דווקא מארסיי!

מכל הקשקוש האנטי מוסלמי הרווח היום, והמוניטין השלילי של העיר מארסיי בישראל, יצא התייר הישראלי פראייר כרגיל. הוא מדלג בקלילות על העיר המעניינת ביותר בצרפת, עיר שיש בא הכל ושעליה המליץ הטיימס הניו יורקי כ"יעד שני בחשיבותו לתיירות בעולם בשנת 2013"

Print Friendly

הנמל הישן באור יום - צילום: עמית מנדלזון

יש בעולם הרבה מקומות יפים, יש גם הרבה מקומות מעניינים. ויש… מארסיי. כן כן, שתי אצבעות על המפה ממרוקו אלג'יריה, טוניסיה וקורסיקה. בדרך כלל תיירים נוחתים בה ל-24 שעות וממשיכים הלאה ומדריכיהם לא מתרחקים מהנמל הישן, אבל במארסיי יש הכל לכולם, ואני מתכוון לקחת אתכם לסיור מודרך שיארך ככל שיארך (עם תמונות כמובן) בעיר המדהימה הזו. שמש, ים, אמנות, אופרה, בלט, מוזיקה ברחובות, ספרות, תרבות בכלל, ספורט, מציאות, שווקים, מחאה, אוכל נהדר, טבע, היסטוריה, ארכיטקטורה. הכל בעיר אחת, רק צריך מדריך ו…זה יהיה… אנוכי, עבדכם הנאמן.

ספינה "גבוהה" בנמל הישן - עמית מנדלזון

ראשית קצת פרטים פרקטיים: מארסיי ממוקמת בפרובנס שבדרום צרפת והיא העיר השניה בגודלה בצרפת מבחינת אוכלוסיה והגדולה ביותר בצרפת מבחינת שטח. ממארסי אפשר להגיע לכל מקום בצרפת או באירופה באוויר בים וביבשה. אבל עדיין, גם בימים אלו כשהעיר מוצפת בתיירים אפשר למצוא בעיר מלון ב-60 יורו ללילה במרחק 100 מטר מהנמל הישן. גם האוכל והבילויים בעיר זולים יותר מבכל מקום אחר ואין מקום טוב יותר כבסיס לטיולים בפרובנס כולה.

שנת 2013 היא שנה מיוחדת במארסיי. העיר מכהנת כבירת התרבות של אירופה – מה שאומר שאין רגע משעמם בעיר, קונצרטים ברחובות (יותר מהרגיל), תערוכות שנפתחות כל יום שני וחמישי, מוזיאונים נהדרים שצצים להם כפטריות אחרי הגשם (ושיפוצים של חודשים ארוכים). השמש הנהדרת ו-32 קילומטרים של חופים חלקם מסולעים, חלקם מוכרזים, הפארק הטבעי של הנקיקים (מעין פיורדים בזעיר אנפין) ומסלולי הטיולים האינסופיים הופכים את מארסיי לאתר תיירות ממדרגה ראשונה. פשוט יש בה הכל לכולם.

הפביליון M - מבנה זמני גאוני שנבנה במיוחד עבור ארועי 2013 - עמית מנדלזון

לקראת שנת 2013 עברה העיר שיפוצים מסיביים ומי שביקר בה בעבר לא יכיר אותה. אפילו האיצטדיון המפורסם, הוולודרום, בו זכתה קבוצת הכדורגל המקומית אולימפיק מארסיי בגביע אירופה, עובר בימים אלו שיפוצים והרחבות.

אבל מספיק דיבורים, בואו נצא לדרך. רק בקשה אחת, תשכחו מרכב בעיר. ראשית יש בה תחבורה ציבורית יוצאת מהכלל, שכוללת אוטובוסים, רכבת קלה ורכבת תחתית. שנית, למרות שהחניות מסודרות כאן להפליא, הן יקרות. שלישית והכי חשובה היא העובדה שמארסיי היא עיר גדולה ומפוקקת, אז לא חבל על הזמן?

הכניסה הימית לנמל - עמית מנדלזון

כצפוי נתחיל בנמל הישן. אין מצב שמישהו יפספס אותו, שכן הוא הוא מרכז העיר ומושך אליו תיירים וגם מקומיים כמו מגנט, עבור המקומיים הוא המקום בו אפשר להתחרדן בכל שעות היום. בין אם זה הקפה של הבוקר, ארוחת הצהריים, הקפה שלאחר ארוחת הצהריים, או כוס הפסטיס/יין/בירה של אחרי העבודה ולרוב גם תוך כדי העבודה. עבור התיירים – הוא מארסיי.

זה לא מרינה, זה נמל - עמית מנדלזון

אנא אל תבלבלו בין הנמל של מארסיי לבין "מרינה". הנמל הישן של מארסי הוא ענק וכשמו כן הוא, נמל. זה נכון שהוא מאוכלס בסירות ויאכטות, אבל ספינה באורך חמישים מטר ויותר יכולה לעגון בו בקלילות.

מה עושים בנמל הישן?

כעקרון לא חייבים לעשות כלום… מתנחלים בבר על כוס קפה או פסטיס, בירה או יין, נותנים לשמש לשרוף או נהנים מרוח קלילה ואווירה נינוחה. מתבוננים בעוברים והשבים ובעיקר בוהים בשמיים המשתנים באופן דרמטי, בכנסיית הנוטרדם דה לה גרד שלא תמוש לכם מהעיניים, ונותנים לשקיעה המטמטמת לכבוש אתכם.

לבהות בשמיים - עמית מנדלזון

כמובן שאם חשקה נפשכם תוכלו לבקר בשני המבצרים שבקצוות הנמל או לבחון יאכטות, להעיף מבט בבניין העיריה וכיכר ברגמון, שממש ממתחתיה נמצאה המועצה העירונית או סתם לשוט מקצה לקצה של הנמל במעבורת החשמלית (חינם) וכמובן ללכת לאורכו ולרוחבו של הנמל סתם כך, לשבת לאכול סנדוויץ לבקר בשוק הדייגים או בשוק הפרחים המרהיב (בשבת). לא חסרות אפשרויות.

כיכר ברגמון והפביליון M בלילה - עמית מנדלזון

באופן טבעי הנמל הישן מוצף תיירים, בעיקר אחרי השיפוץ המסיבי שנערך בו. והוא שוקק חיים: לוליינים, מוזיקאים, הופעות, פסלים, רקדני קפוארה וכמובן, איך לא? מפגינים. אין בו רגע משעמם. הכל מתחיל ונגמר בו, הקרנבל השנתי נע לאורכו, המרתון מתחיל בו ומסתיים בו, ואפילו הטור דה פראנס עובר דרכו כשהוא עובר במארסיי. הוא הציר המרכזי של העיר, ממנו יוצאות כל ההפגנות ואם לא יוצאות ממנו, אזי מסתיימות בו.

פנורמה של הנמל בלילה - עמית מנדלזון

אם במשך היום ובזמן השקיעה הנמל יפהפה, אז בשעות הלילה הוא הופך ליצירת אמנות נהדרת של צבעים והשתקפויות.

צבעים והשתקפויות - הנמל בלילה - עמית מנדלזון

הנמל הישן היה בעבר הנמל המרכזי של העיר ובו נחתו בסביבות 600 לפני הספירה האבות המייסדים של העיר, יוונים מפוסאה (Phocea) שבטורקיה. בפתחו, בשני קצותיו, ניצבים להם שני מבצרים. מבצר סיינט ניקולה בצדו הדרומי נבנה במקור ככנסיה קטנה בים בשנים 1150 עד 1208 ונחרב במהלך פלישת האראגונים לעיר. הוא שוקם, שופץ ובשלב כלשהו הוקמו מסביבו מערכות הגנה הולמות ומערכת חומות אימתנית בין השנים 1660 ועד 1664.

סיינט ניקולה בלילה - עמית מנדלזון

סינט ניקולה לאור היום - עמית מנדלזון

בצדו השני של הנמל נמצא מבצר סיינט ז'אן, שנבנה בשלהי המאה ה-12, שוקם והורחב במהלך השנים מספר פעמי, בין היתר על ידי רנה "הטוב" מלך פרובנס שהוסיף לו את המגדלים. במקום נמצאו שרידים מהיישוב היווני-פוסאני המקורי.

מבצר סיינט ז'אן - עמית מנדלזון

מגדת הנמל, קצת מתחת למבצר סיינט ניקולה, אפשר לראות את המנזר העתיק סיינט ויקטור בעוד שבסמוך למבצר השני ניצבת בגאון ומשקיפה על הנמל הישן מצד אחד ועל נמלי המעבורות והמעגן הצפוני של העיר כנסיית סיינט לורנס העתיקה.

מנזר סיינט ויקטור - עמית מנדלזון

מעל לכל הבלאגן - הנוטרדם דה לה גרד - עמית מנדלזון

 

מעל לכל ההוד וההדר הזה יושבת לה כנסיית הנוטרדם דה לה גרד. החזות שלה מטעה, היא אמנם כנסיה יפה מאוד, אבל לא משהו לכתוב עליו הביתה, המיקום שלה הוא קריטי, ואפשר לראות אותה כמעט מכל פינה בעיר ומחוצה לה. היא הסמל האמיתי של העיר. הסיבה האמיתית לעלות אליה היא הנוף המדהים שנשקף ממנה.

אבל הנמל הישן איננו רק אתרים, הוא עורק חיים. בכל יום מהשעות המוקדמות של הבוקר תוכלו למצוא את הדייגים שחזרו זה עתה מהים עם הסחורה הכי טרייה שיש – מתמנונים, ברבוניות ועד דגי חרב. אבל אם חשקה נפשכם בדג במחיר טוב יותר תמתינו לקראת שעות הצהריים. המחירים יורדים.

בימי שבת תוכלו למצוא את הנמל פורח. שעות הבוקר מיועדות לשוק הפרחים מרהיב בצבעוניותו וכמובן בהתאם לעונה. בין סמטאותיו הקטנטנות נמצא תיאטרון קומי וגלריות, חנויות לימאים וכמובן הרבה הרבה חנויות סבון הנושא את המותג Savon de Marseille, שם דבר בעולם כולו. גם קומפלקס התיאטראות la criee (הזעקה) נמצא בנמל הישן.

קומפלקס התאטראות לה קריאה - עמית מנדלזון

אם חשקה נפשיכם לראות את האיים, אז מהנמל הישן תוכלו לקחת ספינה ישירות אל אותו מבצר ששימש כהשראה לסיפור על הרוזן ממונטה כריסטו, שאטו דיף, או לאי הסמוך פריול, בו תוכלו ליהנות משקט שכן אין עליו כלי רכב בכלל, אבל המון פינות חמד וכמובן נוף מדהים. אבל גם לאיים נגיע.

אם אתם עצלנים אז בנמל תוכלו לתפוס את הרכבת הקטנה שתקח אתכם לטיול ברחבי העיר או ספינה למעגן הדרומי לשכונת Pointe Rouge או לקצה השני של העיר L'estaque, או לטיול ימי בנקיקים, אבל לאן אתם רצים? רק יום אחד בעיר וכבר רצים. במארסיי לא רצים, כאן הכל נעשה לאט.

הנוטרדם דה לה גרד במלוא הדרה ביום הבסטיליה - עמית מנדלזון

מלבד יופיו של הנמל בלילה תוכלו מסביבו למצוא מסעדות ובארים, האופנתיים יותר נמצאים בגדה הצפונית או אם תרצו בגדה הימנית, כשפונים אל הים הפתוח. במקביל לגדה השמאלית תוכלו למצוא רחוב שכל כולו מסעדות ואפילו כשרה אחת. ואם חשקה נפשכם לדבר עברית הרי שמאחורי בניין העיריה ניצבים להם בגאון עציצי ענק עם עצי זית ומאחוריהם מסעדה בשם "חיוך מתחת לעץ הזית" (Sourire sous l'olivier) בבעלות בחור מקומי בשם יוני, יהודי דובר עברית צחה, הוא וגם המלצר שלו. האוכל כשר וההמלצות חמות.

קטע מ"ערוגת" עצי הזית - עמית מנדלזון

אז חרשנו את הנמל הישן, שתינו קפה וכוס יין אדום, טיפסנו על המבצרים ואכלנו היטב, אם כי די ביוקר. כי הנמל הישן הוא בכל זאת הנמל הישן. קחו אוויר ובשבוע הבא נזיז את הישבן קצת יותר.


Afficher old port sur une carte plus grande

Print Friendly

על אודות עמית מנדלזון

צלם, עיתונאי, ארכיטקט, מעצב ואיש הי טק, חי במארסיי, צרפת. יזם שותף ונכון להיום עורך ראשי של מגפון. מתמקד בצילום חדשות, צילום רחוב, וכתיבה http://www.amitm.com
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, סיפורים מצולמים, תיירות, תיירות בחו"ל, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על דווקא מארסיי!

  1. מאת מלינה זהבי‏:

    אני מעדיפה להיות פחדנית ולנסוע למקומות שבהם לא אפחד להסתובב בלילה- הייתי במרסי לפני כמה שנים ואחרי 17 אחרי הצהריים פחדדדדדדד להסתובב בעיר . זה שאתה בעל הבית מאפשר לך לכתוב גם כל שבוע על העיר האהובה עליך זכותך אבל אתה עושה מעצמך צחוק כי זה מגמתי מה אתה הולך לרוץ לראשות העירייה במרסי אמיץ לב שכמוך?

    • לא מאמין לאף מילה שלך כי השמש שוקעת כאן בקיץ ב- 22:00 בקיץ ועד אז הרחובות מלאים, בחיים לא ביקרת במארסיי, הבת שלי מסתובבת ברחובות לבד גם ב- 04:00 בבוקר, מה שמטריד אותי הוא שאת חד וחלק מעולם לא היית כאן,,, ומישהו מנחה אותך לכתוב את מה שאת כותבת כי אם היית כאן היית יודעת מה שכל ילד וילדה יודעים שבין אפריל לנובמבר החיים בעיר נמשכים עד השעות הקטנות של הלילה ברחובות עצמם

  2. מאת מלינה זהבי‏:

    קשקוש אנטי מוסלמי? הכתבות שלך מונעות כנראה מיחסי ציבור אחרת איך אתה יכול להתעלם מהמציאות כל דרום צרפת עמוסה בשנואי ישראל ושומר נפשו ירחק מהאזורים הללו פשוט לא נעים- ביקרתי לפני שנתיים בריביירה ובאזור מרסיי והרגשתי מאוימת כשזיהו שאני מישראל – לאאאאאאאאאאאאאאאאא לצרפת עדיף איטליה או ספרד

    • גברת זהבי הנכבדה, אני חי כאן אני יהודי אני ישראלי ואני לא מרגיש מאויים, אולי בגלל שאני לא פחדן כמוך ואולי בגלל תאין ממה לפחד ומה שאת שומעת זה גיבוב של שטויות שנועד לגרום ליהודים לברוח לארץ בימים בהם כולם בורחים מהארץ.

  3. מאת רועי‏:

    "הקשקוש האנטי מוסלמי" – אתה בטח מתכוון לרצון שלנו לחיות בלי שישחטו אונתו על היותנו כופרים ואח"כ יתבכיינו לנו על זה שאנחנו מנסים להגן על עצמנו. אותו קשקוש הוא ממשי ונמצא איתנו לצערנו כבר יותר ממאה שנה. התעלמות או הזנחה שלנו רק יתנו לו חמצן נוסף להכות בנו. מאותה סיבה שלא נבקר בסיני ובטורקיה, גם כאן, אין טעם לבקר במקומות בהם רוב האוכלוסייה מתעבת אותך במקרה הטוב. אם אנחנו טועים באבחנה ורוב המארסייזים אוהבים ישראלים ויהודים אנא הראה לנו איפה אנחנו טועים. אם לא- העולם מספיק גדול ומרתק בשביל שנבזבז את זמנינו על יעדים שכאלה.

    • על איזה רוב אתה מדבר ? ולמה אתה חושב שרוצים לשחוט אותך ? מוזר אני 7 שנים ברחובות מארסיי ולא שחטו אותי אז אולי אף אחד לא רוצה לשחוט אותך ואתה אוכל את הדרעק שמוכרים לך ולכל היהודים כדי לשכנע אותם לעלות ארצה כדי שמדינה תוכל למצוץ את כספם ? לידיעתך יהודי בטוח יותר כאן במארסי מאשר בכל מקום בישראל

  4. מאת אחד שטרם ביקר‏:

    קראתי בעיון רב, ואכן שיכנעת אותי לבקר בנמל, איפה שרוב הישראלים מבקרים בכל מקרה. אבל מה עם איזה פארק ירוק עם פרחים נאים? אולי איזה מוזיאון משכיל ומניח את הדעת? האם יש איזה מקום ראוי לשמח את הילדים? ולבסוף – מה שישראלים הכי אוהבים: קניות !!! אני בספק אם תצליח לשכנע אותי ששווה להישאר בעיר, שהיא לא יותר מאשר גשר לפרובאנס והסביבה.

    • תן לי צ'אנס זו הכתבה הראשונה. אקח אותך לפארקים למוזיאונים לטבע לנקיקים, למסלולי הטיולים לכל מקום שרק חשקה נפשך, רק תן לי צ'אנס