Skip to content

ערוץ 10 עלול להיסגר

דרישות מטורפות מצביעות על רצון לסגור את ערוץ 10, שאולי יינצל לאחר שניר חפץ, לשעבר יועץ ראש הממשלה לתקשורת, ימונה למנכ"לו. הכול קורה בפאנל בכנס העיתונות באילת, שדן ביחסי התקשורת עם בנימין נתניהו, שבו גם עלה, איך לא, שמה של שרה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בפאנל סוער בכנס העיתונות השנתי באילת בהנחיית עמנואל רוזן, היה ברור לאיזה צד נוטה התקשורת. כדי ללמד עד כמה הוא ישר, בניגוד לנתניהו, חזר יוסי שריד לסיפור על חבר ילדות שהפך לבעל מלון באילת והזמין אותו לאירוח על חשבון הברון. "למה לך אסור ולביבי מותר", שאל אותו החבר. ושריד הוסיף בציניות על אגדת "האיש החדש" שהפך נתניהו: "תמיד תהיתי מה מניע אדם להציג את עצמו כאיש חדש".

כמעט כל העיתונים המכובדים בעולם מזוהים פוליטית, טען שריד, שכינה את הדיבורים על אובייקטיביות "הבלויות", ואין בכך כל רע: "על שקיפותם-גאוותם". עם זאת, הוא הבחין בבירור בין כל העיתונים המכובדים האלה לבין "ישראל היום", שכדבריו הוא "עיתון שקיבל מימון להיות הדום לרגליו של אדם אחד, יילך באשר יילך". וכאן התחילה המהומה. דרור אידר מ"ישראל היום" העיר: "אני מעדיף להיות הדום לרגליו מאשר לאלו של מו"ל נאצי". שריד, הכותב בעיתון "הארץ" שאליו רמז אידר בדבריו, קם לצאת. אידר התבקש להתנצל על דבריו או לעזוב. לבסוף, שריד יצא ואידר נשאר. בן כספית העיר, כי הוא התבלבל בין עמנואל רוזן לבין עמוס אטינגר וחשב שהוא מופיע ב"חיים שכאלה".

אנשי ערוץ 10 הבינו שזה סוף הדרך (צילום: דן בר דוב)
אנשי ערוץ 10 הבינו שזה סוף הדרך (צילום: דן בר דוב)

רוזן שאל את בן כספית: "למה לא יכולה להתפרסם כתבת פרופיל מפרגנת על נתניהו". השאלה נותרה ללא מענה כי לכספית יש אג'נדה משלו: "אני מדבר על העיתון שלי ז"ל", אמר. לפי השמועות, אכן "מעריב" ז"ל, לפחות מבחינת בן כספית שעשוי להיות בין הנפרדים מהעיתון כבר מחר.

בקלילות העביר כספית את הנרטיב מהדיון ביחס התקשורת לנתניהו אל יחס השלטון אל התקשורת: "מנסים להשתיק אותנו. אני בעד עיתונים מזוהים אבל 'ישראל היום'? לשלוח עיתונים חינם לבתים, סימן שאתה עושה השתלטות עוינת". חיים יבין הצטרף ודבריו זכו למחיאות כפיים: "החבורה שמנהלת את ערוץ 1 ידועה היטב בקשריה עם משרד ראש הממשלה. אני גם שומע שניר חפץ הולך להיות מנכ"ל ערוץ 10. בוודאי הקשיים שיש לערוץ 10 מוכיחים את הרצון להשתלט עליו באמצעות הקצבות כספיות".

על מצבו הכאוב והקריטי של ערוץ 10 העיד יו"ר ועדת הטלוויזיה ברשות השנייה, יעקב שחם, שסיפר על ישיבה לילית אתמול שבה "הוגשו להנהלת הערוץ דרישות מטורפות לשלם 180 מיליון שקל ומשם עלו הסכומים ל-400 מיליון, ישיבה שבה זילזלו בנציגי הערוץ. יו"ר ועדת לוקר, שדנה בעתיד הערוץ – לא היה שם וגם החשבת הכללית שהיתה אמורה לנהל את הישיבה עזבה כעבור עשר דקות. "אנשי ערוץ 10 הבינו שזה סוף הדרך".

האילוסטרציה הזאת עודדה את כספית לתאר את הרדיפה נגד הטלוויזיה החינוכית בגללו ונגד ערוץ 10 בגלל רביב דרוקר, שלדעתו נובעת בשני המקרים מנושא כאוב אחד: אסור לעסוק בשרה נתניהו: "אני כבר לא מפחד לא מנתן אשל, לא מנתניהו ולא משרה. צומחת תקשורת אלטרנטיבית במקום הקיימת,  ובסוף הם ישלמו את המחיר".

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן