ביצירה החדשה בוחן אוהד נהרין את המרחב הפתוח לפעולה של שתי קבוצות. קבוצה אחת, המורכבת מארבעה גברים חשופי גוף עליון ומסוקסי שרירים, לבושים במכנסי דגמ"ח, נעים כדבוקה, מאוחדת ומיושרת קו עם נושא הקטע אותו הם מייצגים.

זוהי קבוצה המחזקת ותומכת בחבריה, משתבללת בתוך עצמה ונעה במקצבים אחידים, אם זה בתנועה צבאית ואם זה בקטע מחול המזכיר את הדבקה הערבית המאלצת תנועה אחידה.

מאחוריהם ולפניהם, נעים שבעה רקדנים, ארבע נשים ושלושה גברים, ששומרים בקנאות על האינדיבידואליות שלהם. לכל אחד ואחת סולו מיוחד לו או לה, שמאפיינים כנראה את אישיותם (על הבמה). כמו, גבר בחצאית טוטו, מין בלרינה מהבלט הקלאסי, או רקדנים בבגדי גוף פשוטים או פרובוקטיביים.

בקטע מסוים, הם מביאים לקדמת הבמה ברים לאימון בלט קלאסי, כשכל אחד נותן פרפורמנס ופרשנות משלו להתנסות עם הבר. בקטע אחר, דבוקת הגברים מטפסת על קיר טיפוס הנמצא בגב הבמה וכאילו צופה מלמעלה על הפעילות שעל הבמה. זהו אחד המראות היפים והמרשימים של הכוריאורגפיה של נהרין.

הסגנון המאפיין את היצירה הזו, הוא השימוש הרב באלמנטים מהבלט הקלאסי, אותם מבצעים הרקדנים בכישרון רב. הרקדנים של בת שבע שולטים היטב בכל הסגנונות והטכניקות וכל קטע שונה מהאחר, על אף שלא מחליפים תלבושות או תפאורה. זוהי חגיגה של 70 דקות של מחול מצוין .

המופע מלווה בפסקול שמורכב ברובו מהאלבום Landfall של לורי אנדרסון ושל Kronos Quartet, הידועים כאחד מהרכבי המוזיקה הקלאסית החדשה המובילים בעולם.

יוצרים שותפים: רקדני הלהקה ואריאל כהן

מרכז סוזן דלל תל אביב. מופעים נוספים:

19.1.23 | יום חמישי | 19:00 / 21:00

20.1.23 | יום שישי | 14:00

21.1.23 | יום שבת | 19:00 / 21:00