התקנה המאפשרת השבתת כלי רכב על ידי משטרת ישראל נכנסה לתוקפה ביוני 2006. על פי תקנה זו, רשאי קצין משטרה להשבית כלי רכב בגין ביצוע עבירות תנועה, כאמצעי ענישה נוסף לעונש הקבוע על פי חוק, למשך 30 יום.

העבירות שבגינן אפשר להחרים כלי רכב הן: נהיגה עם רישיון שאינו בתוקף, נהיגה בזמן פסילת רישיון, הסעת נוסעים בניגוד לחוק, הובלת מטען בעומס יתר, נהיגה בהשפעת אלכוהול או סמים, מעורבות בתאונת פגע וברח, אי ציות לתקנת שעות עבודה ומנוחה, נהיגת נהג חדש ללא ליווי או הסעת יותר משני נוסעים.

במחקר אשר בדק את יעילות תקנת ההשבתה כמכשיר להפחתת עבירות התנועה ותאונות הדרכים נמצא, כי נהגים אשר רכבם הושבת ביצעו פחות עבירות תנועה בשנה שלאחר ההשבתה לעומת נהגים אשר רכבם לא הושבת. כמו כן, נמצא כי אפקט ההרתעה של השבתת הרכב משמעותי יותר כשמדובר בעבירת תנועה ראשונה בשלוש שנים, וההשפעה של עונש ההשבתה מצטמצמת כאשר הנהג הוא עבריין תנועה כרוני.

מהנתונים עולה עוד כי 62 אחוזים מהציבור מאמינים שצריך להחרים את כלי הרכב של נהג שנכנס עם הרכב שלו לחוף הים, ו-56 אחוזים חושבים כי צריך להחרים את כלי הרכב של נהג שמסיע ילד ללא מושב בטיחות.

נתון מעניין מגלה כי 40 אחוזים מהציבור כלל לא שמעו על החוק שמאפשר למשטרה להחרים כלי רכב במקום, ל-30 ימים, בעוון עבירות תנועה חמורות.  יותר ממחצית הנשאלים ענו שלא שמעו על דבר החוק – 57 אחוזים.