המלך וילוז'ני השני

שמואל וילוז'ני חוזר בפעם השניה לכס המלכות על הבמה – בעיבוד מודרני ל"אנטיגונה" של סופוקלס בתיאטרון גשר. במקביל הוא מתנחל ימני ונשוי, שמנהל רומן עם ח"כית מהשמאל ב"קיזוז" בקאמרי: "הפוליטיקאים משחקים בחיים שלנו כמו במונופול ומהמרים עלינו". ראיון לא מלכותי

המלך וילוז'ני השני

שמואל וילוז'ני חוזר בפעם השניה לכס המלכות על הבמה – בעיבוד מודרני ל"אנטיגונה" של סופוקלס בתיאטרון גשר. במקביל הוא מתנחל ימני ונשוי, שמנהל רומן עם ח"כית מהשמאל ב"קיזוז" בקאמרי: "הפוליטיקאים משחקים בחיים שלנו כמו במונופול ומהמרים עלינו". ראיון לא מלכותי

שנים רבות עברו מאז ששמואל וילוז'ני, 59, לא בדיוק טייפ-קסטינג לתפקידי מלכים, שיחק את תפקידו המלכותי היחיד, כאוברון מלך הפיות, בהצגה השקספירית "חלום ליל קיץ". זה קרה על בימת תיאטרון באר-שבע. בינואר הקרוב יקפוץ שוב אל כס המלכות. הפעם יככב בתיאטרון "גשר" בתפקיד המלך קריאון ב"אנטי", הגרסה המודרנית של המחזאי הצרפתי ז'אן אנואי ל"אנטיגונה". יבגני אריה יביים ואת אנטיגונה תשחק רות רסיוק הצעירה. השבוע החלו החזרות.

קריאון ואנטיגונה - שמואל וילוז'ני ורות רסיוק, השבוע בחזרה הראשונה. צילום: תיאטרון גשר

וילוז'ני, כמי שנטוע איתן בקאמרי, מה מביא אותך לחצות את הגשר?

"בשתי מילים: יבגני אריה. כשם שמזמן רציתי לעבוד עם הבמאי הזה, המנהל האמנותי של 'גשר', נראה שבאותה מידה הוא רצה לעבוד איתי. אני חייב לציין את הקאמרי, תיאטרון הבית שלי, שהלך לקראתי בצורה יוצאת מן הכלל עם הנכונות להשאיל אותי לגשר".

מה כל כך קוסם ביבגני אריה, אדם ובמאי שנוי במחלוקת?

"שמו הולך לפניו ובעיניי הוא במאי יוצא מהכלל, מהשורה הראשונה בארץ ובעולם. לכבוד הוא לי. ולא רק הוא. אני יודע שאני מגיע למקום עם מנטליות שונה. תמיד טוב לרענן".

אורנה בנאי, חנה לסלאו ומשה איבגי התרעננו לפניך בגשר.

"אבל הם לא שיחקו מלכים!"

יש לך הסבר מדוע היה עליך להמתין זמן כה רב מאז אוברון, בתחילת הקריירה שלך, עד שכעת תעטה שוב הדרת מלכות?

"כנראה, מי שהוא מלך בחיי היום-יום בדרך כלל לא צריך לשחק תפקידי מלכים. לא חסרים תפקידים אחרים".

אגב, לאן נעלם התרנגול?

"אם אתה מתכוון להצגת 'התרנגול האחרון', על-פי מחזהו של דירנמאט 'רומולוס הגדול', שהייתי אמור להופיע בה ב'גשר', התרנגול יצטרך לחכות, לא יודע עד מתי. ככה זה בתיאטרון, משתנות תוכניות".

ומה תאמר לקהל הנאמן שלך בקאמרי?

"שלא ידאג. בית לא עוזבים. אני אדלג בין שני התיאטראות ואמשיך לשחק בקאמרי בהצגות 'אסיר בלב העיר', מאת ניל סיימון ו'קיזוז' מאת אילן חצור".

ה"קיזוז" שלכם תפס עיתוי לא נורמלי. נראה שנתניהו הקדים במיוחד בשבילכם את הבחירות.

"תודה לאל, רק בשבילנו. הקדמת הבחירות שיחקה לטובתנו והקהל נוהר".

טיפ לקוראינו שטרם צפו בהצגה.

"היא מראה כי בפוליטיקה הכל אפשרי. אני משחק בה חבר כנסת מתנחל, שבעודו מסור לרעיון ארץ ישראל ונשוי כביכול באושר לפעילת ימין נחרצת, הוא מנהל רומן אסור עם חברת כנסת מהשמאל".

אין לך תלונות.

"מה פתאום, הכל דבש. מצד אחד יש לי בהצגה את לימור גולדשטיין בתפקיד המאהבת ומצד שני את אודיה קורן בתפקיד אשתי המתנחלת. הקאמרי דאג לי כאן יפה-יפה מכל צד".

"הגיע הזמן שנתחיל לצחוק לפוליטיקאים בפנים". וילוז'ני וגולדשטיין ב"קיזוז". צילום: טל פרי

ההצגה לא ממש מחמיאה לפוליטיקאים.

"לדעתי, הפוליטיקאים לא מחמיאים לנו, כך שיש כאן הזדמנות להחזיר להם מנה אחת אפיים".

תסביר.

"הפוליטיקאים משחקים בחיים שלנו כמו במונופול. הם מהמרים עלינו בלי שום התחשבות ומביאים אותנו, באמת עם על הכיפאק, למצב שבו אנחנו נמצאים, כשהם משחקים משחקי כסאות על חשבוננו".

תתקזז גם באריאל או בקרית-ארבע?

"אף פעם לא הייתי בעד חרמות. אופיע בכל מקום שבו ירצו לראות אותי. האם ירצו לראות את ההצגה שלנו באריאל או בקרית-ארבע, זאת כבר שאלה אחרת. לדעתי, ההצגה מצליפה הן בשמאל והן בימין. אני לא יודע למי יש יותר הומור עצמי".

התיאטרון מסוגל להשפיע על הפוליטיקה?

"אולי זה הפוך. אנחנו רואים כעת שהפוליטיקה מנצלת את המחאה החברתית מהקיץ הקודם, לאחר שכל מסקנות הוועדות לא יושמו. ייתכן שהגיע הזמן שנתחיל לצחוק להם, לפוליטיקאים, בפנים, בעקבות כל הגזרות שהם מביאים עלינו".

שנים רבות עברו מאז ששמואל וילוז'ני, 59, לא בדיוק טייפ-קסטינג לתפקידי מלכים, שיחק את תפקידו המלכותי היחיד, כאוברון מלך הפיות, בהצגה השקספירית "חלום ליל קיץ". זה קרה על בימת תיאטרון באר-שבע. בינואר הקרוב יקפוץ שוב אל כס המלכות. הפעם יככב בתיאטרון "גשר" בתפקיד המלך קריאון ב"אנטי", הגרסה המודרנית של המחזאי הצרפתי ז'אן אנואי ל"אנטיגונה". יבגני אריה יביים ואת אנטיגונה תשחק רות רסיוק הצעירה. השבוע החלו החזרות.

קריאון ואנטיגונה - שמואל וילוז'ני ורות רסיוק, השבוע בחזרה הראשונה. צילום: תיאטרון גשר

וילוז'ני, כמי שנטוע איתן בקאמרי, מה מביא אותך לחצות את הגשר?

"בשתי מילים: יבגני אריה. כשם שמזמן רציתי לעבוד עם הבמאי הזה, המנהל האמנותי של 'גשר', נראה שבאותה מידה הוא רצה לעבוד איתי. אני חייב לציין את הקאמרי, תיאטרון הבית שלי, שהלך לקראתי בצורה יוצאת מן הכלל עם הנכונות להשאיל אותי לגשר".

מה כל כך קוסם ביבגני אריה, אדם ובמאי שנוי במחלוקת?

"שמו הולך לפניו ובעיניי הוא במאי יוצא מהכלל, מהשורה הראשונה בארץ ובעולם. לכבוד הוא לי. ולא רק הוא. אני יודע שאני מגיע למקום עם מנטליות שונה. תמיד טוב לרענן".

אורנה בנאי, חנה לסלאו ומשה איבגי התרעננו לפניך בגשר.

"אבל הם לא שיחקו מלכים!"

יש לך הסבר מדוע היה עליך להמתין זמן כה רב מאז אוברון, בתחילת הקריירה שלך, עד שכעת תעטה שוב הדרת מלכות?

"כנראה, מי שהוא מלך בחיי היום-יום בדרך כלל לא צריך לשחק תפקידי מלכים. לא חסרים תפקידים אחרים".

אגב, לאן נעלם התרנגול?

"אם אתה מתכוון להצגת 'התרנגול האחרון', על-פי מחזהו של דירנמאט 'רומולוס הגדול', שהייתי אמור להופיע בה ב'גשר', התרנגול יצטרך לחכות, לא יודע עד מתי. ככה זה בתיאטרון, משתנות תוכניות".

ומה תאמר לקהל הנאמן שלך בקאמרי?

"שלא ידאג. בית לא עוזבים. אני אדלג בין שני התיאטראות ואמשיך לשחק בקאמרי בהצגות 'אסיר בלב העיר', מאת ניל סיימון ו'קיזוז' מאת אילן חצור".

ה"קיזוז" שלכם תפס עיתוי לא נורמלי. נראה שנתניהו הקדים במיוחד בשבילכם את הבחירות.

"תודה לאל, רק בשבילנו. הקדמת הבחירות שיחקה לטובתנו והקהל נוהר".

טיפ לקוראינו שטרם צפו בהצגה.

"היא מראה כי בפוליטיקה הכל אפשרי. אני משחק בה חבר כנסת מתנחל, שבעודו מסור לרעיון ארץ ישראל ונשוי כביכול באושר לפעילת ימין נחרצת, הוא מנהל רומן אסור עם חברת כנסת מהשמאל".

אין לך תלונות.

"מה פתאום, הכל דבש. מצד אחד יש לי בהצגה את לימור גולדשטיין בתפקיד המאהבת ומצד שני את אודיה קורן בתפקיד אשתי המתנחלת. הקאמרי דאג לי כאן יפה-יפה מכל צד".

"הגיע הזמן שנתחיל לצחוק לפוליטיקאים בפנים". וילוז'ני וגולדשטיין ב"קיזוז". צילום: טל פרי

ההצגה לא ממש מחמיאה לפוליטיקאים.

"לדעתי, הפוליטיקאים לא מחמיאים לנו, כך שיש כאן הזדמנות להחזיר להם מנה אחת אפיים".

תסביר.

"הפוליטיקאים משחקים בחיים שלנו כמו במונופול. הם מהמרים עלינו בלי שום התחשבות ומביאים אותנו, באמת עם על הכיפאק, למצב שבו אנחנו נמצאים, כשהם משחקים משחקי כסאות על חשבוננו".

תתקזז גם באריאל או בקרית-ארבע?

"אף פעם לא הייתי בעד חרמות. אופיע בכל מקום שבו ירצו לראות אותי. האם ירצו לראות את ההצגה שלנו באריאל או בקרית-ארבע, זאת כבר שאלה אחרת. לדעתי, ההצגה מצליפה הן בשמאל והן בימין. אני לא יודע למי יש יותר הומור עצמי".

התיאטרון מסוגל להשפיע על הפוליטיקה?

"אולי זה הפוך. אנחנו רואים כעת שהפוליטיקה מנצלת את המחאה החברתית מהקיץ הקודם, לאחר שכל מסקנות הוועדות לא יושמו. ייתכן שהגיע הזמן שנתחיל לצחוק להם, לפוליטיקאים, בפנים, בעקבות כל הגזרות שהם מביאים עלינו".

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן