ביום חמישי האחרון בתוך ימים של הפגנות והפגנות שמנגד גדולות וסוערות בלטה צעדת יום האדמה ה 47 של ערבי ישראל, כאירוע עממי המתנהל בשקט ובסדר מופתיים. בשנת 1976 התקבלה החלטת ממשלה להפקיע אדמות ערבים בגליל, ניסיון הפקעה זה של ממשלת רבין הראשונה עורר מחאות חריפות בקרב תושבי הגליל אשר דוכאו בהוראת שרי הבטחון והמשטרה דאז (שמעון פרס ושלמה הלל) בכח רב. ב 30/3/1976 נהרגו שישה אזרחים ערבים בידי כוחות הצבא והמשטרה, שלושה מההרוגים היו תושבי סח'נין. מאז, מציינים ערביי ישראל את יום זה לזכר ההרוגים במאבק כנגד אפליית ערביי ישראל. מאות צועדים, בהובלת מנהיגי ציבור, חברי כנסת בהווה ובעבר צעדו אתמול (שישי) ממרכז הכפר לנקודת הציון הנמצאת בגבעה במעלה הכפר, שם נישאו נאומים לציון ההרוגים תוך התייחסות לממשלה הנוכחית הקיצונית שבממשלות ישראל שתאוותה לשלוט גם במחיר ויתור על זכויות אדם.

מטבע הדברים מרבית המפגינים היו ערביי ישראל, ביניהם בלטו מפגינים יהודים בודדים אשר נשאו שלטים כנגד הכיבוש, מזכירים לכולנו כי שוויון ודמוקרטיה לא יכולים להתבסס על הפעלת כח צבאי נגד אזרחי ונישול מתמיד מהקרקע. לצד האבל הציבורי ניכרו אותות האבל בפני המשפחות הבוכייות, 47 שנה אחרי מות יקיריהן. בין המפגינים נמצא גם חבר הכנסת לשעבר מר סמי אבו שחאדה (בל"ד) אשר התקבל בחמימות ידי המקומיים. לשאלת מגפון לגבי עתידו הפוליטי, אבו שחאדה  שיחרר את ההצהרה הבאה: "אני מקווה שבבחירות הבאות תהייה רשימה משותפת נורמאלית". אמר ולא פירש.