"מדיניותה העקבית של הודו היא לבנות מערכת יחסים משותפת חזקה, מהותית ויעילה עם ישראל. אנחנו נמשיך לקיים ביקורים בדרגים הגבוהים  וחילופים כך שיחסי ישראל הודו הם בעדיפות עליונה.  ככל שאנו מתקרבים יום השנה ה -25 של כינון יחסים דיפלומטיים מלאים, אנו מבקשים להרחיב את החזון של השותפות שלנו בעתיד".

כך אמר נשיא הודו, פרנב מוקהרג'י, בנאום שנשא היום בפני מליאת הכנסת. נשיא הודו – המבקר ביקור היסטורי ראשון מסוגו בארץ – נמנע מלהתייחס למתקפת טרור הסכינים ולהשלכותיה, אך אמר: "הודו מאמינה שאין דרך טובה יותר מאשר לפתור בעיות באמצעות משא ומתן ובדרכים של דיאלוג. נוכחנו לדעת שהמבנה האדמניסטרטיבי של גופים בין לאומיים אינו מספיק אפקטיבי והם אינם מסוגלים לאכוף את ההחלטות שלהם. האו"ם צריך להשתנות כדי להתמודד עם האתגרים של היום".

נשיא הודו אמר עוד כי הזמן הנוכחי הוא זמן מתאים לשלב בין החדשנות והטכנולוגיה הישראלית לבין יחד עם ההנדסה ההודית. "לשיתוף פעולה כזה יש פוטנציאל ליצירת מקומות עבודה רבים הן בהודו והן בישראל", אמר נשיא הודו. "ממשלת הודו גם מעוניינת לפתח את התעשייה הביטחונית שלה ולהפוך אותה ליותר עצמאית. לתעשייה הביטחונית בישראל יש קשר הדוק עם הודו במשך למעלה משני עשורים, היא מכירה את השוק ההודי ובאופן אידאלי תוכל לתרום רבות לתכניותיה של הודו. אני רואה גם חשיבות בפיתוח הקשרים בין האוניברסיטאות בהודו לבין אוניברסיטאות במדינות אחרות ומשלחת של נציגי האוניברסיטאות הצטרפו אלי לביקור זה ואני בטוח שהם ירחיבו את שיתוף הפעולה במגוון תחומים".

הנשיא מוקהרג'י התייחס גם לתיירות התרמילאים הישראליים בהודו ואמר: "אנחנו בהודו שמחים שאזרחי ישראל ובמיוחד הצעירים, נהנים לטייל בהודו. הם רואים בהודו יעד בטוח ומזמין. אמרו לי שישנם כפרים בהודו בהם המקומיים מדברים עברית, ואף מגישים חומוס".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, התייחס בנאום התשובה שלו גם לארועי הטרור בארץ: " מול כל האתגרים של קנאות וטרור שפקדו את שתי המדינות הצלחנו לשמור על הדמוקרטיה במשך שבעה עשורים. שתי המדינות שלנו מותקפות על ידי גורמי טרור עולמיים. נגע הטרור הוא אתגר שגם אנחנו וגם אתם מתמודדים מולו. בטרור הרצחני כנגד חפים מפשע אין שום הצדקה מוסרית. יש להילחם בו בכח וכך אנחנו עושים בימים אלה", אמר נתניהו.

"לצד שאיפתנו לחיות בדו קיום ושלום אנחנו חייבים להבהיר לאויבנו שהטרור לא ינצח אותנו. בנוסף להריסת בתי מחבלים לא נאפשר בנייה מחדש של הבתים באותו מקום. נחרים רכוש, נשלול תושבות קבע ונעמיד מחסומים במקומות שיהיה צורך. נפעל גם כנגד המסיתים שמפיצים עלילות דם כדי להניע פעולות כנגדנו. גל הטרור הנוכחי מונע מהקנאות הדתית המוסלמית באמצעות הסתה ברשתות החברתיות. שקרים על הריסת הר הבית וביטול הסטטוס-קוו. עיני אינה נעלמת מראשי ציבור במגזר הערבי שרוצים להחזיר את הדו קיום".

ראש הממשלה נתניהו התייחס גם לתהליך השלום: " ישראל רוצה שלום. אני רוצה שלום. אני מעוניין להתחיל מו"מ מידי ללא תנאים מוקדמים. כדי שזה יקרה אירועי הטרור יצטרכו להיפסק והפלסטינים צריכים להכיר במדינת ישראל. השלום שאנחנו מייחלים לו חייב להיות שלום בטוח ושלום לנצח. מה שגורמי הטרור עושים הוא לנסות ולסכל בכל דרך התפייסות ותהליך שלום".

יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג, אמר כי ישראל לא איבדה את השאיפה להגיע להסדר עם שכניה הפלסטינים, להבטיח להם את מדינתם לצידה של ישראל ולחיות עמה בביטחון ובשלום.  "הרוב הדומם בשני העמים רוצה בזה, לשם כך יש צורך באומץ לשנות, צורך להכיר במציאות, להפסיק לטמון את הראש בחול, בפחד ובייאוש. מנהיגי שני העמים צריכים לראות זאת כשליחותם ההיסטורית להביא להיפרדות בין העמים. כאן באזור לא מכירים את ההיסטוריה שלכם, ומה שאתם עברתם כדי להגיע לפתרון והיפרדות בארצכם, חשוב לספר על אומץ הלב העצום שנדרשו לו המנהיגים משני צידי המתרס, בראשם המורה שלך ג'וואהרלאל נהרו, ראש ממשלתה הראשון של הודו. כאן באיזור איננו מכירים  את מהומות הדמים, הטרור והאלימות שפרצו בעקבות ההסכם שכונן את עצמאותכם. אבל אין ספק, בראייה היסטורית, בצדקת החלטתם. את זה בדיוק אנחנו צריכים, באזור הקטן המיוחד והרגיש בו אנו חיים. קולה של הודו יכול בהחלט לתרום לתהליך כזה, כמו שקולה חשוב וחיוני במאמץ מול הפונדמנטליזם הקיצוני המגיע אלינו מאיראן ומדעא"ש".

קודם לנאום בכנסת ערך נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, קבלת פנים ממלכתית לנשיא הודו פרנב מוקהרג'י. בפתח הטקס הושמעו המנוני שתי המדינות, הנשיאים סקרו את משמר הכבוד הצה"לי ולאחר מכן נשאו הצהרות מדיניות. בהמשך קיימו השנים פגישת עבודה מדינית במסגרתה דנו בקידום שיתוף הפעולה בין ישראל והודו.

"היום, אנו עושים היסטוריה, בפעם הראשונה, כנשיא מדינת ישראל, יש לי את הזכות לומר לך: ברוך הבא לישראל, ברוך הבא לירושלים", ברך נשיא המדינה את עמיתו ההודי עם הגיעו למשכן הנשיא, והוסיף: "לשני העמים היסטוריה ארוכת שנים, אך עם זאת מדינותינו עדיין צעירות." הנשיא הדגיש את עומק שיתוף הפעולה בין המדינות ואמר: "אנו עובדים יחד על מנת לשמור על ביטחון שני העמים מטרור ופונדמנטליזם", והוסיף: "הודו וישראל משתפות פעולה ופורצות דרך לא רק באספקת  מים ומזון בסיסי, אלא גם ביצירת טכנולוגיה חדשנית וברמה הגבוהה ביותר. אנו עובדים יחד בכדי לשמור על איכות הסביבה, מפתחים את הקשרים האקדמיים. ביקורך היום הינו שיא ביחסי ישראל-הודו, תקוותי העמוקה היא שיום זה מסמל רק את תחילת הישגנו המשותפים."

נשיא הודו פתח את דבריו והודה בחום לנשיא על הזמנתו ואמר: "אני מאד שמח להיות כאן בבוקר זה, זהו ביקור היסטורי ראשון של נשיא הודי בישראל. אני נרגש ומצפה לפגישותיי עם כבוד הנשיא ומנהיגים פוליטיים אחרים, בהם נדון על מגוון רחב של תחומים משותפים לשתי המדינות. בכירי המשלחת ההודית יפגשו את מקביליהם בישראל בכדי לדון על דרכים לקדם את יחסנו המשותפים ובכדי לפתח שיתופי פעולה נוספים."

נשיא הודו הדגיש את החשיבות שרואה מדינתנו ביחסיה עם ישראל ואמר: "הודו מייחסת חשיבות רבה ליחסיה עם ישראל , אשר התקדמו והתפתחו משמעותית בשנים האחרונות.  אנו משתפים פעולה ומחליפים ידע בתחומים רבים כולל הגנה, חקלאות, מחקר מדעי ופיתוח. אנו מזהים תחומים נוספים משותפים בהם קיים פוטנציאל לשיתוף פעולה. ננצל הזדמנות זו לדון באתגרים העולמיים אשר שתי המדינות ניצבות מולם היום, כולל התעצמות איום הטרור הקיצוני, דאגתנו המשותפת בנושא ההתחממות הגלובלית, והצורך המידי לרפורמה בתשתית הארגונים הבינלאומיים. הודו מגנה כל סוג של טרור, ואנו תמיד מקווים לפתרון לא אלים לכל הסכסוכים."

פרנב מוקהרג'י מכהן כנשיא הודו משנת 2012. אחוריו קריירה פוליטית של יותר מחמישה עשורים בהם כיהן, בין השאר, כשר החוץ, שר ההגנה, שר המסחר ושר האוצר של הודו. הוא ניצב שנים רבות במוקד קבלת ההחלטות של מפלגת הקונגרס בהודו. פרנב מוקהרג'י הוא בן 80 ובנם של לוחמי חירות למען עצמאות הודו. אביו קמדה קינקר מוקהרג'י היה מנהיג מפלגת הקונגרס ואף נכלא מספר פעמים בשל מאבקו למען עצמאות הודו.  נשיא הודו מוקהרג'י חיבר מספר ספרים על כלכלת הודו ועל בניית האומה ההודית ולאורך השנים הוענקו לו פרסים ותארי כבוד רבים.

עבור שתי המדינות נודעת לביקור חשיבות רבה. ישראל והודו מקיימות ביניהן יחסים דיפלומטיים מלאים כבר למעלה משני עשורים ובמהלך השנים התהדקו שיתופי הפעולה בין שתי המדינות בשורה של תחומים, ביטחון, מסחר, טכנולוגיה, חקלאות ועוד.

בשנה החולפת התקיימו חילופי ביקורים בדרגים גבוהים בין שתי המדינות: בארץ ביקר שר הפנים ההודי, ומצידה של ישראל ביקרו בהודו שר הביטחון משה יעלון, שר החקלאות ונשיא המדינה לשעבר שמעון פרס.

הודו היא המדינה השביעית בגודלה בעולם בשטחה והשנייה בגודל אוכלוסייתה המונה 1.2 מיליארד נפש, כמעט חמישית מהמין האנושי. הודו גם נחשבת לדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם והכלכלה שלה (במונחי כוח קנייה) היא הרביעית בגודלה בעולם, עם תוצר לאומי של 4.7 טריליון דולר ב 2012.