Skip to content

רשימת "ארץ חדשה": "בלי אופוזיציה אין דמוקרטיה"

"ארץ חדשה" מתמקדת בשחיתות השלטונית ומבקשת להיות אופוזיציה לוחמנית. אלדד יניב: "ליברמן הוא פוטין-דמיקולו וביבי מבוהל, אבל כרגע הם עשים במדינה מה שהם רוצים. אם ימשיכו ככה, בעוד ארבע שנים אולי תהיה דמוקרטיה - אבל לא דומה למה שאנחנו מכירים"
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בבית קפה במרכז תל אביב הצטופפו אתמול כארבעים איש ואישה לראות פנים אל פנים את האנשים שיצרו את סדרת הסרטונים "השיטה", המכוונת נגד בכירי הפוליטיקה הישראלית, ולשמוע מדוע החליטו להתמודד ברשימה נפרדת לכנסת. העיתונאי אורי משגב הנחה את הערב, שהיה בנוי משאלות הקהל, וביקש מהנוכחים לשאול את השאלות הכי אכזריות שיש להם למתמודדים שהקימו את "#ארץחדשה": אלדד יניב, רני בלייר, מירב דויד, לינדה ששון ותמיר חג'ג'. אכזריות לא היתה שם, בעיקר הרבה סקרנות ושאלות על איך הופכים מפעילים "נגד השיטה" למפלגה החברה בכנסת ופועלת מתוך השיטה.

מימין: אלדד יניב, לינדה ששון, תמיר חג'ג', מרב דויד, רני בלייר (צילום: ארץ חדשה)

יניב, שהיה שנים רבות עורך דין ויועץ פוליטי המקורב לאהוד ברק, יצא בשנתיים האחרונות בריאיונות חושפניים שבהם טען כי התנתק מהסיאוב הפוליטי וכעת הוא רוצה לחשוף את השחיתות שהיה חלק ממנה ולהילחם בה.

הוא חבר לרני בלייר, במאי טלוויזיה בכיר שהיה פעיל מאוד במחאה החברתית, ויחד הם יצרו בחודשים האחרונים את סרטוני "השיטה" שהופצו ברשתות החברתיות וזכו לרבבות צפיות. הם מתמקדים בחשיפת שחיתותן של דמויות מצמרת הפוליטיקה הישראלית ובהן נתניהו, ליברמן ועופר עיני.

מועמד מפתיע יותר שחבר ל"ארץ חדשה" הוא תמיר חג'ג', מהפעילים החברתיים "מאוכזבי הליכוד" שאף שבת רעב מול בית ראש הממשלה. חג'ג' היה מפעילי השטח והפייסבוק הבולטים במחאה החברתית, והתחבר במיוחד לנושא של חסרי הדיור.

משגב פותח במקום שבו בחרו המתמודדים להיפגש עם קהל – לב תל אביב, בבית קפה אופנתי: "משהו בין ה'שסק' ל'מישמיש'. האם מדובר על 'ארץ חדשה' או 'עיר חדשה'? האם אתם תוכלו לצאת מגבולות תל אביב ולהגיע למצביעים בפריפריה?".

בלייר משיב כי הם מתכוונים לצאת למסע בחירות שיימשך שלושה-ארבעה שבועות באוטובוס ויעברו בכל יישוב שירצה לארח אותם, "ממטולה עד אילת". תפיסת העולם של ארץ חדשה יושבת על תפיסה שישראל קטנה מניו ג'רזי ואין סיבה לחלוקה בין מרכז לפריפריה. "שמונים אחוז ממי שגר בתל אביב הם בני פריפריה, והגיע הזמן שנחזיר לפריפריה". הוא נותן דוגמה ממצע המפלגה – הקמת רשת רכבות במודל "יורוסטאר" שתרשת את כל הארץ ותחבר בין פריפריה למרכז. "זה יוציא את המרכז החוצה כדי להתפרנס ויביא את הפריפריה לתל אביב".

יניב מתייחס אף הוא לשאלה, שיש בה מן הטרוניה המוכרת נגד "מדינת תל אביב", ואומר בנחרצות כי אינו מתבייש בזה שהוא "גר בתל אביב ואוהב לשתות אספרסו. אנחנו גרים בעיר הכי פלורליסטית, הכי סולידרית, והגיע הזמן שניקח אחריות על מה שקורה במדינה. בתל אביב יושבת האוכלוסייה הכי חזקה במדינת ישראל, ואם אנחנו מרגישים שלוקחים לנו את הדמוקרטיה ומחרבים את מדינת ישראל, אז צריך לצאת לקרב".

תמיר חג'ג'. מאוכזב מהמפלגות הגדולות

חג'ג', החיבור של המפלגה לשטח ולאוכלוסיות מוחלשות, מספר על כך שבשנה האחרונה הסתובב בכל הארץ ועסק ב"לפתור בעיות של אנשים מול הממסד. היכרתי ככה אלפי אנשים. מי שמכיר אותי יודע שאני נאבק למען החלשים בחברה וגם למען מעמד הביניים. לכן אנחנו יוצאים למסע ברחבי הארץ, והמסע הזה יעשה רעש, שיביא למודעות אלינו גם מחוץ לפייסבוק ולתל אביב. תראו כמה אנחנו עצובים, כמה אנחנו מיואשים – כל אחד מאיתנו כבר נתן בעבר את הקול שלו למפלגה גדולה, אם זה ימין ואם שמאל – והתאכזבנו. הפעם אנחנו נבקש להצביע משהו אחר".

השחיתות עומדת במרכז אצל "ארץ חדשה" – ובערב השתתפו שתי מתמודדות במפלגה שהתמקדו בחיבור הון-שלטון. העיתונאית לשעבר מרב דויד, שסיפרה על החשיפה של הקשר הון-שלטון בכתבות שלה שעסקו בתכניות להקמת מכרה פוספטים בערד על ידי חברה של האחים עופר, תכניות שקיבלו אישור לטענתה רק בשל הקשרים של האחים עופר עם נתניהו.

לינדה ששון, שהיתה דוברת של השלטון המקומי, סיפרה על הפרטת המים בישראל בעשור האחרון, באמצעות הקמת תאגידי המים. "ישראל הפריטה על פי חוק את המים שלה לבעלי הון. המדינה קונה את המים במחיר של 2.34 שקל לקוב מ'מקורות'. היום אנחנו משלמים כמעט 13 שקל לקוב. מה קרה מ-2001 עד היום? יש היום כ-52 תאגידי מים, ולכל אחד מנכ"ל ומשרדים ודיבידנדים. פתאום התחילו לגבות מע"מ על המים שסוגר 'קופה קטנה' למשרד האוצר, וכל מי שגר בעיר מסבסד גם את החקלאות וגם את התעשיינים.

"אני הייתי בוועדת הכספים כקמפיינירית של השלטון המקומי, וישב שם אבו וילן ממרצ, שהיה לוביסט של החקלאים, שאנחנו מסבסדים אותם. אנחנו מסבסדים גם את מלון 'הרודס' באילת, כי הם שלחו את איגוד התעשיינים לוועדת הכספים. יוקר המחייה מתחיל בהון-שלטון. לא סתם מחירי המים עלו בעשור האחרון – כי נעשתה פה הפרטה".

בהמשך לשאלתו של משתתף אחר על זכויות טבעיות למים, לאדמה, לדיור – מרחיב יניב ואומר שהם ידרשו להלאים את אוצרות הטבע – את שדות הגז שהתגלו לאחרונה. "חתמו הסכמים הזויים עם שטייניץ ועם תשובה. מותר למדינה לשנות את דעתה. נצטרך לשלם להם פיצוי ענק, נכון, אבל הכסף הזה, של מיליוני מיליארדים לא ייתכן שילך לכיס של בן אדם אחד. אין שום הצדקה מוסרית שהפשע הזה ישתלם. הכסף הזה צריך להיות הכסף לחינוך ולבריאות ולרווחה של כל אזרחי ישראל".

הביקורת של המתמודדים על שחיתות המערכת השלטונית מזכירה עד כמה התקשורת הישראלית ממעטת לעסוק בנושאים אלה. לצד ביקורת על עיתונאים רופסים ועל המו"לים שמשתיקים ביקורת על הטייקונים, עולה בקהל השאלה אם לא נכון יותר לנהל את המאבק הזה מחוץ לכנסת, ואחד המשתתפים שואל "למה בעצם צריך עוד מפלגה?"

יניב: "לפני כמה ימים עבר חוק הרווחים הגנובים, שקראו להם בשם המכובס 'הרווחים הכלואים'. חברות ענק שבאמצעות לוביסטים ועורכי דין שיכנעו את הממשלה שלא ישלמו מס הכנסה וישקיעו בחזרה בתמורה, והמדינה הסכימה. התברר שהן לא שילמו מסים וגם לא השקיעו ושרוב הכסף כבר יצא מהארץ. וישבה האופוזיציה בהצבעה, חלק שיחקו באייפונים, חלק הצביעו נגד, חלק לא הצביעו. לדעתי הצבעה כזאת לא צריכה לעבור בכנסת. על דבר כזה צריך ללכת מכות. כשבגין חשב שהשילומים הם דבר נורא ונוגד את כל השקפת עולמו, זה אמנם לא היה צריך להיגמר ברימונים בכנסת, אבל זה מה שאתה עושה כשאתה מאמין במשהו בכל לבך. אם על הדבר הזה האופוזיציה לא מדליקה מדורה ולא הולכת מכות, אז אין אופוזיציה. אנחנו מתכוונים לעשות בכנסת מה שלא עשו הרבה שנים – להיות אופוזיציה שלא משתפת פעולה משום סוג שהוא עם שלטון ההון. ראיתם מה עשינו עכשיו בסרטונים של 'השיטה' – תדמיינו מה נוכל לעשות מהכנסת, כשתהיה לנו חסינות וסיקור בכל כלי התקשורת".

מישהו בקהל שואל את יניב אם הוא לא מפחד "ממה שיעשו לו" אם יחשוף שחיתויות – והוא מגיב בביטול. "הם לא יעשו לי שום דבר, הם פחדנים. ליברמן זה לא באמת פוטין, זה פוטין-דמיקולו. ביבי מבוהל, לא סתם הוא נותן לנתן אשל להסתובב לו בין הרגליים. הם לא אנשים כאלה מפחידים כמו שחושבים, אבל כרגע הם עושים במדינה מה שהם רוצים. אם לא נעצור אותם, בעוד ארבע שנים תהיה דמוקרטיה – אבל לא דומה למה שאנחנו מכירים".

בחור צעיר בקהל שואל מה עמדתם לגבי עובדים זרים ופליטים, שאלה שנוגעת באחד הנושאים הנפיצים היום בישראל, ובתל אביב בפרט. יניב אינו מהסס ואומר בפה מלא: "אנחנו חיים במדינה שהיא חלק מאומות העולם, ואנחנו מחויבים לנהוג כמוהן. בוא נזכור שאנחנו יושבים כאן בזכותן, כי קיבלנו את הזכות לשבת במדינה הזאת משום שהיינו פליטים. אין פה שום איום דמוגרפי על הרוב היהודי. מדינת ישראל צריכה לקלוט מדי שנה פליטים וגם מהגרי עבודה, צריך לעשות כאן חוק הגירה חדש. אנחנו נהיה קיר הברזל מול מסיתים כמו מירי רגב לדוגמה, שהיא הכול חוץ מיהודיה, כי כמו שהיא דיברה בשכונת התקווה אסור ליהודי לדבר".

משגב מסיים בשאלת השאלות – מה יקרה אם לא תעברו את אחוז החסימה, שעומד היום על שלושה מנדטים?

בלייר פותח בלהרגיע ואומר כי הם אינם "הזויים" ואם ינבאו הסקרים שארץ חדשה לא תעבור את אחוז החסימה הם יורו למשוך את הפתקים שלהם מהקלפי. "אבל אני לא חושב שאנחנו שם. אני חושב אנחנו נקבל עשרה מנדטים. מה זה 2.5 אחוז מקולות הבוחרים? אם 2.5 אחוז לא ירצו אותנו בכנסת – אז מגיע לנו. מה שצריך זה אומץ – להתגבר על הפחד. שכל אחד יספר לאנשים שהוא מצביע 'ארץ חדשה' ואז עוד אנשים יקבלו אומץ".

יניב מציע לא לעסוק בזה כרגע ולתת לעצמנו "להיות מופתעים ממה שעוד יקרה כאן. אני חושב שכל הסקרים מפספסים בגדול. הולכים להיות כאן אחוזי הצבעה גבוהים יותר ממה שהיו ב-49'. אני מאמין ברשתות החברתיות, הן הולכות למוטט את ההון-שלטון. אל תזלזלו בערב הזה".

 

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן