איך מזרזים את הטמעת ההוראה המתוקשבת במערכת החינוך

בראש ובראשונה יש לגשר על הפער שבין אנשי התיאוריה במשרד החינוך, המתכננים את הטמעת טכנולוגיות המאה ה-21, לבין המציאות שבה נתקלים המורים בשטח. למרות הרצון הטוב של כל הצדדים, אחת התקלות פה, וגם בארה"ב, היא שכל צד מתקשה להבין את האילוצים המוטלים על הצד השני

איך מזרזים את הטמעת ההוראה המתוקשבת במערכת החינוך

בראש ובראשונה יש לגשר על הפער שבין אנשי התיאוריה במשרד החינוך, המתכננים את הטמעת טכנולוגיות המאה ה-21, לבין המציאות שבה נתקלים המורים בשטח. למרות הרצון הטוב של כל הצדדים, אחת התקלות פה, וגם בארה"ב, היא שכל צד מתקשה להבין את האילוצים המוטלים על הצד השני

"חינוך מתוקשב" או "מחשבים בחינוך" ולפעמים גם "בית-ספר מתוקשב" – מונחים אלה מוכרים להרבה מאיתנו, בעיקר להורים שבינינו.

ב-15 השנים האחרונות השקיע משרד החינוך זמן, כסף ומאמצים רבים כדי להטמיע את השימוש בטכנולוגיות סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, אך נדמה כי למרות כל אלה השינוי הגדול טרם התרחש והמערכת סובלת מסטגנציה עוד משנות ה-80. הבעיה אינה ייחודית רק לישראל. באחרונה פורסם דוח של משרד החינוך האמריקני ומתוכו עלה שהבעיות שמערכת החינוך הישראלית מתמודדת איתן בתחום הטמעת החינוך המתוקשב דומות מאד לבעיות שיש מעבר לים.

למידה מתוקשבת - אתגר למערכת (צילום: sheelamohan / freedigitalphotos.net)

רבים עלולים להרים גבה ולשאול מדוע בכלל יש צורך בכך. לדעת רבים הילדים של היום גדלים לתוך עולם ממוחשב וממילא יודעים ומכירים אותו טוב יותר מכל אחד אחר. אבל למעשה, בכל אותן שעות שהם מבלים מול המסך, רוב הילדים של היום צורכים מוצרי טכנולוגיה מעטים בלבד. לרוב הם מכירים אפליקציות משחקים שהם מורידים לטלפון או לטאבלט, והם גם מכירים היטב את פייסבוק. ילדים רבים אינם מכירים את השימוש בדואר האלקטרוני, מכיוון שהם מתקשרים דרך פייסבוק. רבים אינם יודעים לעבוד אף ביישומים הוותיקים והמוכרים של אופיס ובעיקר באקסל.

הפתרון שרואה משרד החינוך, ובצדק, הוא לגרום לתלמידים להשתמש בכלים הטכנולוגים האלה במהלך השיעורים הרגילים כגון מדעים, היסטוריה, מתמטיקה ולמעשה כל מקצוע אחר.

אם כן, מה ניתן לעשות לשינוי המצב וזירוז קצב ההטמעה של ההוראה המתוקשבת בפדגוגיה הנוכחית של מורי ישראל? מתוך ראיונות עם מורים ומנהלים ומתוך ניתוח דוחות של משרדי החינוך בארץ ובארה"ב עולה כי כדי להביא לשינוי יש לטפל במספר נקודות עיקריות.

בראש ובראשונה יש לגשר על הפער שבין אנשי התיאוריה במשרד החינוך, המתכננים את הטמעת טכנולוגיות המאה ה-21, לבין המציאות שבה נתקלים המורים בשטח. למרות הרצון הטוב של כל הצדדים, אחת התקלות פה, וגם בארה"ב, היא שכל צד מתקשה להבין את האילוצים המוטלים על הצד השני.

מצד אחד, המורים רואים את ההווה. המשימה הראשונה שלהם היא ללמד את התלמיד את החומר לו הוא נדרש לקראת מבחני המיצ"ב, מפמ"ר, פיז"ה או הבגרות. על המבחנים הראשונים הם ובית הספר נבחנים, וכאשר השאלה מגיעה לבגרויות ולעתידו של התלמיד – אף מורה לא מוכן להמר. הכלים, מבחינתם, פחות חשובים, כל עוד התלמיד מכיר את החומר וכל עוד הוא מתעניין ומגיע להישגים. מהזווית שלו, המורה לא יכול וגם לא נדרש כיום לראות את העתיד הרחוק, ולכן הנחלת מיומנויות המחשב מקבלת חשיבות משנית בלבד.

מן הצד השני, משימתו של משרד החינוך היא להכשיר את התלמידים לקראת העתיד. ברמה הלאומית הוא נדרש לעשות כן ראשית כדי לשמר את עוצמתה הכלכלית והביטחונית של ישראל, ושנית כדי שהבוגר העתידי יוכל למצוא תעסוקה הולמת בעולם שיפגוש כבוגר.

הקצר בתקשורת מתרחש מכיוון שמשרד החינוך מטיל את משימת הקמת האתרים וכתיבת חומרי לימוד בעיקר על כתפי המורים. לרוב המורים אין ידע טכנולוגי מספיק כדי לספק את המוצר הנדרש מהם. בנוסף, הכנת אתרים וחומרי לימוד מתוקשבים היא משימה שצורכת שעות עבודה רבות. שני ההסכמים עם משרד האוצר, עוז לתמורה ואופק חדש, אינם מקצים זמן לעבודה זו. למעשה, כרגע, אין שום תמריץ למורה בשטח להשקיע מזמנו הפרטי שעות עבודה רבות לפיתוח חומרי למידה חדשים. אלה שעושים זאת למרות הכל עושים זאת ללא כל תמורה ומתוך רצון טוב בלבד.

כדי לגרום לשינוי לקרות, יש לגייס את המנהלים

בעיה נוספת שיש לטפל בה היא העובדה שמורים לא מעטים מטילים ספק באמינות רוב המידע שבאינטרנט. משום כך הם נמנעים מלשלוח את תלמידיהם לחפש מידע ברשת. יש לערוך השתלמויות בהן יחשפו המורים לאינטרנט ולשיטות חיפוש מתקדמות, וילמדו להבדיל בין מידע אמין למידע שאינו אמין. לאחר מכן, יש לתרגל במסגרת פורמלית את המורים בהכנת חומרי למידה מתוקשבים, מעבר למצגת או למסמך וורד. לבסוף, כמו כל ארגון גדול,  גם משרד החינוך צריך להעמיד לרשות המורים מערכת תמיכה שבה יוכלו להיעזר כאשר הם נתקלים בבעיה טכנית בהכנת שיעור מתוקשב.

לבסוף, כדי לגרום לשינוי לקרות, יש לגייס את המנהלים. הניסיון מראה כי שינויים מוטמעים רק כאשר המנהל או המנהלת מגויסים רעיונית לתהליך. יש עדיין מנהלים לא מעטים שאמנם מעוניינים להחדיר את התקשוב לבית ספרם, אך מכיוון שהם אינם מכירים את הטכנולוגיה – מתקשים להוביל את התהליך כפי שצריך.

למרות כל האמור יש ניצנים מבטיחים בשטח. ישנם מורים שמשקיעים מזמנם ומרצונם ומקדמים את ההוראה המתוקשבת בכיתות שלהם. משרד החינוך עצמו החל לרכוש מערכי שיעור מתוקשבים כדי להקל על מורים שרוצים ללמד באמצעות המחשב אך מתקשים להכין חומרי לימוד מתאימים.

מכל אלה, את ההצלחה הגדולה ביותר ניתן לראות בבתי הספר העוברים להוראה מתוקשבת במסגרת פרויקט התקשוב של משרד החינוך. במסגרת הפרויקט מעניק משרד החינוך לבתי הספר שבפרויקט ליווי הן ברמת ההדרכה והן ברמת ההצטיידות. בכל שנה מרחיב משרד החינוך את מעגל בתי הספר שבפרויקט, וכפי שמצטייר כרגע, גישה זו בהחלט נותנת תקווה כי ההוראה המתוקשבת תהפוך לנחלת הכלל במהלך השנים הקרובות.

 _______________________________________________________________________________

ד"ר בנצי ויליגר
  • ד"ר בנצי ויליגר סיים דוקטורט במכון ויצמן ולאחר מכן עשה פוסט דוקטורט בארה"ב. עם שובו ארצה עבד בעולם הביוטכנולוגיה כראש מעבדה, ראש מחלקה ולאחר מכן כמנכ"ל חברות סטארט-אפ. שימש חבר במשך שנתיים בוועדת החינוך של קריית אונו. פעילות שהובילה אותו לתחום החינוך. לפני כשנתיים וחצי עשה הסבה והיום הוא מלמד ומחנך בחט"ב גולדה של תיכון קוגל בחולון. הקים מגמה חדשה המתבססת על שיטת למידה מבוססת פרויקטים (PBL). הדגש הוא על התנסות עצמית ועל הנאה מלמידה. בשנה שעברה הצטרף לצוות כתיבת ספר המדעים לכיתות ז' של הוצאת מט"ח.
[related-posts title="עוד בנושא חינוך"]

"חינוך מתוקשב" או "מחשבים בחינוך" ולפעמים גם "בית-ספר מתוקשב" – מונחים אלה מוכרים להרבה מאיתנו, בעיקר להורים שבינינו.

ב-15 השנים האחרונות השקיע משרד החינוך זמן, כסף ומאמצים רבים כדי להטמיע את השימוש בטכנולוגיות סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, אך נדמה כי למרות כל אלה השינוי הגדול טרם התרחש והמערכת סובלת מסטגנציה עוד משנות ה-80. הבעיה אינה ייחודית רק לישראל. באחרונה פורסם דוח של משרד החינוך האמריקני ומתוכו עלה שהבעיות שמערכת החינוך הישראלית מתמודדת איתן בתחום הטמעת החינוך המתוקשב דומות מאד לבעיות שיש מעבר לים.

למידה מתוקשבת - אתגר למערכת (צילום: sheelamohan / freedigitalphotos.net)

רבים עלולים להרים גבה ולשאול מדוע בכלל יש צורך בכך. לדעת רבים הילדים של היום גדלים לתוך עולם ממוחשב וממילא יודעים ומכירים אותו טוב יותר מכל אחד אחר. אבל למעשה, בכל אותן שעות שהם מבלים מול המסך, רוב הילדים של היום צורכים מוצרי טכנולוגיה מעטים בלבד. לרוב הם מכירים אפליקציות משחקים שהם מורידים לטלפון או לטאבלט, והם גם מכירים היטב את פייסבוק. ילדים רבים אינם מכירים את השימוש בדואר האלקטרוני, מכיוון שהם מתקשרים דרך פייסבוק. רבים אינם יודעים לעבוד אף ביישומים הוותיקים והמוכרים של אופיס ובעיקר באקסל.

הפתרון שרואה משרד החינוך, ובצדק, הוא לגרום לתלמידים להשתמש בכלים הטכנולוגים האלה במהלך השיעורים הרגילים כגון מדעים, היסטוריה, מתמטיקה ולמעשה כל מקצוע אחר.

אם כן, מה ניתן לעשות לשינוי המצב וזירוז קצב ההטמעה של ההוראה המתוקשבת בפדגוגיה הנוכחית של מורי ישראל? מתוך ראיונות עם מורים ומנהלים ומתוך ניתוח דוחות של משרדי החינוך בארץ ובארה"ב עולה כי כדי להביא לשינוי יש לטפל במספר נקודות עיקריות.

בראש ובראשונה יש לגשר על הפער שבין אנשי התיאוריה במשרד החינוך, המתכננים את הטמעת טכנולוגיות המאה ה-21, לבין המציאות שבה נתקלים המורים בשטח. למרות הרצון הטוב של כל הצדדים, אחת התקלות פה, וגם בארה"ב, היא שכל צד מתקשה להבין את האילוצים המוטלים על הצד השני.

מצד אחד, המורים רואים את ההווה. המשימה הראשונה שלהם היא ללמד את התלמיד את החומר לו הוא נדרש לקראת מבחני המיצ"ב, מפמ"ר, פיז"ה או הבגרות. על המבחנים הראשונים הם ובית הספר נבחנים, וכאשר השאלה מגיעה לבגרויות ולעתידו של התלמיד – אף מורה לא מוכן להמר. הכלים, מבחינתם, פחות חשובים, כל עוד התלמיד מכיר את החומר וכל עוד הוא מתעניין ומגיע להישגים. מהזווית שלו, המורה לא יכול וגם לא נדרש כיום לראות את העתיד הרחוק, ולכן הנחלת מיומנויות המחשב מקבלת חשיבות משנית בלבד.

מן הצד השני, משימתו של משרד החינוך היא להכשיר את התלמידים לקראת העתיד. ברמה הלאומית הוא נדרש לעשות כן ראשית כדי לשמר את עוצמתה הכלכלית והביטחונית של ישראל, ושנית כדי שהבוגר העתידי יוכל למצוא תעסוקה הולמת בעולם שיפגוש כבוגר.

הקצר בתקשורת מתרחש מכיוון שמשרד החינוך מטיל את משימת הקמת האתרים וכתיבת חומרי לימוד בעיקר על כתפי המורים. לרוב המורים אין ידע טכנולוגי מספיק כדי לספק את המוצר הנדרש מהם. בנוסף, הכנת אתרים וחומרי לימוד מתוקשבים היא משימה שצורכת שעות עבודה רבות. שני ההסכמים עם משרד האוצר, עוז לתמורה ואופק חדש, אינם מקצים זמן לעבודה זו. למעשה, כרגע, אין שום תמריץ למורה בשטח להשקיע מזמנו הפרטי שעות עבודה רבות לפיתוח חומרי למידה חדשים. אלה שעושים זאת למרות הכל עושים זאת ללא כל תמורה ומתוך רצון טוב בלבד.

כדי לגרום לשינוי לקרות, יש לגייס את המנהלים

בעיה נוספת שיש לטפל בה היא העובדה שמורים לא מעטים מטילים ספק באמינות רוב המידע שבאינטרנט. משום כך הם נמנעים מלשלוח את תלמידיהם לחפש מידע ברשת. יש לערוך השתלמויות בהן יחשפו המורים לאינטרנט ולשיטות חיפוש מתקדמות, וילמדו להבדיל בין מידע אמין למידע שאינו אמין. לאחר מכן, יש לתרגל במסגרת פורמלית את המורים בהכנת חומרי למידה מתוקשבים, מעבר למצגת או למסמך וורד. לבסוף, כמו כל ארגון גדול,  גם משרד החינוך צריך להעמיד לרשות המורים מערכת תמיכה שבה יוכלו להיעזר כאשר הם נתקלים בבעיה טכנית בהכנת שיעור מתוקשב.

לבסוף, כדי לגרום לשינוי לקרות, יש לגייס את המנהלים. הניסיון מראה כי שינויים מוטמעים רק כאשר המנהל או המנהלת מגויסים רעיונית לתהליך. יש עדיין מנהלים לא מעטים שאמנם מעוניינים להחדיר את התקשוב לבית ספרם, אך מכיוון שהם אינם מכירים את הטכנולוגיה – מתקשים להוביל את התהליך כפי שצריך.

למרות כל האמור יש ניצנים מבטיחים בשטח. ישנם מורים שמשקיעים מזמנם ומרצונם ומקדמים את ההוראה המתוקשבת בכיתות שלהם. משרד החינוך עצמו החל לרכוש מערכי שיעור מתוקשבים כדי להקל על מורים שרוצים ללמד באמצעות המחשב אך מתקשים להכין חומרי לימוד מתאימים.

מכל אלה, את ההצלחה הגדולה ביותר ניתן לראות בבתי הספר העוברים להוראה מתוקשבת במסגרת פרויקט התקשוב של משרד החינוך. במסגרת הפרויקט מעניק משרד החינוך לבתי הספר שבפרויקט ליווי הן ברמת ההדרכה והן ברמת ההצטיידות. בכל שנה מרחיב משרד החינוך את מעגל בתי הספר שבפרויקט, וכפי שמצטייר כרגע, גישה זו בהחלט נותנת תקווה כי ההוראה המתוקשבת תהפוך לנחלת הכלל במהלך השנים הקרובות.

 _______________________________________________________________________________

ד"ר בנצי ויליגר
  • ד"ר בנצי ויליגר סיים דוקטורט במכון ויצמן ולאחר מכן עשה פוסט דוקטורט בארה"ב. עם שובו ארצה עבד בעולם הביוטכנולוגיה כראש מעבדה, ראש מחלקה ולאחר מכן כמנכ"ל חברות סטארט-אפ. שימש חבר במשך שנתיים בוועדת החינוך של קריית אונו. פעילות שהובילה אותו לתחום החינוך. לפני כשנתיים וחצי עשה הסבה והיום הוא מלמד ומחנך בחט"ב גולדה של תיכון קוגל בחולון. הקים מגמה חדשה המתבססת על שיטת למידה מבוססת פרויקטים (PBL). הדגש הוא על התנסות עצמית ועל הנאה מלמידה. בשנה שעברה הצטרף לצוות כתיבת ספר המדעים לכיתות ז' של הוצאת מט"ח.
[related-posts title="עוד בנושא חינוך"]

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן