Skip to content

גולדסטון, מאחוריך

השופט ריצ'ארד גולדסטון יכול להתכונן לדו"ח הבא שלו. מן הסתם, גם בעת הכנתו יירדם בשעת שמיעת עדויות הישראלים תושבי עוטף עזה על הפגיעה המתמשכת שהם חווים, כדי להתעורר לכתיבת דו"ח נוקב נגד ישראל ונגד צה"ל. עכשיו יש לו עוד חומר מפליל. קומתו העליונה של מגדל התקשורת א-שורוק בעזה הותקפה על ידי צה"ל ויש מי שכבר […]
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

 האוסף המרשים של פרסומים המגנים את מתקפת צה"ל נגד מגדל התקשורת בעזה מבוסס במידה רבה על מקורות מסוכנויות פלסטיניות ומצוטט בהרחבה בלקט העיתונות של "העין השביעית", שם בררו והפנו אל מרב הפרסומים בנושא. הביטויים "סתימת פיות" ו"פגיעה בחופש העיתונות" מככבים שם ומאוששים את תדמית צה"ל ברוח הנרטיב הפלסטיני המגובה על ידי שכבה שלטת בשיח הישראלי, הרואה בצה"ל את "צבא הכיבוש".

עמוד ענן (צילום: רפי מיכאלי)

סוגיית הפגיעה בעיתונאים המסקרים אזורי קרבות מתעוררת בכל פעם שבה עיתונאי נהרג בעת מילוי תפקידו. ששים וששה עיתונאים נהרגו בשנת 2011 בעת סיקור מלחמות ומהפכות חברתיות: כך עולה מנתוני ארגון עיתונאים ללא גבולות. בפגיעת צה"ל במגדל התקשורת בעזה נפצעו, על פי נתוני הפלסטינים, ששה עיתונאים. אחד האתרים טען שתשעה  נפצעו.

מתנגדי המבצע בעזה נוטים להתעלם מהנוהג החמאסי לנהל את המלחמות על גבם של אזרחים: מה שמגביר את הסיכוי לפגיעה בחפים מפשע. בעופרת יצוקה היו אלה טענות על התקפת בית ספר. עכשיו התקשורת היא המותקפת, למרות שאין לנו מספיק מידע על אופי השירותים שהעניקו חלק מאותם אמצעי תקשורת שנפגעו במתקפה לשלטון החמאס. זה קל מאוד להסתתר מאחורי תג עיתונאי ולהיות, למעשה, משרתו של השלטון – ובמקרה זה שלטון הטרור. אצלנו מכנים עיתונאים כאלה עיתונאי חצר, אלא שלא בסוג כזה של  שיתוף פעולה אנו עוסקים כאן. החסינות העיתונאית הפעם נראית קצת מעורערת.

זהו שיר בתוך מלחמה: עמוד ענן (צילום: טל ים)

שהות בעזה בימים אלה היא נטילת סיכון משמעותית. בראיונות שערכה יונית לוי עם כתב זר השוהה בעזה, שמענו, מעבר למפגן האנגלית של יונית, גם על כך שצה"ל מטווח מטרות חמאסיות ומטרות אלו ממוקמות, לא אחת, בלב שכונות מגורים או בקרבת בית המלון שבו מתארח הכתב. לכן, אמר, הוא יכול לצפות מהמרפסת בפגיעות של צה"ל הנזהר, לדבריו, לא לפגוע באזרחים. כששמעתי אותו חשבתי שהוא לוקח סיכון: לא רק להיפגע מאש צה"ל, אלא סביר יותר שלחטוף מהחמאס על שסיפר את הסיפור ללא מכבש עריכה חמאסי.

אם נכונה טענת צה"ל שצוטטה רק בחלק מן הפרסומים, ולפיה האנטנה בראש הבניין ועזרים נוספים שהיו יעד התקיפה, שירתו את חמאס להפצת פקודות מבצעיות לאנשיו, השאלה המוסרית סביב התקיפה מתעוררת ביתר שאת. האם צה"ל היה צריך להימנע מפגיעה באנטנה זו, שדרכה מופצות הוראות לחימה נגד ישראל ופגיעה באזרחי ישראל, בגלל שבמגדל שוהים עיתונאים? ולא זו בלבד, עיתונאים שהוזהרו מראש שלא לשהות בקרבת מתקנים של החמאס?

התחנות המשדרות מאותו מגדל מייצגות בחלקן הגדול את החמאס, הג'יהאד האיסלאמי ואיראן:  טלוויזיית החמאס אל אקצה, תחנת אל קודס המקורבת לחמאס, וכן איראן פרס טי.וי שנחסמה אך לאחרונה לקליטה בלוויינים האירופיים בשל שידורי ההסתה שלה. כמו כן, שוכנות בבניין תחנת הטלוויזיה תחנות אל ערביה, סקיי ניוז ואיי.טי.אן וכן סוכנות הידיעות הפלסטינית מען וסוכנויות רבות נוספות.

הנה כמה מהציטוטים מתוך הפרסומים בנושא: סוכנות מען מצטטת את יו"ר ארגון העיתונאים הפלסטינים, עבדול נאסר אל נג'אר, האומר כי הכיבוש לא שם קצוץ על זכויות אדם ועושה הכל כדי למנוע מעיתונאים לבצע את עבודתם, המכון הבינלאומי לעיתונות מגנה בתוקף את המתקפה הישראלית, אך גם את המגבלות שמטיל החמאס על ניידות עיתונאים וקורא לשני הצדדים לאפשר לעיתונאים לבצע את עבודתם, הפדרציה הבינלאומית של עיתונאים קוראת לחקירה בינלאומית של התנהלות צה"ל בפרשה, הוועדה להגנת עיתונאים קוראת לישראל להתייחס לעיתונאים כאל אזרחים ולחדול מיד לטווח מתקנים תקשורתיים והארגון הפלסטיני מדה קורא לענישה של ישראל על "דיכוי העיתונות ופשעים נגד עיתונאים". ארגון עיתונאים ללא גבולות אומר כי "אפילו אם מדובר בעיתונאים תומכי חמאס, הדבר אינו מצדיק את המתקפה" וכבר מגדיר את המעשה הישראלי "פשעים נגד האנושות".

עיתון הארץ עשה היום חיבור מלאכותי בין הדיווח הקשה על פגיעת צה"ל במשפחה בעזה, לבין "חשדות" של עיתונאים פלסטינים, לפיהם מתכנן צה"ל כביכול לפוצץ את מגדל א-שורוק על כל חמש-עשרה קומותיו, לאחר שכבר פגע בקומתו האחרונה. זאת, לדבריהם, על סמך התראות שקיבלו  עיתונאים זרים מישראל, שלא לשהות בבניין. הארץ מדווח כי  הבניין  משרת כחמישים כלי תקשורת ערביים ומערביים וכי בעקבות פנייה של העיתונאים הפלסטינים למרכז זכיות האדם עדאללה שבחיפה, שיגר המרכז  פנייה דחופה בעניין לפרקליטות הצבאית ולמחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה, ודרש למנוע את הפצצת הבניין, משום שזו תהיה "הפרה חמורה של דיני הלחימה" שתסב נזק סביבתי רב למבנים אזרחיים נוספים.

אז במדינה סותמת הפיות שלנו אפשר תמיד לפנות לבג"ץ ולפרקליטות כדי להגביל את פעולות צה"ל.

הטקסט הנכתב כאן בעייתי משום שכל אמצעי תקשורת צריך להגן בכל מאודו על חופש הביטוי ועל האינטרס האוניברסלי של הגנה על עיתונאים המבצעים את מלאכתם, שפעם כינו אותה שליחות. לכאורה, מוצדקות טענות העיתונאים הפלסטינים לפיהן יש להגן על שלומם כשהם ממלאים את תפקידם. הרוב המכריע של התקשורת הישראלית ודאי יגן על זכות בסיסית זו בלי לתהות פעמיים באיזה סוג של שליחות מדובר: אם אמנם בשליחות עיתונאית של דיווחי אמת, המציגים בפני כל העולם את תמונת המציאות הקשה בעזה, בצד המציאות הישראלית שבה נשמעות לעתים מדי כמה שניות אזעקות המריצות אנשים למקלטים, או שמדובר בחזית אחת של הנהגה ועיתונות הפועלים להגשמת אינטרס משותף שעיקרו פגיעה בישראל?

תעודת עיתונאי, כבר הוכח, אינה תעודת ביטוח. הפוליטיקלי קורקט התקשורתי הישראלי, ששם, ובצדק, בראש החדשות את הטעות הצורבת של הפגיעה במשפחה הפלסטינית, מתעלם תכופות מהעובדה שאנחנו והתקשורת העזתית-חמאסית מדברים בשתי שפות שונות, או לעתים באותה שפה שעוצבה בבית היוצר של חמאס. התקשורת תוצרת עזה לעולם לא תגלה אמפתיה לסבל ישראלי וסביר שאף תעשה ההיפך. מה שמטריד כאן, זו העובדה שישראלים לא מעטים חוברים לנרטיב הזה שמחלק, תמיד, אותנו תושבי ישראל, ואת הפלסטינים, בחלוקה דיכוטומית של כובש-נכבש, עריץ-מדוכא, עשיר-עני. חלוקה שמתעלמת לחלוטין מהסבל בצד הישראלי.

זה נוח מאוד לחמאס לקרוא או לשמוע, למשל, שהתקשורת הישראלית , בעיקר הווירטואלית, מטילה את האשם במבצע הזה שבא לאחר ירי בלתי פוסק לעבר ישראל, דווקא על הנהגת ישראל ומייחסת לה יכולות מניפולטיביות מרשימות, כולל כאלו של הוצאת חיילים למלחמה למען אינטרסים פוליטיים. טענה שערורייתית, לטעמי, כפי שכתבתי כאן.

10 Comments

  1. שרה
    22 בנובמבר 2012 @ 14:18

    מה שאותי מדהים תמיד זו ההתרפסות של מראיינים/עתונאים ישראליים המתרפסים בפני הפלסטינים/עזתים שיואילו לספר לנו איך הם מרגישים, איך הם מסתדרים ומה שלום הסבתא שלהם. מתי שמעתם עתונאי פלסטיני שישאל את עמיתו הישראלי את אותן השאלות? ורק מתוך נימוס הדדי. אילו בעזה ובגדה היה חופש דיבור וחופש העיתונות לא היינו מגיעים לעימות הזה. איש לא יעז לכתוב על ממשלת חמס עשירית ממה שכותבים כאן על הממשלה, ראש הממשלה, אשתו וכל השאר. 

  2. אורה עריף כץ
    21 בנובמבר 2012 @ 19:20

    ולשאלתך מס' 3: הדברים אינם מיוחסים לתקשורת הישראלית אלא לתקשורת הזרה הממוקמת בימים אלה בעזה- זו שיושבת במגדל התקשורת ומבקשת חסינות עיתונאית.

  3. אורה עריף כץ
    21 בנובמבר 2012 @ 19:16

    OM – קיבלתי את הערתך. המלה "כל" נמחקה. "מטילה את האשם". מקווה שנחה דעתך.
    רני, צודק. שמות. יש להניח שהכתבים לענייני פלסטינים מתמצאים בכך יותר: מקווה שיסייעו בידינו בנושא.

  4. Omessi
    21 בנובמבר 2012 @ 18:04

    לכותב אחר לא הייתי טורח ומבזבז זמן על דקדוקי ניסוח, אבל מי שמחזיק בתואר עיתונאי, ספרן, מידען וחוקר, הייתי שמח לו היה מעניק תשומת לב לנקודות הבאות:

    [1] "כל האשמה" כתבת. חיפשתי ולא מצאתי מישהו שמטיל את כל האשמה על ממשלת ישראל (אולי פסיכי או שניים, שלא מייצגים את התקשורת כולה, בוודאי שלא את כל הרשתות החברתיות). מילה קטנה, "כל", שמכניסים אותה ככה בלי להרגיש ויוצרים מצג שווא של כיוון גורף. בערבית קוראים לזה גניבת דעת. בעברית לא קוראים לזה, פשוט משתמשים בזה, אולי הקורא הטמבל לא ירגיש.

    [2] "התקשורת הישראלית", כתבת. ובכן, לא מסרת שמות (תודה בשמם שלא הלשנת, אני מניח), אבל ככה בניסוח הזה יצרת מצג שכל התקשורת (אומנם הפעם בלי המילה "כל", אבל זה משתמע, ואם לא "כל" אז כנראה "רוב" או "חלק ניכר" או משהו מכובס דומה), חוץ ממך כמובן, חוטאים בהטייה נוראית.

    [3] את שואלת שאלה (רטורית?), האם הרוב המכריע של התקשורת בישראל הוא "חזית אחת של הנהגה ועיתונות הפועלים להגשמת אינטרס משותף שעיקרו פגיעה בישראל". שאלה נהדרת. אשמח אם תתני על כך תשובה מלומדת ומנומקת (ציון שמות יהיה נחמד, אבל כבר הבהרת שאת לא בקטע).

  5. רני
    21 בנובמבר 2012 @ 17:55

    תודה פעם שניה. ראוי ורצוי ששמות אנשי חמאס שנהרגו בבנין ורשימת הידוע עליהם יפורסמו
    אפילו הרשתות הערביות נקבו בשם אחד ההרוגים כבעל מעמד בגוף לוחם עזתי. היש עיתונאי
    שיפרסם זאת?

  6. אורה עריף כץ
    21 בנובמבר 2012 @ 17:38

    למגיב האחרון, התקשורת הוירטואלית התרחבה בעיני והיא כוללת גם את הרשתות החברתיות. בחרתי שלא לצטט שמות, אבל אם אני מצאתי את הכותבים, אין לי ספק שגם אתה תמצא אותם- ומדובר בהרבה יותר משלושה. ונכון, כמי שמשתייכת לתקשורת אני חווה את הדברים בצורה בעייתית ומנסה להתייחס אליהם מנקודת ראותי שלא תמיד זהה לדעות של עמיתיי.

  7. Omessi
    21 בנובמבר 2012 @ 16:14

    את כותבת בסוף המאמר:

    זה נוח מאוד לחמאס לקרוא או לשמוע, למשל, שהתקשורת הישראלית , בעיקר הווירטואלית, מטילה את כל האשם במבצע הזה שבא לאחר ירי בלתי פוסק לעבר ישראל, דווקא על הנהגת ישראל ומייחסת לה יכולות מניפולטיביות מרשימות.

    "כל האשם"? מי זו התקשורת שמטילה את כל האשם על ממשלת ישראל? תני שמות. אפילו שלושה שמות יספיקו. שניים גם טוב. רק תני שמות, במקום ללהג בכללי ("התקשורת, בעיקר הוירטואלית" את קוראת לאותם עלומים), ויאללה נתבע אותם ונביא מזור לנפשנו.

    ואל תשכחי להוציא את עצמך מהכלל הגורף הזה, כי גם את תקשורת וירטואלית, וחבל שבטעות יתייחסו ברצינות להאשמות שלך, שעה שאת חלק ממושא ההאשמה, ואת בכלל לא כזאת.

  8. עדי
    20 בנובמבר 2012 @ 11:53

    תודה על הקול השפוי והכן, חבל שאי אפשר לשתף ברשתות החברתיות.

  9. שער
    20 בנובמבר 2012 @ 10:03

    סוף סוף יש במגפון גם טכסט שפוי.

    בנוסף יש להזכיר הידיעה שהוצנעה,
    לפני כמה ימים נפגע ג'יפ מירי פלשתיני שנסע בשטח ישראל.
    בג'יפ היו עיתונאים מרויטרס. הג'יפ עלה באש ויושביו אנשי התקשורת ,כמעט "ניצלו" באש.
    רק תודות לישראלי שסיכן עצמו ( שמו כנראה בני ) הם "ניצלו" מהאש.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן