משפחות החטופים קיימו הערב את העצרת ההמונית בכיכר החטופים בסימן "החטופים בסכנת מוות" בנוכחות עשרות אלפי ישראלים שהגיעו לתמוך ולזעוק יחד איתם בקול ברור: החזירו אותם עכשיו לפני שיהיה מאוחר מידי.
לישי מירן – לביא, אשתו של עמרי מירן אשר נחטף מביתו שבקיבוץ נחל עוז: "עלמא כבר בת 10 חודשים- יותר משליש מחייה בלעדיך. רוני שואלת ומבקשת אותך כל יום ובודקת שאתה עדיין אבא שלה. 'אבא עמרי זה אבא שלי נכון? ממשלת ישראל הנכבדה, יותר מ20 שנה הפקרתם אותנו תושבי העוטף. ועכשיו 120 ימים אחרי ההפקרה של ה7.10 וההפקרה ממשיכה.
136 גברים, נשים, ילד ותינוק עדיין שם, בעזה, קרוב אבל כל כך רחוק ואתם מדברים על תקומה, על חזרה לשגרה, אתם השתגעתם?! עד שעמרי לא חוזר, עד שאחרון החטופים לא חוזר, אין תקומה, אין חזרה, אין שיקום! זאת האחריות שלך ראש הממשלה ושלכם קבינט המלחמה לא לפספס אף הזדמנות להחזיר את כולם."
רות ירון, דוברת צה"ל לשעבר: "האמון הזה, שבין אזרחים למדינה, הוא הבסיס, המסד לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. בלי האמון הבסיסי והמוצק הזה – לא נוכל להמשיך כאן כחברה אוהבת אדם וחפצת חיים. ועל זה כולנו מאוחדים, על זה כולנו מסכימים – זה פיקוח נפש, זו סכנה ברורה ומיידית ואתם, הממשלה וקבינט המלחמה, חייבים לתקן ולהביאם לכאן, עכשיו!"
ברית ישראלי, בת דודתו של איתי חן שציין אתמול יום הולדת 20 בשבי חמאס: ״אתמול ציינו את יום ההולדת של איתי. לא שמחנו, לא חגגנו, בעיקר היינו מלאים בעצב גדול ודאגה אינסופית. אני בת 15 ואני מודה שאני חוששת לעתיד שלי במדינת ישראל, לעתיד של הדור שלי ובכלל לעתיד של כולנו פה במדינת ישראל״.
כרמית פלטי קציר, אחותו של אלעד קציר אשר נחטף מביתו שבקיבוץ ניר עוז: "איבדתי את אבא שלי, הוא נרצח בממ"ד, והשבעה שלי עדיין נמשכת. אבל בשבעה שלי כמעט אין מקום להתאבל ולכאוב, למרות שכל הזמן כואב לי. בשבעה שלי אני צריכה להילחם. להילחם על החיים של אמא שלי, שחזרה מהשבי במצב רפואי קשה. להילחם על החיים של אחי אלעד שעדיין בשבי. הייתי מאוד רוצה לחשוב שהרע מכל כבר קרה לנו, אבל ההיסטוריה והעם בישראל ישפטו האם בימים אלו קורה הגרוע מכל: האם ישראל, הפכה להיות מדינה שמקריבה את אזרחיה כבשר תותחים? האם הפכנו לחברה שמפקירה את אנשיה הטובים למות בשבי חמאס? האם הציבור הישראלי מוכן לתת לנשים בשבי להמשיך להיאנס, לקשישים למות בעינויים, לכולם למות בשבי? כי זהו המחיר. אל תתנו לזה לקרות – לא ניתן לזה לקרות!"
הדסה לזר, אחותו של שלמה מנצור בן ה86, אשר נחטף מביתו שבקיבוץ כיסופים: "אחי שלמה נולד בעירק וכבר בילדותו חווה את שואת הפרהוד. המראות הקשים ליווי את אחי כל החיים. ואם חשבנו אז, אחרי השואה ההיא שלעולם לא עוד, בטח כשזכינו להקים מדינה משלנו, הגיעה השבת הארורה. שלמה שלנו נחטף מביתו ע"י מחבלי חמאס שפרצו אליהם ביריות, אזקו את ידיו, סטרו לו, עשו פוגרום בבית וחטפו אותו במכוניתו לעזה, כשהוא לבוש עדיין בפיג'מה. אחי נחטף במשקל של 57 ק"ג ואנו דואגים שמא הוא בתת רעב. אני מתחננת לעולם ולמקבלי ההחלטות שלנו לפעול ביחד להחזרתו של שלמה שלנו ושל כל החטופים והחטופות מן התופת".
אבי בניהו, דובר צה"ל לשעבר: "היותם של החטופים 120 יום בשבי חמאס מתחת לאדמה הוא מחדל נוסף והפקרה נוספת. זה או עסקה או גזר דין מוות. מדובר בסבתות, בתינוקות, בנשים, בילדים, באזרחים תמימים, בחלוצים שהופקרו בבוקר השחור ההוא. החזרתם הביתה הוא עניין ערכי ומוסרי שאין למעלה ממנו. אל תעשו את החלוקה בין דורשי הביטחון לבין דורשי השבת החטופים. אדוני ראש הממשלה אפשר וצריך להגיע לעסקה, צריך להוציא את החטופים מהמנהרות ולהחזיר אותם הביתה״.
רונן מנליס, דובר צה"ל לשעבר: "כשמדברים על אחים ואחיות קצת מוזר, אפילו בלתי מוסרי לדבר במונחים של ״עסקה טובה״. צמד מילים שלקוחות מעולמות הנדל״ן והעסקים ורחוקות כל כך משיח על אחים ואחיות. השבתכם הביתה היא לא עסקה – היא חובה מוסרית עליונה של מדינה שהפקירה אתכם ב-שבעה באוקטובר. השימוש במילה עסקה מרדד את עוצמת המחדל וכאילו מאפשר שאלה על כדאיות. העובדה שממשלת ישראל, צבא ההגנה לישראל ואזרחי ישראל כולנו נכשלנו להגן עליכם, היא אות קין. הפרנו את החוזה הבסיסי ביותר בין מדינה לאזרחיה. אם לא נצליח לממש את החובה המוסרית להחזיר אתכם זה יהיה אות קין שני".
שרון שרעבי, אחיהם של יוסי שרעבי ז"ל שנרצח בשבי חמאס וגופתו עדיין מוחזקת שם ושל אלי שרעבי שנחטף ועדיין מוחזק בשבי: "הגעתי היום כדי לספר לכם סיפור קצר על הורים ו- 2 ילדיהם שגרים בישראל ושהלכו לישון בליל שישי ה- 6.10.23. עם שחר ה- 7.10.23 שבת שמחת תורה, התעוררה המשפחה לאזעקות של מתקפת טילים על היישוב שבו הם גרו ונכנסו לממ"ד. במסגרת המתקפה חדרו גם מחבלים טרוריסטים לביתם ורצחו את האם ו-,2 בנותיה, ואת האב חטפו ולקחו לשבי לזמן לא ידוע. זה הסיפור של אלי שרעבי שעדיין שבוי בשבי החמאס בעזה. בשבוע הבא נציין את יום המשפחה, אלי שרעבי כשישוב בע"ה מהשבי, לעולם לא יוכל לחגוג את היום הזה, כי כבר אין לו משפחה. יוסי שרעבי שנרצח בשבי החמאס לאחר כ- 100 ימים, לעולם לא ישוב לאשתו נירה ול- 3 בנותיו, וגם הן לא יוכלו לחגוג את יום המשפחה. בנוסף אליהם נרצחו עד כה כ- 1,600 אזרחים וחיילים שמשפחותיהם לא יזכו לחגוג את היום הזה. אני רוצה לסיים ולומר לכם שוב, שהאחדות בינינו היא שתנצח את אויבינו".
הזמרים ישי ריבו ונורית גלרון הופיעו בעצרת וריגשו בשירתם את הקהל הרב.