עכשיו, כאשר כבר יש לנו נשיא נבחר, "ראוי" ו"ממלכתי", אפשר להתמקד בסוגיה המעניינת באמת שצפה לה במהלך המרוץ לנשיאות, שהרגיש לנו כמו המרוץ הארוך בהיסטוריה. לא מדובר באובססיה של משפחת נתניהו לרובי ריבלין, וגם לא בשאלה האם חבר הכנסת מאיר שטרית הטריד או לא הטריד את עוזרת הבית (סוגיה חשובה לכשעצמה שאני מקווה שעוד תברר לכאן או לכאן בהמשך). אפילו לא בכישלון האופוזיציה או המאבקים הפנימיים בליכוד. אני מתכוון דווקא לסוגיית הדין וחשבון שהחלו לתת לנו, פשוטי העם, נבחרי הציבור שלנו.

מה שהחל בסילבן שלום, נמשך בחקירתו של בנימין בן אליעזר שהתייחס תחילה לביקורות נגד הפנטהאוז ביפו כמו לזבוב מטריד, נגמר בפרסום תקדימי של הצהרות הון מצד כל המועמדים, כולל שטרית ואיציק שנכנסו לפאניקה לאחר חשיפת הדירה השלישית וההסכם הסודי עם העוזרת. מעל כל אלו, ריחפה באופן מתמיד דמותו של אלדד יניב, אשר הצליח להביך את המועמדים בכל מדיום וזירה אפשריים, ולתרום מהידע הרב שצבר בנוגע לתככנות וקומבינות שלטוניות.

ליניב יש חלק לא מבוטל בתהליך ההבראה של הפוליטיקה הישראלית, שנדמה כי הוא אכן מתחיל אט אט, ובניקוי האורוות שהתרחש בשבועות שחלפו. יש לברך אותו על כך ולעודדו שימשיך. אך רק עצה אחת יש לי, לפני שתמהרו לקשור לו כתרים ולהעניק לו מעמד מיוחד – להשתמש ולזרוק. תנו לאיש לעשות את עבודת הקודש שהוא מבצע כרגע, ולאחר מכן תיפרדו ממנו לשלום ובלי להתראות.

 יניב הוא האיש שמעיד על עצמו שהיה "המקף שמחבר בין הון לשלטון". הוא היה בכל צומת אפשרי של מוסר ירוד, שחיתות שלטונית, טובות הנאה ותרגילים מפוקפקים שהתרחשו בפוליטיקה הישראלית של העשור הקודם. הוא התעשר מהם, רכש לו מעמד והפך להיות מאדם פשוט מהשורה, אלמוני כמו כולם, לאלדד יניב הכול יכול. היום, הוא החליף את התמכרותו לכסף, כוח ומעמד בהתמכרות אחרת – אהבת הציבור. רק תתנו לו עוד תשומת לב, עוד לייק, עוד אזכור לשם שלו בגוגל, עוד ריאיון ב"פגוש את העיתונות" או תפקיד של פרשן לענייני האח הגדול – ותראו איך הוא זורח ופורח. כי להיות סתם אלדד יניב אלמוני מהשורה זה לא בשבילו.

האיש שלפי עדותו היה חלק מרכזי בהון-שלטון, שתפר קומבינות ונהנה מהפירות שפואד, ליברמן ואחרים זרקו לו, מעולם לא חשב להחזיר את הכסף שצבר ממנעמי ההון-שלטון, לא עשה עבודות שירות, ולא מסר עדות במשטרה, למיטב ידיעתי. הוא גם לא התוודה בפני החוק על חלקו בפרשות כמו העמותות של ברק, או סיפק הסבר משכנע כיצד הצליח לממן את קמפיין הבחירות שלו. ההסבר לכך שיניב עדיין מתגורר בדירת הפנטהאוז הנאה שלו בצפון הישן של ת"א, הוא הנדבות שהוא מקבל מהוריו וחמיו, וכן, גם הצהרת הון מדויקת הוא מעולם לא פרסם.

ואולי הוא גם לא חייב את כל אלו. בסך הכול הוא אזרח מודאג מהשורה. אחד שהיה שם ורוצה שגם אתם תדעו מה מתרחש במחשכי הפוליטיקה. ומה יהיה ביום שבו ירצה לשחק מחדש במגרש של הגדולים? האם נזכור לו את כל אלו, או שנסתפק ב"עבודות השירות" שהוא גזר על עצמו בבית המשפט של אלדד יניב? בינתיים יש לעודד אותו שימשיך בעבודת הקודש שהוא עושה. לפחות עד שנרגיש שהפוליטיקה שלנו נקייה יותר מקומבינות ושחיתות. אך לכם אומר – יום אחרי כן, תיפטרו ממנו. זה לא האיש שאותו תרצו לראות מחזיק בשום תפקיד או מעמד ציבורי.

[related-posts title="מאמרים קודמים של רועי שבתאי"]