ישראל תרכוש מגרמניה ארבע ספינות להגנה על אסדות הגז במרחב ה"מים הכלכליים" של מדינת ישראל. עלות עסקת הענק: כ-1.8 מיליארד שקלים, כאשר גרמניה תממן כשליש מהעסקה.

המדובר בספינות סיור מתקדמות ממספנת TKMS שבעיר קיל, המספנה שבונה את צוללות הדולפין הישראליות. הספינות יסופקו במהלך חמש השנים הקרובות. כל מערכות הלחימה בספינה יהיו מתוצרת ישראלית, באופן שיבטיח הזרמת הזמנות חדשות בהיקפים משמעותיים לתעשיות הביטחוניות הישראליות. המספנה בגרמניה התחייבה גם לרכש גומלין בשווי של כ-700 מיליון שקל.

עסקת הענק עמדה היום במרכז פגישתם של שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון ושרת ההגנה הגרמנית ד"ר אורסולה פון דר-ליין.

"אנו מעריכים מאוד את תרומתה של גרמניה לביטחונה של מדינת ישראל ולביטחונם של אזרחיה", אמר שר הביטחון. "הקשרים בין המדינות מסייעים רבות לבניין הכוח של צה"ל ומבצרים את עוצמתו כצבא מתקדם ומודרני", אמר השר יעלון. "זהו יום משמעותי ביותר עבור חיל הים הישראלי ועבור צבא ההגנה לישראל: בעקבות העסקה יצטייד חיל הים בארבע ספינות אשר יגנו על אסדות הגז בים התיכון.

"העסקה הזו מהווה מכפיל כוח משמעותי לחיל הים הישראלי, תשפר את איכויותיו ותגביר את יכולותיו להגן על נכסים אסטרטגיים של מדינת ישראל", אמר השר יעלון. "הספינות הללו הן מהמתקדמות ביותר, ורכישתן תסייע לחיל הים הישראלי להוסיף ולעמוד בשורה אחת עם חילות הים המובילים בעולם".

שר הביטחון הודה לשרת ההגנה הגרמנית גם על רכש הצוללות לחיל הים הישראלי, שהוא "נדבך מרכזי ביכולתנו להגיע לכל מקום, בכל עת, ולשמור על ביטחונם של אזרחי ישראל".

השר יעלון קרא גם לשיתוף פעולה בינלאומי במלחמה בטרור. "במרבית הנושאים אנו רואים עין בעין, חולקים אתגרים משותפים ומעלים על השולחן רעיונות להידוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין גרמניה לישראל", אמר יעלון. "הטרור מאיים גם על אירופה: טרוריסטים בעלי אזרחויות אירופיות אשר לחמו בסוריה ובמקומות אחרים במזרח התיכון שבים למדינותיהם ומאיימים על שלום הציבור וביטחונו. עובדה זו מחייבת הירתמות של מדינות העולם החופשי במאבק נגד הטרור הרצחני הזה, שיתוף פעולה מודיעיני וקשרים הדוקים. ישראל, המהווה חלק ממשפחת מדינות העולם החופשי, תסייע ככל שתוכל במאבק החשוב הזה".

במקביל נמשך ביקורו הממלכתי של נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, בגרמניה. ריבלין התקבל הבוקר, על ידי משמר כבוד, בטקס קבלת פנים ממלכתי שנערך בארמון הנשיאות, וניפגש עם עמיתו הנשיא יואכים גאוק. לאחר מכן יצאו השניים אל גינת הארמון שם סקרו את מסדר הכבוד הצבאי ולחצו את ידיהם של ילדים ישראליים וגרמניים שנופפו בדגלי שתי המדינות בהתרגשות. בסיום הסקירה, המשיכו לפגישת עבודה מדינית בה שוחחו על חשיבות היחסים בין המדינות והרצון להעמיק את הקשר החם והמחייב בין גרמניה וישראל.

בסיום פגישתם נשאו השניים הצהרות לתקשורת והשיקו את בול היובל, שעוצב במקביל בישראל ובגרמניה לרגל חגיגות חמישים שנה ליחסים בין המדינות.

בראשית דבריו הודה הנשיא למארחו הנשיא גאוק, על הזמנתו לציין את שנת היובל ליחסי המדינות בביקור מיוחד. הנשיא הדגיש את הייחוד שביחסי המדינות: "יחסינו נשענים על ערכים משותפים של דמוקרטיה, חופש ביטוי ושוויון זכויות." אמר הנשיא. הוא הדגיש כי הקשר הקרוב והחם בין העמים והממשלות בישראל ובגרמניה אינו מהווה פיצוי על השואה: "הוא נשען על ערכינו המשותפים ועל הלקחים המשותפים שהפקנו מהעבר המובילים אותנו אל עתיד טוב יותר.

"היום אנו צופים בעולם שסביבנו ומביטים שוב בדאגה כנה באנטישמיות המרימה ראשה ובגזענות הגואה ברחובות שונים ברחבי העולם. חובתנו יחד, כישראלים וכגרמנים, כדמוקרטיות, כחלק משמעותי באנושות – לעמוד בתקיפות ובעוצמה מול פשעים שכאלה. עמידתנו כאן היום, מעידה לא רק על לקחיו של העבר האפל, אלא גם על ההבטחה הגלומה בעתיד המשותף בינינו, כל עוד אנו דבקים בערכי החופש והדמוקרטיה", אמר הנשיא ריבלין.

הנשיא גאוק אמר  כי ביקורו של עמיתו מישראל הוא יום חג. "לא רק פשעי העבר הנורא מקשרים בינינו, אלא גם הערכים בהם אנו מאמינים", אמר נשיא גרמניה.

נשיא גרמניה התייחס בדבריו גם לסוגייה האיראנית וגם לנושא הפלסטיני. "דנו בדרך הנכונה להידבר עם איראן", אמר הנשיא גאוק. "הנשיא ריבלין הבהיר את החשש העמוק הקיים בישראל מפני האיום האיראני, אך הבהרתי כי גרמניה וגם ארה"ב – שתיהן, מתוך הקשר והקרבה העמוקים לישראל – יכולות להידבר עם איראן מבלי להעיב על הידידות. כידידים יש לנו אחריות גם במציאת פריצת דרך למשא ומתן עם הפלסטינים. בידידות הקרובה בין מדינותינו חשוב לדון גם בנושאים עליהם אנחנו חלוקים. דיון שתורם להעמקת הידידות לא פחות משיחה על הנושאים עליהם אנו מסכימים".

לאחר מכן, נשא נשיא המדינה דברים בטקס לזכר יהודי גרמניה שנספו בשואה, למרגלות האנדרטה באתר ההנצחה "רציף 17". האתר הוקם בתחנת הרכבת בשכונת גרונוואלד בברלין ששימשה לשילוח יהודי העיר למחנה ההשמדה אושוויץ. הנשיא הניח זר למרגלות האנדרטה והדליק נר נשמה.

הנשיא הדגיש את החובה האנושית של מדינות העולם החופשי להיאבק בתופעות של אנטישמיות וגזענות, ביתר שאת, גם היום: "בעולם רווי טרור, שנאה וברבריות, שבו מתחזקים מתחים בין תרבויות ובין אידאולוגיות שונות, המאבק באנטישמיות ובגזענות הוא עבודה מתמשכת המחייבת ערנות ופעולה נחרצות. הדמוקרטיה לבדה- לא מספקת חסינות מפני לאומנות ופשיזם. אף אומה לא חסינה מפני אנטישמיות, שנאת זרים פונדמנטליזם או גזענות. כאן, ברציף 17, עלינו להתחייב להישיר מבט אל השנאה. רק בשיתוף פעולה בין הקהילות השונות ובין המדינות נוכל להיאבק  בחילול כבוד האדם- באשר הוא. זוהי חובתנו".

בטקס השתתפו גם שגריר ישראל בגרמניה, יעקב הדס- הנדלסמן, חברי הקהילה היהודית בברלין ורבני העיר.