מצרים ותקציב הביטחון – שטייניץ נגד שטייניץ

ידו של מי תהיה על העליונה – של שטייניץ ה"ביטחוני" שהזהיר מהתעצמות מצרים או של שטייניץ ה"כלכלי" שמזהיר מפני הגדלת הגירעון

מצרים ותקציב הביטחון – שטייניץ נגד שטייניץ

ידו של מי תהיה על העליונה – של שטייניץ ה"ביטחוני" שהזהיר מהתעצמות מצרים או של שטייניץ ה"כלכלי" שמזהיר מפני הגדלת הגירעון

יש נביא בעירו. עובדה. רק לפני כשש שנים הוא צפה את הסכנה הצפויה לנו מדרום. מעל כל במה ותחת כל עץ רענן, בעקשנות בלתי נלאית ובתדירות של כמעט פעם בשבוע, התריע אז ד"ר יובל שטייניץ, אז יו"ר ועדת החוץ והביטחון, מפני הסכנה המצרית. ואז היה חוסני מובראק בשיא כוחו. שלטונו היה ללא עוררין. גם על השלום עם מצרים – שהיה אמנם קר כתמיד – לא היה שום איום ממשי.

"אני חושב שקיימת סכנה ממשית שישראל נרדמה וכי כאשר היא תקיץ משנתה היא תמצא את עצמה עומדת מול אתגר צבאי מצרי מאוד קשה", אמר ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, בראיון לארי שביט ב"הארץ", ב-20 באפריל 2005. "אני מציע לא לקבל כפשוטן את הצהרות השלום המצריות אלא להסתכל על העובדות. העובדות מראות שמצרים בונה צבא אדיר. זו מדינה ללא איומים וללא סכסוכי גבול פעילים וללא משאבים אשר משקיעה מיליארדים ביצירת צבא שיש לו דומיננטיות מוחלטת בעולם הערבי ובאפריקה.

"בעשר השנים האחרונות התפתח תהליך נוסף", אמר שטייניץ. "מאז אמצע שנות ה-90 הדוקטרינה המצרית, האינדוקטרינציה המצרית והתרגולות המצריות מכוונות נגד ישראל. מאז תחילת שנות האלפיים מצרים גם משקיעה מיליארדים בתשתיות הצבאיות שלה אל מול ישראל. יש סימנים מדאיגים. אולי מדאיגים מאוד, שאינני יכול לפרט אותם".

שטייניץ לא צפה אז את "האביב הערבי" ואת נפילת משטר מובראק והחשש מהשתלטות "האחים המוסלמים" על מצרים. אך, גם כך, תחזיתו היתה קשה: "הפרשנות המקלה אומרת שכל המפעל הענקי הזה נבנה כיון שהמצרים חוששים מאתנו", אמר באותו ראיון. "אבל יש גם פרשנות חלופית: מצרים מתכוננת למלחמה. אם זה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז אולי זה באמת ברווז. אם זה נראה כמו הכנות לעימות צבאי ונשמע כמו הכנות לעימות צבאי אולי זה באמת הכנות לעימות צבאי מול ישראל".

אתה מאמין שמצרים באמת רוצה לגמד את ישראל ולהחזיר אותה לממדיה הטבעיים? – שאל אותו ארי שביט.

"אין לי ספק שאם מצרים היתה יכולה להעלים את ישראל מהמפה היא לא היתה מתנגדת לכך", השיב שטייניץ. "אני בעד השלום עם מצרים. אני מברך על השיפור המסוים שחל ביחסים בשנה האחרונה. אבל אני חושב שאסור לנו להשלות את עצמנו. יש סבירות בלתי מבוטלת שבעתיד יתרחש עימות צבאי בינינו לבין מצרים. צריך להיערך לכך".

מאז חלף זמן רב. שטייניץ נרגע, בינתיים, בעניין המצרי והתקדם לתפקיד שר האוצר. אבל לאחרונה, באחת מישיבות ועדת החוץ והביטחון, שבפניה הופיע כשר האוצר, חזרה אליו הסוגיה המצרית בהפוכה

דווקא ח״כ בנימין (פואד) בן אליעזר – מהתומכים הנלהבים של השלום עם מצרים עד כה – התריע מפני אפשרות לעימות עם מצרים וקרא שלא לקצץ בתקציב הביטחון. "אף אחד לא יכול לתת לנו תשובה מה יקרה במזרח התיכון", אמר פואד. "אנחנו במרכזה של סערה אדירה, וצפויים לעימות עם מצרים. אני לא יודע מה קורה בסוריה, מה הולך להיות בירדן. יש לנו בעיה קיומית, נרצה או לא נרצה. אבל זו לא העת לקצץ בביטחון. כשאומרים לקצץ זה אומר שמורידים תכניות מהפרק ולא הולכים להתייעלות. אין לקצץ תקציב הביטחון כששום דבר לא ברור וכשאין לנו וודאות לאן הולכות הרוחות במזרח התיכון".

ככל הנראה, לפחות עד עתה, שטייניץ לא השתכנע מדבריו של בן אליעזר. אולי שכח גם את נבואות הזעם שלו עצמו. שר האוצר נחוש, בינתיים, לבצע את הקיצוץ בתקציב הביטחון. בין נימוקיו, באותו דיון שהתנהל בוועדת החוץ והביטחון: חרף התגברות אי היציבות באזורנו, מדינות ערב סביבנו נחלשו מאוד מבחינה צבאית וכלכלית. "חלקן על סף פשיטת רגל", צוטט שטייניץ באותה ישיבה, "ולהוציא את איראן, יכולתן לנהל מירוץ חימוש מואץ נגדנו, בחמש השנים הקרובות לפחות – פחת".

מי צודק? שטייניץ א' או שטייניץ ב'?

יכול להיות שד"ר שטייניץ ה"כלכלי" צודק. באותה מידה, יתכן אולי, שדווקא שטייניץ הישן,  ה"ביטחוניסט", צודק. הזיכרון שלי – מה לעשות – מקובע דווקא על לקחי שתי המלחמות, שבהן נצרבה בתודעת הערבים (והעולם) תמונה של תבוסה צבאית ישראלית: מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון השניה. שתי המלחמות הללו הולידו ועדות חקירה (ובצדק)  – למרות שהניצחון הצבאי במלחמת יום הכיפורים היה לא פחות מחסר תקדים וגם ממלחמת לבנון השניה יצא האוייב בשן ועין.

אל שתי המלחמות הללו יצא צה"ל בלתי מוכן ובלתי מצוייד. ואם חלילה, במלחמה הבאה, שוב ייצאו כך חיילי צה"ל לקרב – לא שטייניץ יצטרך, מן הסתם, לתת הסברים לוועדת החקירה הבאה וגם לא ראש אגף התקציבים באוצר. את התיק הזה יאכלו, קודם כל, הרמטכ"ל ואלופי המטה הכללי ואולי גם שר הביטחון.

יש נביא בעירו. עובדה. רק לפני כשש שנים הוא צפה את הסכנה הצפויה לנו מדרום. מעל כל במה ותחת כל עץ רענן, בעקשנות בלתי נלאית ובתדירות של כמעט פעם בשבוע, התריע אז ד"ר יובל שטייניץ, אז יו"ר ועדת החוץ והביטחון, מפני הסכנה המצרית. ואז היה חוסני מובראק בשיא כוחו. שלטונו היה ללא עוררין. גם על השלום עם מצרים – שהיה אמנם קר כתמיד – לא היה שום איום ממשי.

"אני חושב שקיימת סכנה ממשית שישראל נרדמה וכי כאשר היא תקיץ משנתה היא תמצא את עצמה עומדת מול אתגר צבאי מצרי מאוד קשה", אמר ח"כ ד"ר יובל שטייניץ, בראיון לארי שביט ב"הארץ", ב-20 באפריל 2005. "אני מציע לא לקבל כפשוטן את הצהרות השלום המצריות אלא להסתכל על העובדות. העובדות מראות שמצרים בונה צבא אדיר. זו מדינה ללא איומים וללא סכסוכי גבול פעילים וללא משאבים אשר משקיעה מיליארדים ביצירת צבא שיש לו דומיננטיות מוחלטת בעולם הערבי ובאפריקה.

"בעשר השנים האחרונות התפתח תהליך נוסף", אמר שטייניץ. "מאז אמצע שנות ה-90 הדוקטרינה המצרית, האינדוקטרינציה המצרית והתרגולות המצריות מכוונות נגד ישראל. מאז תחילת שנות האלפיים מצרים גם משקיעה מיליארדים בתשתיות הצבאיות שלה אל מול ישראל. יש סימנים מדאיגים. אולי מדאיגים מאוד, שאינני יכול לפרט אותם".

שטייניץ לא צפה אז את "האביב הערבי" ואת נפילת משטר מובראק והחשש מהשתלטות "האחים המוסלמים" על מצרים. אך, גם כך, תחזיתו היתה קשה: "הפרשנות המקלה אומרת שכל המפעל הענקי הזה נבנה כיון שהמצרים חוששים מאתנו", אמר באותו ראיון. "אבל יש גם פרשנות חלופית: מצרים מתכוננת למלחמה. אם זה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז אולי זה באמת ברווז. אם זה נראה כמו הכנות לעימות צבאי ונשמע כמו הכנות לעימות צבאי אולי זה באמת הכנות לעימות צבאי מול ישראל".

אתה מאמין שמצרים באמת רוצה לגמד את ישראל ולהחזיר אותה לממדיה הטבעיים? – שאל אותו ארי שביט.

"אין לי ספק שאם מצרים היתה יכולה להעלים את ישראל מהמפה היא לא היתה מתנגדת לכך", השיב שטייניץ. "אני בעד השלום עם מצרים. אני מברך על השיפור המסוים שחל ביחסים בשנה האחרונה. אבל אני חושב שאסור לנו להשלות את עצמנו. יש סבירות בלתי מבוטלת שבעתיד יתרחש עימות צבאי בינינו לבין מצרים. צריך להיערך לכך".

מאז חלף זמן רב. שטייניץ נרגע, בינתיים, בעניין המצרי והתקדם לתפקיד שר האוצר. אבל לאחרונה, באחת מישיבות ועדת החוץ והביטחון, שבפניה הופיע כשר האוצר, חזרה אליו הסוגיה המצרית בהפוכה

דווקא ח״כ בנימין (פואד) בן אליעזר – מהתומכים הנלהבים של השלום עם מצרים עד כה – התריע מפני אפשרות לעימות עם מצרים וקרא שלא לקצץ בתקציב הביטחון. "אף אחד לא יכול לתת לנו תשובה מה יקרה במזרח התיכון", אמר פואד. "אנחנו במרכזה של סערה אדירה, וצפויים לעימות עם מצרים. אני לא יודע מה קורה בסוריה, מה הולך להיות בירדן. יש לנו בעיה קיומית, נרצה או לא נרצה. אבל זו לא העת לקצץ בביטחון. כשאומרים לקצץ זה אומר שמורידים תכניות מהפרק ולא הולכים להתייעלות. אין לקצץ תקציב הביטחון כששום דבר לא ברור וכשאין לנו וודאות לאן הולכות הרוחות במזרח התיכון".

ככל הנראה, לפחות עד עתה, שטייניץ לא השתכנע מדבריו של בן אליעזר. אולי שכח גם את נבואות הזעם שלו עצמו. שר האוצר נחוש, בינתיים, לבצע את הקיצוץ בתקציב הביטחון. בין נימוקיו, באותו דיון שהתנהל בוועדת החוץ והביטחון: חרף התגברות אי היציבות באזורנו, מדינות ערב סביבנו נחלשו מאוד מבחינה צבאית וכלכלית. "חלקן על סף פשיטת רגל", צוטט שטייניץ באותה ישיבה, "ולהוציא את איראן, יכולתן לנהל מירוץ חימוש מואץ נגדנו, בחמש השנים הקרובות לפחות – פחת".

מי צודק? שטייניץ א' או שטייניץ ב'?

יכול להיות שד"ר שטייניץ ה"כלכלי" צודק. באותה מידה, יתכן אולי, שדווקא שטייניץ הישן,  ה"ביטחוניסט", צודק. הזיכרון שלי – מה לעשות – מקובע דווקא על לקחי שתי המלחמות, שבהן נצרבה בתודעת הערבים (והעולם) תמונה של תבוסה צבאית ישראלית: מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון השניה. שתי המלחמות הללו הולידו ועדות חקירה (ובצדק)  – למרות שהניצחון הצבאי במלחמת יום הכיפורים היה לא פחות מחסר תקדים וגם ממלחמת לבנון השניה יצא האוייב בשן ועין.

אל שתי המלחמות הללו יצא צה"ל בלתי מוכן ובלתי מצוייד. ואם חלילה, במלחמה הבאה, שוב ייצאו כך חיילי צה"ל לקרב – לא שטייניץ יצטרך, מן הסתם, לתת הסברים לוועדת החקירה הבאה וגם לא ראש אגף התקציבים באוצר. את התיק הזה יאכלו, קודם כל, הרמטכ"ל ואלופי המטה הכללי ואולי גם שר הביטחון.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן