Skip to content

שאלון השוויון: התנגדות כללית לפסילת רשימות שלא יציגו נשים במקום ריאלי

המפלגות שהשיבו לשאלון שהצגנו בפניהן מסתפקות, ברובן, בתשלום מס שפתיים, אך אינן מסכימות לכפות שוויון בייצוג נשים על הרשימות שיתמודדו בעתיד לכנסת. מאת אורי קציר וצבי זינגר
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

המפלגות שהשיבו לשאלות שלנו מסתפקות, ברובן, בתגובה מנומסת שאיננה יותר ממס שפתיים. אף אחת מהן לא מסכימה לחוק שיכפה שוויון בייצוג נשים על הרשימות שיתמודדו בעתיד לכנסת

מאת אורי קציר וצבי זינגר

בדקנו אם תהיה הכנסת מוכנה לתמוך בחקיקה שתבטיח ייצוג לנשים, בכל רשימות המועמדים לכנסת. שלוש שאלות הועברו בעניין זה לנציגים מכל סיעות הבית. השאלות ששאלנו הן:

1. מה תהיה עמדתכם אם תועלה הצעת חוק שתחייב רשימות המתמודדות לכנסת, לשלב נשים במקומות ריאליים – ובין השאר במקום הראשון או השני?

2. מה תהיה עמדתכם לגבי פסילת רשימה שאינה מוכנה לשלב נשים במקום ריאלי ברשימה?

3. האם תוטל משמעת סיעתית במקרה שתתקיים הצבעה בשאלה זו?

התגובות היו מפתיעות למדי, בעיקר נוכח הציפיות המוקדמות שרוב הח"כים ישושו אלי חקיקה שוויונית.

המפלגות שהשיבו לשאלותינו מסתפקות, ברובן, בתשלום מס שפתיים, אך אינן מסכימות לכפות שוויון בייצוג נשים על הרשימות שיתמודדו בעתיד לכנסת. היה בתשובת רוב המפלגות חוסר רצון בולט לפסול מפלגות על רקע של סירוב לייצוג נשים ברשימותיהן לכנסת. גם אלה שתמכו ברפורמה הזו העדיפו להסתפק בסנקציה כספית על מפלגה שתימנע משריון מקומות ריאליים לנשים ברשימתן.

חבר הכנסת החרדי היחיד שנענה לפנייתנו היה ח"כ חיים אמסלם  (עם שלם). אמסלם – שהודיע כבר מספר פעמים כי ברשימתו תוצב אישה במקום ריאלי – אמר: "איני חושב שנכון לכפות על מפלגות, לשבץ אישה במקום ריאלי ברשימתן לכנסת. לכאורה זה נעשה כדי להגביר את הדמוקרטיה ואת השתתפות הנשים בעשייה הפוליטית, אך באותה עת אנו עלולים למצוא את עצמנו מדירים מן המשחק הפוליטי קהל גדול הבא מאוכלוסיות החרדים והערבים. אני חושב שנכון יהיה להשאיר להחלטת הציבור את הבחירה האם להצביע למפלגה שמחליטה להדיר נשים מרשימתה או לא. התהליכים הפנימיים בחברות אלו עושים את שלהם ומפלגות מדירות נשים יאלצו להבין מהר מאוד את החסרונות שבאי שילוב נשים במערכת המפלגתית".

יו"ר "קדימה", ח"כ ציפי לבני, נמנעה אמנם מלהשיב בעצמה, אך מדובר "קדימה" נמסר: "ככלל, אופן עקרוני וללא שום קשר לנושא, איננו נוהגים להגיב למשאלים אלא להביע את עמדתנו בכל נושא ונושא. ברמה העקרונית – ברשימת 'קדימה' לכנסת, בהנהגת לבני, יש הבטחת ייצוג לנשים כך שתהיה לפחות אישה אחת בכל עשירייה ללא קשר ישיר לבחירת הבוחרים הכללית. ואכן, ברשימת קדימה לכנסת יש תשע נשים – המספר הגבוה ביותר של נשים ברשימה כלשהי לכנסת.  'קדימה', בהנהגת לבני,  תמשיך לעמוד על כך שנשים תמלאנה תפקיד בולט בכל פלטפורמה ציבורית וברוח זו תפעל".

ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר סיעת "ישראל ביתנו": "סיעת ישראל ביתנו תדון בכל חוק ברגע הגשתו לוועדת השרים ולכנסת, באופן ענייני ובהתייחס להצעת החוק עצמה. סיעת ישראל ביתנו היא הסיעה שבאופן יחסי יש בה הכי הרבה נשים – אחת מכל שלושה ח"כים. הנשים מחזיקות במספר עמדות מפתח בתוך המפלגה והסיעה כגון: מזכ"ל המפלגה ח"כ פאינה קירשנבאום, שרת הקליטה סופה לנדבר, סגנית יו"ר הכנסת אורלי לוי אבוקסיס. בקדנציה זו כיהנה כראש ועדת הקליטה ח"כ ליה שמטוב. אנו רואים באופן ברור את קידום הנשים והשוויון ככלל כאחת הארג'נדות של ישראל ביתנו ללא שום קשר לחקיקה זו או אחרת".

הראל כהן, דובר "האיחוד הלאומי": "הלגיטימיות של שילוב נשים איננה מצריכה כפייה באמצעות חתימה. נבחרי ציבור צריכים להיות המתאימים ביותר ולא לפי מגדר".

כהן הוסיף: "אני מניח שנתנגד לפסילה של רשימה שלא תשלב נשים במקום ריאלי. ישנם ציבורים שעמדתם הדתית הינה כי כבודה של האישה מתייקר דווקא בהיותה הכוח המניע את המשפחה וערכיה ולא על הבמה הציבורית, ולא נסכים לכפות על ציבור זה שנציגיו ייצגו אותו באופן הפוך ממהותו. לא נטיל משמעת סיעתית, משום שבענייני דת ומדינה נהוג אצלנו חופש הצבעה".

 יו"ר סיעת העצמאות, ח"כ עינת וילף, הזכירה שהגישה (ביחד עם ח"כ ציפי חוטובלי מהליכוד) הצעת חוק הקובעת כי סיעות בכנסת בהן למעלה מ-35% נשים יזכו לתוספת למימון מפלגות. לדבריה, מודלים דומים נוסו בהצלחה ברחבי העולם והגבירו את ייצוג הנשים בפרלמנטים. הצעת חוק זאת נחסמה על ידי ש"ס, וח"כ וילף הודיעה שהיא מחפשת כעת דרכים להעלותה מחדש.

ח"כ וילף תומכת, אמנם, בשילוב נשים בתחום הפוליטי בצורה שוויונית, אך מודיעה מפורשות: "לא נתמוך בפסילת רשימה. זוהי סנקציה קיצונית. הצעת החוק שהגשתי פועלת על העיקרון של עידוד ואני מעדיפה לפעול בדרך זו". וילף נזהרה ממתן התחייבות למשמעת סיעתית בנושא זה, והודיעה רק כי "חברי סיעת העצמאות פועלים מתוך הסכמה הדדית במרבית הנושאים" וכן ש"בנושא ספציפי זה, של שילוב נשים בפוליטיקה, הסיעה תומכת באופן מלא".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) תומכת בחקיקת חוקים, שיתנו תמריץ כספי, באמצעות מימון המפלגות, לרשימות שיש בהם נשים. "כך בעצם מענישים רשימות שאין בהן נשים", היא אומרת. "זו נראית לי הדרך המתאימה לעודד ייצוג נשים". גלאון אמרה עוד כי תתמוך בהצעה שתחייב רשימות לחייב העמדת נשים בראשן וכמובן גם בהענשת רשימות שאין בהן נשים. "סיעת מרצ מחויבת לעיקרון של ייצוג נשים ואני מקווה שזו תהייה העמדה של הסיעה כולה".

סאמר סוויד, דוברו של ח"כ חנא סווייד (חד"ש): "ההצעה נראית מעניינת וטובה, אבל עדיין לא הועלתה על סדר היום. עקרונית, חד"ש תתמוך בכל צעד שעניינו תמיכה בנשים ובכל צעד שיוביל לשוויון מלא של נשים בכל תחומי החיים". לדבריו, על שילוב נשים ברשימה מחליטה מועצת חד"ש. "במועצה התנהלו על כך דיונים רבים עוד הרבה לפני שפרץ הוויכוח הציבורי העכשווי, והמועצה החליטה שלא לחייב שריון. ביסוד ההחלטה הזו עמדה גישה פמיניסטית דווקא, הקובעת שלאישה לא חסר דבר כאשר היא באה להתמודד על מקומה מול גבר. העמדה הזו אינה חריגה, ואפילו פמיניסטיות בולטות כמו ג'ודית באטלר תמכו בה".

ח"כ ג'מאל זחאלקה (בל"ד): "בתקנון שלנו יש חובה לשריין מקום לאישה בתוך כל קבוצה של שלושה מועמדים. כך גם נעשה השיבוץ של חנין זועבי ברשימה לכנסת. הגשנו הצעת חוק ברוח דומה, המחייבת שריון של אישה בכל שלושה מקומות גם ברשימות לכנסת וגם ברשימות ברשויות המקומיות, בהן המצב גרוע בהרבה. אין לי בעיה עקרונית עם ההצעה של מגפון. לא נתנגד לה, ואני אישית אתמוך בה".

יחד עם זאת, מתנגד זחאלקה לפסילת רשימות. "זהו צעד מרחיק לכת. צריך לשמור על האיזון בין ערך השוויון לבין הזכות הדמוקרטית לבחור ולהיבחר. פסילה תביא להדרה של ציבור גדול מבחירות. אפשר, לעומת זאת, לשלול מימון ממפלגות כאלה, או לתת פרס למפלגה שכן משריינת. הסנקציה צריכה להיות מידתית. אני מעריך שתהיה בעניין זה משמעת סיעתית. מכל מקום, לא נתיר לכל אחד חופש הצבעה בעניין הזה".

