לקראת הדיון  בוועדת חוק ומשפט שדנה בהצעת חוק שתעניק כמעט חסינות מוחלטת לכל אדם מכוחות הביטחון וצה"ל (בתוכם, יש לזכור את הרבש"צים שמרבים להסתובב עם נשקיהם באזורי פורענות, בהם לא פעם מותקפים פלסטינים על ידי מתנחלים), הגישה היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה, את עמדתה בנוגע להצעת חוק, אותה העלה צביקה פוגל מעוצמה יהודית, סיעת הימין הקיצוני בקואליציה והוועדה החליטה לדחות בחודש ימים את הדיון שנועד להעלות את הצ"ח לקריאות 2-3 לאישור החוק.  יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר כי "מדובר בצעד נכון כי לצד הרצון הברור להגן על חיילי צה"ל, יש לוודא, כמו שהקפדנו בהליכי החקיקה, שלא פוגעים בעיקרון המשלימות. הדחייה חשובה ואני מקווה שיהיה אפשר למצוא פתרון לסוגיה בלי לפגוע בעקרון המשלימות, ואני מברך על כך".

במכתב שנכתב על ידי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי), עו"ד עמית מררי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), עו"ד ד"ר גיל לימון והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט בין-לאומי), ד"ר גיל-עד נועם, נכתב כי הצעת החוק מהווה פגיעה משמעותית בזכויות האדם, וכי בהצעת החוק גלומה פגיעה בעקרונות יסוד של שלטון החוק והשוויון בפני החוק, פגיעה ביכולת למנוע פעולות לא חוקיות ובעקרון חוקיות המינהל, פגיעה בשוויון בפני החוק שעלולה לעלות לכדי פגיעה בזכות זו במובנה החוקתי, וכי מדובר בהצעת החוק שעלולה להעניק הלכה למעשה חסינות מוחלטת מפני כמעט כל עבירה שמבוצעת על ידי איש כוחות הביטחון במסגרת תפקידו. הצעת החוק צפויה לפגוע ביכולתה של מדינת ישראל להציג טענת משלימות בזירה המשפטית הבין-לאומית בפני בית הדין הפלילי הבין-לאומי וכן בפני ערכאות במדינות זרות.

לקריאת מכתב היועצת המשפטית לחצו כאן

לסיכום, נכתב במסמך "אין חולק כי פעילותם של אנשי כוחות הביטחון, וחיילי צה"ל בפרט, היא מורכבת ונעשית תחת לחצים משמעותיים. כמו כן, אין חולק כי נדרש לשמור על "מתחם סיכון טבעי" מסוים שמאפיין את מילוי תפקידם. לאורך השנים, פותחו במדינת ישראל מנגנונים שונים שנועדו לאזן בין האתגרים המאפיינים פעילות מבצעית לבין חשיבותה של החובה לחקור מקרים של שימוש בלתי חוקי או בלתי תקין בכוח על-ידי כוחות הביטחון. לגבי החסינות, נכתב כי כפי שהיא מוצעת היא משנה באופן מהותי את נקודת האיזון, ומביאה בכך לפגיעה בזכויות האדם ובאינטרסים חיוניים אחרים. הצעת חוק זו אינה הכלי המתאים לשמירה על אינטרסים חשובים אלו, והיא סוטה מהעמדה של ממשלת ישראל שאימצה את דו"ח וועדת טירקל, עלולה להביא לסיכון משמעותי לציבור ולמדינת ישראל, ועלולות להיות לה משמעות מרחיקת לכת על אופן פעולתו של המשטר בישראל, ביחסים שבין הפרט לבין נציגיו המובהקים של השלטון, קרי – גורמי הביטחון לובשי המדים. ההצעה מייצרת אף סיכון לאנשי כוחות הביטחון עצמם, שיהיו חשופים לחקירה ולהעמדה לדין פלילי בחו"ל וכן לסיכון משמעותי יותר לחייהם ולשלמות גופם במסגרת פעילותם המבצעית. ההגנות והסייגים שבדין הפלילי, כמו גם מקדם המבצעיות שנשקל כבר היום על ידי רשויות התביעה ובתי המשפט, הם המענה הנכון לתכלית הצעת החוק.