הארגונים כי לא היה זה המקרה היחיד שבו הורחקו מבקשי מקלט למצרים. לדבריהם, מאז חודש יוני נמנעה לפחות שבע פעמים כניסתם של מבקשי מקלט מאריתריאה, ובחודש יולי עצר צה"ל כארבעים מבקשי מקלט אריתריאים ליד הגבול בשטח ישראל והעביר אותם בכפייה לידי הכוחות המצריים.

כמו כן מדווחים הארגונים כי תיעדו "מקרים שבהם כוחות ישראליים המוצבים לאורך הגבול חסמו את דרכם של אריתראים ואחרים לאורך הגדר, ירו ירי אזהרה באוויר, השליכו רימוני הלם וגז מדמיע, והשתמשו במוטות מתכת ארוכים כדי להדוף אותם ולהרחיקם מגדר המערכת. במקרים מסוימים, עדים טענו כי החיילים הישראלים נכנסו לשטח מצרים ועיכבו אותם עד שהגיעו הכוחות המצריים, אם כי הרשויות הישראליות והמצריות הכחישו האשמות אלה.

גורשו במכות לידי המצרים

הארגונים מפרטים עדויות על כשמונה מקרים של הרחקה וגירוש למצרים. העדויות הן מפיהם של חיילי צה"ל, מבקשי מקלט שנכנסו לישראל, עיתונאים ופרסומים בעיתונות.

מרון אסטפנוס, עיתונאית אריתריאית המתגוררת בשוודיה, סיפרה לארגון HRW כי ב-19 ביולי עצרו כוחות ישראליים והחזירו שלא כחוק למצרים קבוצה של כארבעים מבקשי מקלט מאריתריאה, ובה אישה הרה. ב-2 באוגוסט ריאיינה אסטפנוס בטלפון שניים מהגברים שהוחזרו בעת שהיו כלואים במתקן מצרי.

הגברים אמרו שהקבוצה כללה אנשים שהוכו בידי סוחרי אדם. לדבריהם, כאשר הגיעה הקבוצה לגבול ישראל, חיילים ישראלים דוברי אמהרית וערבית אמרו לחבריה "ברוכים הבאים לישראל". הם הורו לחלק מאנשי הקבוצה להיכנס לתוך משאית צבאית ואמרו ליתר האנשים לצעוד לאורך כביש בסלילה סמוך לגדר המערכת, בצדה הישראלי. לאחר זמן קצר דרשו החיילים מהאנשים בתוך המשאית לצאת ממנה, והורו לקבוצה כולה לחצות שוב את הגבול בחזרה למצרים.

אחד הגברים סיפר כי כאשר סירבו לעשות זאת פנו החיילים הישראלים לצבא מצרים באמצעות מכשיר קשר, וזמן קצר לאחר מכן הגיעו ארבעה חיילים מצרים. הגבר הנוסף סיפר, ששמע באקראי את השיחה במכשיר הקשר, וכי במסגרתה ביקשו החיילים המצרים מאלה הישראלים לדחוף את הקבוצה במורד מדרון תלול לתוך שטח מצרים.

לדבריו, "סירבנו לצאת, ואז החיילים (הישראלים) הרביצו לנו בידיים שלהם ובקתות הרובים, ואז זרקו אותנו למטה. הרבה מאתנו נפצענו קשה (בידי החיילים הישראלים), והמצרים לקחו אותנו ישר לכלא".

מצרים אינה מספקת מקלט

הארגונים מתנגדים לעמדת ישראל, שגורסת כי אין זו חובתה להעניק מקלט למי שאינו נמצא בשטחה וכי מבקשי המקלט יכולים לבקש מקלט במצרים, וזאת בשני מישורים:

האחד הוא כי מצרים אינה ראויה לשמש מדינת מקלט עבורם, שכן אינה מאפשרת גישה לכלואים בה לנציבות האו"ם לפליטים. ארגון HRW תיעד מאז 2008 מקרים שבהם החזירה מצרים בכוח פליטים אריתריאים. כמו כן חשופים מבקשי המקלט האפריקאים במצרים לעינויים בידי סוחרי אדם במדבר סיני.

"לפליטים ולמבקשי מקלט אריתראים נשקפת עדיין סכנה של החזרה בכפייה ממצרים לאריתריאה. לפני זמן לא רב, בחודש אוקטובר 2011, סוהרים בבית הכלא המצרי א-שלאל שבאסואן הכו 118 עצירים אריתראים – כולל ארבעים פליטים רשומים – כדי לכפות עליהם לחתום על מסמכים להחזרתם "מרצון" לאריתריאה.

ארגון HRW תיעד מקרים אחרים שבהם מצרים החזירה בכפייה לאריתריאה פליטים ומבקשי מקלט רשומים ממדינה זו ואריתראים שהיו עתידים לבקש מקלט מדיני".

המישור השני מדבר על חובתה של מדינה לאפשר הליך לבקשת מקלט. הארגונים מצטטים את החלטות הוועד המנהל של נציבות האו"ם לפליטים ובהן נקבע במסקנה מס' 22 משנת 1981 כי: "בכל המקרים יש לשמור בקפדנות על עקרון אי-ההחזרה, שהוא עקרון יסוד המקפל בחובו אי-דחייה בגבול".

הוועד הרחיב על עניין זה במסקנה מס' 82 משנת 1997, שבה קבע כי עקרון אי-ההחזרה אוסר על "גירוש והחזרה של פליטים בכל דרך שהיא… בין אם הוענק להם רשמית מעמד של פליטים ובין אם לאו". עוד נקבע במסקנה זו כי ישנו "צורך להכניס פליטים לשטחי מדינות" וכי צורך זה "כולל אי-דחייה בגבולות ללא הליכים הוגנים ויעילים לקביעת המעמד וצורכי ההגנה".

כמו כן, בנוגע לטענת ישראל שמבקשי מקלט שהיא מונעת את כניסתם בגבול יכולים לבקש מקלט מדיני במצרים, מציינים הארגונים כי הוועד המנהל של נציבות האו"ם לפליטים קבע במסקנה מס' 15 משנת 1979 כי "אין לסרב להעניק מקלט מדיני רק כיוון שניתן היה לבקש אותו ממדינה אחרת".

לדברי  ג'רי סימפסון, חוקר בכיר לענייני פליטים בארגון HRW בג'נבה, "ישראל נשענת על טיעונים משפטיים ועובדתיים שגויים, כדי לחסום את כניסתם של אנשים שנמלטו מרדיפה בארצותיהם, נחשפו להתעללות קשה בידי סוחרי אדם בסיני ומסתכנים בכך שייעצרו בסיני בלי גישה למקלט מדיני. אין שום פרצה שתצדיק את נוהגה של ישראל לשלול הגנה ממבקשי מקלט באמצעות חסימת דרכם בגבול בלי לדון באופן מלא בענייניהם הפרטניים. קבלה של טענה כזאת מרוקנת מתוכן את ההגנה על פליטים".

ממשרד הביטחון טרם התקבלה תגובה. לכשתתקבל – תפורסם כאן.

. [related-posts]