 ח"כ אחמד טיבי, סיעת "רע"מ-תע"ל": "אנו מאמינים ביכולות של נשים בפוליטיקה בכלל ללא צורך בשריון, אבל מאחר שזה לא תמיד קורה – אז אנו נאלצים לעיתים לשריין מקומות לנשים וזה מקובל עלינו בהחלט. ישנן הרבה נשים פעילות במפלגתנו,  המחזיקות תפקידים מרכזיים במפלגה ולכן נקבל הצעת חוק לשריון נשים במקומות ריאליים – מבלי להתחייב על מקום ראשון או שני".

ח"כ טיבי מתנגד לפסילת רשימה על רקע אי שילוב נשים במקום ריאלי לכנסת. "זוהי גזרה לא הוגנת", הוא אומר.

לא כולם ניאותו לענות לשאלות. לא הצלחנו לקבל תשובות מיו"ר סיעת הליכוד, ח"כ זאב אלקין.  גם ש"ס, "יהדות התורה"  ו"הבית היהודי", התעלמו. אבל התמוהה ביותר הייתה התעלמותה של יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ'. פנינו פעמים רבות אליה, אך נענינו ע"י יועצת התקשורת שלה בהתחמקויות חוזרות ונשנות ובתירוצים של לוח זמנים עמוס, שאינו מאפשר לה להתפנות לעניין. למרות כל הניסיונות – תשובה מיו"ר מפלגת העבודה לא התקבלה כלל.

1 Comment

  1. חגי קמרט
    25 בינואר 2012 @ 9:07

    אינני מופתע כלל וכלל מתשובות נבחרי הכנסת או ראשי הציבור הנבחר ואסביר מדוע:
    אז ככה:
    בשאלות המופנות לנבחרי ציבור יש לקחת בחשבון שני אלמנטים חברתיים שהאחד הוא בעצם פונקציה של השני
    פסיכוזה חברתית – בהתאם לנורמה שהשתרשה מזה שנים בכל הקשור לנשים. ( או בנושאים אחרים)
    בחינת כדאיות. כלומר: אנוכיות (אולי טבעית) של בעל הכיסא, שאינו רוצה לאבד אותו בשל תשובה חיובית לשאלת כתבים שהחיוב שבה, חורג מהנורמה המקובלת.
    אגב זה לא חייב להיות איבוד כיסא , זה יכול להיות גם שינוי זווית הסתכלות על אותו נבחר מצד חבריו לסיעה או מצד אחרים ובכך הוא עלול לאבד את הפרסטיז'ה, והמעמד שהשיג לעצמו בעמל ויזע בסולם נבחרי הציבור הפוליטי.
    הנטייה הטבעית של נבחר ציבור היא , מן הסתם, נובעת מאגוצנטריות חדה ואנוכיות טבעית. הוא רוצה להיות במרכז העניינים והוא רוצה לדאוג קודם כל לעצמו.ומכאן שהתשובות לשאלות כאלו שאפשר ועלולות להיראות בעיניו גם כפרובוקטיביות ומסכנות את מעמדו , תהיינה מתחמקות ( שלי יחימוביץ שהרי ברור שהיתה יכולה למצוא לעצמה זמן של כמה דקות לענות לשאלות מגפון לא רק רצתה) דיפלומטיות לא להנה ולא להנה,
    ככול שהשאלה מוצגת כמאיימת על הנשאל לפי הפרמטרים הנ"ל התשובה תהיה דיפלומטית מתחמקת או שלילית.
    כך למשל שוויון נשים – מוסרי מאוד – כל אחד ירצה להיראות מוסרי ולכן תשובה חיובית.
    חוק שייכפה שוויון נשים בייצוג – זה כבר לא עניין מוסרי כל כך כמו פוליטי וכאן הנבחר שלנו ייזהר בלשונו ויעמוד מול מבחן הכדאיות.
    פסילת רשימות בשל אי ייצוג נשים במקום ריאלי הוא פונקציה של שוויון נשים בייצוג וזו כבר בעצם הענשה על הפרת חוק. כאן ההעזה לומר אכן כך יש לעשות היא קשה יותר לנבחר.
    מסקנה:
    התשובות מחברי הכנסת עלולות להיות , ואומר זאת בזהירות רבה, לא מדויקות ולא יכולות לשמש מדד למצפון הציבור הנוטה לכאן או לכאן בכל שקשור לבחירת נשים לתפקיד נבחרי ציבור.
    האמת יכולה לצאת לאור רק מאותם אנשים שהם מחוץ למעגל הפוליטי היינו מעמך ישראל. אנשים שאין להם כל אינטרס פוליטי הם אלו שיכולים לשקף את דעת הקהל האמיתית
    ועם הדעה הזאת אפשר רק לנסות ולהפעיל לחץ על האגוצנטריות והאנוכיות המצטיירת בעייננו מחלק מתשובות חברי הכנסת כפי שהובאו והובעו בכתבה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן