הסתיים הדיון המשפטי על אי.די.בי

השופט אורנשטיין הודיע כי ימסור החלטתו במועד מאוחר יותר. נציג בית המשפט, עו"ד חגי אולמן: "האם דירקטוריון אחזקות מתפקד אכן כדירקטוריון או שמעורבים שם אינטרסים של בעלי השליטה"

Print Friendly

לקראת הצהריים הסתיים הדיון, שנמשך כשלוש שעות, בהסדר החוב של אי.די.בי באולמו של השופט המחוזי בת"א איתן בורנשטיין, כשעל הפרק הטענות נגד ההצבעה של מחזיקי האג"ח של אי.די. בי, שזיכתה לפני כשבועיים את הצעת ההסדר של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה. בדיון דן השוןפט בורנשטיין בטענות נגד ההצבעה שהגישה קבוצת דנקנר-גרנובסקי על ניגוד עניינים בהצבעה. כמו כן בחן השופט את שאלת מקורות המימון של בן משה ולבסוף החליט לסגור את הישיבה ולדחות את החלטתו לאחר שיעיין בנתונים.

לפני תחילת הדיון התיישב נוחי דנקנר בשורה האחורית של אולם בית המשפט ליד יוסי שניאורסון ועוזרו רועי מלצר ובן משה התיישב ליד איל גבאי ואנשיו. אדוארדו אלשטיין לא הגיע לדיון והוא יוצג על ידי עורכי דינו.

לפני הדיון. נוחי דנקנר בשורה האחרוית, מוטי בן משה בשוה הקידמית, שני מימינו אייל גבאי המומחה מטעם בית המשפט

לפני הדיון. נוחי דנקנר בשורה האחרוית, מוטי בן משה בשוה הקידמית, שני מימינו אייל גבאי המומחה מטעם בית המשפט

השופט בורנשטיין: הדברים של בן משה מצריכים בדיקה

כמה דקות לאחר השעה 9 בבוקר נכנס השופט בורנשטיין ללשכתו ומיד קרא לבן משה ושאל אותו אם הוא בעל השליטה היחיד באקסטרה והאם הוא מוכן להמציא מסמכים על שליטתו בחברה. בן משה השיב ואמר כי מלבדו אין שום גורם אחר בחברה.

לאור זאת הבהיר השופט אורנשטיין כי הדברים של בן משה עדיין צריכים בדיקה, וכי בן משה נתן הסכמה לבדיקת העובדות עליהן הצהיר בבית המשפט. הוא גם אמר, כי הדברים שנרמזו על ידי אי.די.בי לגבי בן משה מבישים. עו"ד קליר, המייצג את בן משה, ציין כי הטענות האלה הועלו אחרי שאי.די.בי ושותפותיה גילו כי הם הפסידו בהצבעה. הוא גם טען שאין לפסול את חוות הדעת של המומחה, איל גבאי.
‭‮
נציג כונס הנכסים הרשמי טען שלחברה יש זכות להתנגד להסדר בתנאי שטובת החברה והנושים לנגד עיניה אבל הדגיש כי במקרה הנוכחי חדלות הפירעון של החברה איננה מוטלת בספק.

"מעשית אין התנגדות"

עו"ד דין קנולר, המייצג את אדוארדו אלשטיין, טען, כי אין למעשה התנגדות של אי.די.בי. "הוגשה בקשה ביום חמישי, בשעות הערב המאוחרות, בשעה 23:00. יש חברה, אך אין בקשה מטעם החברה. אנחנו ביקשנו לקבל פרוטוקול של החברה, בדקנו אם היה דיווח. הטענה היא טענה חשובה ולכן נבקש שבית המשפט יחליט בה. יש כאן ניצול ציני של החברה, כאשר החברה לא נתנה דעתה כלל לנושא. עד כמה שידיעתנו מגעת, כאשר אומרים חברה, ואומר שהדירקטוריון של החברה התיישב בה ויחליט בהחלטה. ויושבים חבריי ואשמח אם הם ישאלו בידי בית המשפט, האם יש פרוטוקול של הדירקטוריון והאם הדירקטוריון דן בנושא. לא בכדי אין תצהיר שמלווה את הבקשה, הבקשה מלווה בעובדות, למרות שהתקנות במפורש הן תקנות שמאפשרות את ההתנגדות וקובעות שצריכות להיות מלוות בתצהיר".

עוד טען גילת כי "לגבי עצם הטענות שמעלה החברה – החברה לא מעוניינת בשום מידע. החברה גם מעלה את הטענות באופן שאני לא יכול לקרוא לזה אלא מביש. כמו הטענה שהעלו שבעלי החברה שואלים שאלה האם עומד מישהו "איש קש" אחרי מר בן משה, החברה מעלה את הטענות הללו. אלו טענות מועלות אחרי שהחברה גילתה שההצעה שלה נחלה כישלון ואז אחרי שיש חוות דעת מומחה ואחרי שבאסיפת נושים הציעו את הצעתם אמרו שיש מידע. המטרה להקל או לטרפד את הצעה שהנושים בחרו".

"הצעת אי.די.בי הייתה עדיפה"

עו"ד בכר, המייצג את אי.די.בי, טען, כי "אני חוזר על האמור בהתנגדות ובהסתייגות החברה (אי.די.בי) שהציע החברה להצעת ההסדר. הצעת החברה הייתה עדיפה בכל פרמטר כלכלי והיא שהייתה צריכה להתקבל. זו הפעם הראשונה בה נעשה ניסיון לכפות הסדר על החברה, והטענה הזו שמרנו על זכויותינו כל העת, והגענו בעניין לבית משפט העליון"

לשאלת השופט בורנשטיין האם החברה סולבנטית?" השיב בכר: "יכול להיות שגם היום בפרוק שווי הנכסים יעלה על ההתחייבות".

"האם כחברה, לא עדיף לה הסדר מאשר פרוק?", שאל השופט בורנשטיין והמשיך, "אם אין הסדר על החברה לעמוד בהתחייבויותיה, או שדרכה לפרוק. יכול להיות שאם אין הסדר דרכה לפרוק. גם בהינתן שזה המצב, ובית המשפט עמד על זה בעניין אחר עדיין יש שני מסלולים".

"לו"ז קצר"

עו"ד בכר הגיש לבית המשפט תמצית מודפסת של הטענות והוסיף: "ההצבעות התנהלו בלו"ז קצר. החברה עמדה בלו"ז, נהגה לפי הכללים שקבע בית המשפט והצעתה הייתה אמורה לזכות ואז הוגשה בקשה לבטל את תוצאות האספות ולהתחיל את התהליך מחדש, לאחר שהנאמנים ציינו בבקשה שדחייה לצורך קיום הליך חדש לא תגרום נזק. בסופו של דבר מי שמשלם את המחיר הוא דווקא הצעה שאמורה הייתה לזכות".

"גילוי מלא"

עו"ד כספי, המייצג את אי.די.בי אמר: " ראיתי את כל המסמכים לקראת הדיון היום ויש לי הרגשה שגורמים שצריכים לעסוק בנושא הזה, מניחים את הכדור אצל בית המשפט. שמענו את מר בן משה ואת הנכונות שלו לעשות גילוי מלא, מטריד אותי למה הוא ביקש שלא לעשות גילוי מלא. מדוע? לא קיבלתי תשובה.

"העניין של הגיבוי העתידי לשון אחר מדובר לא בסכומים קטנים אלא מדובר בכל אחד מהמשתתפים של 800 מיליון שקל ולאחר מכן הצעות רכש. אני יודע מה שנקרא 'נון ריקורס'. כשאומרים את ההפוך, 'פול ריקורס', לא לנכס ספציפי אז אומר בית המשפט המבחן הוא 'ריקי כהן' מחדרה. לא צריך להיכנס לראש של ריקי כהן מחדרה, גם המשקיעים המוסדיים המתוחכמים, שהם רואים ברמה שבכותרת פול ריקורס ובית המשפט שאל ובצדק כלפי מי? כלפי המציע. ואם איני טועה המציע מסומן כאקסטרה ו/או מרדכי בן משה בהצעה המקורית".

"לגבי מרדכי בן משה – יש שני דברים. אין ספק שכל תאגיד השליטה שלו משתרשר מלמעלה ואין ויכוח. כשבאים לעשות חובת גילוי, הוא צריך להראות מי הוא הנהנה של בעל המניות? היום יש בכל המערכת הבנקאית גם בישראל וגם בגרמניה ובאירופה יש דבר כזה שנקרא "מוטב", "נהנה". כשפותחים חשבון בנק אתה חייב לציין מי הוא הנהנה וזה משתרש עד רמה של בשר ודם".

ביקורת קשה על דירקטוריון אי.די.בי אחזקות

נציג בית המשפט עו"ד חגי אולמן שיבח את דירקטוריון אי.די.בי פתוח אבל ביקר קשות את דירקטוריון אי.די.בי אחזקות. לדבריו, עד לאחרונה הצעת החברה עזרה לנושים ולכן לא התערב. "התחרות שהחברה היתה צד לה הובילה להשאת ערך לנושים", אמר אולמן. עם זאת, הוא ציין, כי ״הדירקטוריון לא התכנס לאחר הגשת שתי ההצעות ולא נוהל דיון בדירקטוריון באיזה מקרים להעדיף הצעה זו ומתי נעדיף הצעה אחרת? אי אפשר להתייחס להצעה כמין טיל ששוגר ממקומו ומאותו רגע להתנגד לכל דבר אחר. מדירקטוריון מצופה לבחון עצמו בכל רגע נתון ולבחון גם את ההצעה האחרת ובאילו מקרים הוא יתנגד ובאילו מקרים הוא יסכים. חייב היה לדון על כך. היה דיון בועדת ביקורת והצגתי את הדברים הללו שם. אי אפשר לא להעלות את השאלה האם דירקטוריון אחזקות מתפקד אכן כדירקטוריון או שמעורבים שם אינטרסים של בעלי השליטה".

"התהליך כאן שונה"

נציג רשות לניירות ערך טען, כי "ישנו הבדל מהותי בין המידע שיש לספק בהסדר חוב למידע שיש לספק למשקיעים בניירות ערך נסחר. התהליך כאן שונה. כרגע אדוני השופט אמון על התהליך. זה לא המצב שבו נייר נסחר בשוק ולכן אין צורך במעורבות של הרשות. יש מספיק עיניים שבודקות את העניין בהליך המשפטי. אני רוצה להאמין שמי ששם מיליארד שקל על השולחן מודע לכל ההשלכות העתידיות".

"התוצאות מאוד דומות"

אייל גבאי, הממוחה מטעם בית המשפט הסביר, כי " לגבי הערך הכלכלי האריתמטי – התוצאות מאד דומות. בשלושת היסודות ולומר מדוע לטעמי ההחלטה של הנושים בהצבעה הייתה סבירה? בערך הכלכלי ראו תוצאה פחות או יותר דומה. מבחינת חוק הריכוזיות – אגב ולבקשתנו מכתבו של עו"ד שמעונוב ניתן בענף אחד בהתחלה ניתן בחסוי ואח"כ באופן מלא. יש ענף אחר שמהווה בעיה וזה הסיכון שהיו צריכים לקחת הנושים, כי צריך להבין את גודל האיום.

"היה התייחסות לערך טווח ארוך – מדוע חלק מהנושים הצביעו כך? ערך לטווח ארוך נובע מהאמון שהמצביעים הרוכשים, ההנהלה הנוכחית להתמודד עם המערכת וחשבו אחרת, שזה בעל ערך שלילי וזה הביא אותם למצב. לא ניתן לומר ששיקול הדעת הוא לשני הצדדים.

"בענין הגילוי שניתן – לנושים היה גילוי מספיק ומלא לצורך קבלת החלטה מושכלת. הדברים בדבר חוסר גילוי של קב' אקסטרא היו לפני הנושים.

"בעניין הזרמה לפיתוח – כמה דברים: האחד לא ניתן לה משקל הזרמה העתידית בדו"ח, ואני מפנה בסיכום ההתייחסות לא להזרמה העתידית אלא למימון ביניים לצורך ביסוס ועיצוב פיתוח וכאן הצעת החברה הייתה טובה יותר ואכן נאמר עניין זה. ההזרמה עצמה לפיתוח מה שיש התחייבות בהסדר עצמה עם 200 מיליון שקל, לעומת 150 מיליון שקל זה יכול להיות פער משמעותי בעניין כלל ביטוח.

"לגבי הזרמות העתידיות – זה היה על הקרח. הם אפילו לא קיבלו משקל, וכאשר מסתכלים על הנושים של פיתוח שנמצאים בקומה של אחזקות, הנקודה שנאמרה היא נכונה, יש להם עניין גדול מאד להשיא את ערך הפיתוח כמו כל נושא אחר של אחזקות. כי הייצוב של פיתוח הוא תנאי הכרחי לכל ערך שיהיה בעניין האחזקות, ואם יוזרם כסף נוסף כי בתור נושה לא תקבל זאת, לא יהיה לזה ערך נוסף, הערך שלך שפיתוח תעמוד בהתחייבויותיה ואתה רוצה לקבל באחזקות כמה שיותר כסף ובעניין הזה וגם מתוך בחינת השיח של המחזיקים, הייתה מתוך הסתכלות עניינית".

בסיום הדיון הודיע השופט בורנשטיין, כי ימסור את החלטתו במועד מאוחר יותר לאחר שיעיין בנתונים.

Print Friendly

על אודות עמי אטינגר

עורך חדשות ב"דבר", "ידיעות אחרונות" ו-25 שנה עיתונאי ב"מעריב" בתפקידים: עורך חדשות, עורך כלכלי, רכז כתבים וכתב לענייני תעופה, תיירות ותעשיות ביטחוניות
פוסט זה פורסם בקטגוריה ג, כלכלה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.