הסרט "מסיבת נקניקיות" הוא חגיגה מטונפת מאוכל – וזה דבר טוב. אין הפרדה בין בשר לחלב כפי שכתבו התסריטאים היהודים סת' רוגן ("שכנים") ואוון גולדברג ("סוף"), אלו שמאחורי הרעיון המטורף ליצור הנפשה למבוגרים, שלכאורה נכתבה תחת סמים קלים.

"מסיבת נקניקיות": סת' רוגן הוא נקניקייה וסלמה הייק היא לחמניה

יש שיגידו שזה נראה כמו סרט של אולפני פיקסאר, במיוחד שסצינת הפתיחה מוזיקלית נכתבה על ידי המלחין המופלא של דיסני, אלן מנקן ("אלאדין", "היפה והחיה"). אבל אל תתנו לזה להטעות אתכם. "מסיבת נקניקיות" הוא מסיבה שמעליבה כל מה שרק אפשר, בדיוק כמו דמותו של רוגן, המגלם את פרנק הנקניקייה. כאמור, אין קבוצת מיעוט או רוב שלא זוכה להעלבה, גיחוך, פגיעה או השמצה: נשים, גאים, יהודים, מוסלמים, מקסיקנים, אינדיאנים ועוד. כולם חוטפים מטח של בדיחות – חלקן מצחיקות, אחרות פחות.

רוב הצופים שיוצאים מהאולם בוודאי ישאלו את עצמם: 'מה זה היה בדיוק'? התשובה הקצרה: בדיחה גסה וחסרת מעצורים על חשבון הסרט "צעצוע של סיפור". ברם, העלילה לא ממש חשובה, אם כי היא עוסקת במוצרים החיים בסופרמרקט המתפללים להזדמנות שאחד האלים (הקונים) יבחר בהם, בטרם יעברו אל העולם שמעבר. הם אינם יודעים שעומדים לבשל, לפרוס, לקצוץ ולטגן אותם, ואחרי זה ללעוסם ולבלועם. אכילת מזון היא רצח, ולכן המצרכים מחליטים מורדים.

מייקל סרה ("סוף") מדובב נקניק מעוות שנמלט מגורלו, ומנווט בעולם האמיתי בחזרה לסופרמרקט כדי להזהיר את שאר המוצרים. קריסטן ויג ("מכסחות השדים") נותנת את קולה לברנדה – הלחמנייה / החברה של רוגן הנקניקייה. ניק קרול ("חופשהבהפרעה") מגלם מנקה אסלה שטוף נבזות ואילו סלמה הייק ("פרידה") היא תרזה – טאקו לסבית סקסית. אדוארד נורטון ("בירדמן") הוא סמי הבייגל היהודי ודייוויד קרומהולץ ("מספ7ים") הוא לאוואש הפיתה המוסלמי. קרייג רובינסון ("המשרד") הוא קופסת גריסים. ועוד לא הגענו למחצית מהדמויות…

רוב הבדיחות מלוכלכות, סקסיסטיות ומהנות. באחרות הצופים יתכווצו מבושה ילדותית: הומור פיפי קקי ואף יותר נמוך. בשל כך, בארצות הברית הסרט מחייב ליווי הורים לצעירים מתחת לגיל 17, ואילו בישראל הצפייה מותרת לכל אחת ואחד שמלאו לה או לו גיל 14.

XXXXX

גרג טירנן ("תומאס הקטר") וקונרד ורנון ("שרק 2") ביימו את הסרט, ואמנם משליכים תחילה מספר קטעי השראה לצופים, אולם במערכה השנייה זה כבר קצת מעייף. לעיתים הסרט וולגרי רק בשביל הכיף של הכותבים, וזה מה שמנמיך את איכות הסרט. עם זאת, שווה לחכות לגראנד פינאלה – אורגיה עצומה של מוצרי מזון בסופרמרקט. לעולם לא תסתכלו על המצרכים שלכם שוב באותה צורה…