"הטיסה": ממריא כסרט אסונות מרתק ומתרסק לתוך מלודרמה

דנזל וושינגטון הוא טייס גיבור הנאבק להכיר בעובדה שהוא אלכוהוליסט ומכור לסמים – וברקע צירפו איזו התרסקות של מטוס, בשביל האקשן

"הטיסה": ממריא כסרט אסונות מרתק ומתרסק לתוך מלודרמה

דנזל וושינגטון הוא טייס גיבור הנאבק להכיר בעובדה שהוא אלכוהוליסט ומכור לסמים – וברקע צירפו איזו התרסקות של מטוס, בשביל האקשן

[rating=3]

"הטיסה" ממריא כסרט אסונות מרתק וצולל אט אט אל תוך סיפור אפל אודות הישרדות מהתרסקות מטוס והתמכרות לטיפה המרה. עלילת הסרט מתמקדת בהתמודדותו של טייס גיבור, גאה ויהיר, עם השדים הפנימיים שלו ואף עם כישרונו לשקר – לעצמו ולאחרים. וויפ וויטיקר (דנזל וושינגטון, "הוריקן", "פילדלפיה") אוהב וודקה, בירה, קוקאין, סירופ לשיעול וגם הרבה דיילות – ואת הכל הוא עושה נפלא. גם בסרט עצמו, מחצית השעה הראשונה תוגדר כנפלאה, אך לאחר מכן רק "בסדר.

משחק מצוין. וושינגטון

במאי הסרט הוא רוברט זמקיס ("פורסט גאמפ", בחזרה לעתיד", "קונטקט"), אשר ביד אמן מצליח לטוות את צדו השלילי של האדם, תוך שהוא חולף בנתיב של יצירה מיינסטרימית לחלוטין. לא רק זאת, בסרט שזור גם נאום הטפה מוסרי מפני השלכות השתייה המוגזמת, המוזרק היטב לווריד הצופים.

בסצנות מסוימות "הטיסה" הופך למלודרמה רצינית, ומה שמחזיק את בניין הקלפים יחדיו הוא המשחק המצוין של וושינגטון. לא קל לגלם את דמותו, בעיקר כשהיא נמתחת עד קצה גבול היכולת, ובעיקר כשמדובר בסרט ארוך בן שעתיים וחצי.

"הטיסה" נפתח כשוויפ, הסובל מחמרמורת קשה ועדיין תחת השפעת סמים, מתעורר במלון דרכים. אישה יפהפה פוסעת סביבו, בעוד הוא מקבל שיחת טלפון זועמת מאשתו לשעבר. וושינגטון מעביר סצנה זו תוך עדינות מרושעת, בעיקר כשהוא מזיל ריר לכיוון הבחורה בעודו מתווכח עם אשתו.

xxxxxxxx

לאחר מכן, וויפ שואף שורת קוקאין, חובש את משקפי השמש ואת החליפה המעונבת, ונכנס לעמדת הטייס במטוס בן 106 נוסעים. הטיסה עצמה היא מנפלאות היצירה הקולנועית. זמקיס כבר יצר התרסקויות מטוסים בעבר – ב"קונטקט" עם ג'ודי פוסטר וב"להתחיל מחדש" עם טום הנקס, אבל הסצנה הזו היא המשובחת ביותר מבין השלושה. ראשית, וויפ מצליח לנווט את המטוס דרך סערה קשה עם תחילת הטיסה, אך כשהמטוס נקלע לכשלים טכניים בהמשך, הוא הופך את המטוס ב-180 מעלות, ומצליח לגרום למטוס לגלוש לתוך שדה פתוח. בהחלט סצנה שיכולה לעצור בקלות את טובי קוצבי הלב.

ההתרסקות מביאה למינימום קורבנות, וויפ נחשב לגיבור לאומי, עד שמגיעות תוצאות בדיקות הכוהל בדם. הצפיה בוויפ מתמודד במלחמתו באלכוהול, שעלולה להוביל אותו לאובדן משפטי, ארוכה מדי עד כדי מגוחכת. וזהו עיקרו של לב הסרט – האלכוהול, לא הטיסה.

צוות המשנה ב"הטיסה" כולל את סוחר הסמים (ג'ון גודמן, "ארגו"), נציג האיגוד (ברוס גרינווד, "סטאר טרק"), עורך הדין המגן על וויפ (דון צ'ידל, "בית השקרים") וחוקרת רשות שדות התעופה (מליסה ליאו, "טרמיי").

"הטיסה" הוא סרט מעניין, אך לא מבדר. זהו סיפורו של אדם הנאבק להכיר בעובדה שהוא אלכוהוליסט, וברקע צירפו איזו התרסקות של מטוס, ולו בשביל המידה הטובה. סביר, לא יותר מזה.

[rating=3]

"הטיסה" ממריא כסרט אסונות מרתק וצולל אט אט אל תוך סיפור אפל אודות הישרדות מהתרסקות מטוס והתמכרות לטיפה המרה. עלילת הסרט מתמקדת בהתמודדותו של טייס גיבור, גאה ויהיר, עם השדים הפנימיים שלו ואף עם כישרונו לשקר – לעצמו ולאחרים. וויפ וויטיקר (דנזל וושינגטון, "הוריקן", "פילדלפיה") אוהב וודקה, בירה, קוקאין, סירופ לשיעול וגם הרבה דיילות – ואת הכל הוא עושה נפלא. גם בסרט עצמו, מחצית השעה הראשונה תוגדר כנפלאה, אך לאחר מכן רק "בסדר.

משחק מצוין. וושינגטון

במאי הסרט הוא רוברט זמקיס ("פורסט גאמפ", בחזרה לעתיד", "קונטקט"), אשר ביד אמן מצליח לטוות את צדו השלילי של האדם, תוך שהוא חולף בנתיב של יצירה מיינסטרימית לחלוטין. לא רק זאת, בסרט שזור גם נאום הטפה מוסרי מפני השלכות השתייה המוגזמת, המוזרק היטב לווריד הצופים.

בסצנות מסוימות "הטיסה" הופך למלודרמה רצינית, ומה שמחזיק את בניין הקלפים יחדיו הוא המשחק המצוין של וושינגטון. לא קל לגלם את דמותו, בעיקר כשהיא נמתחת עד קצה גבול היכולת, ובעיקר כשמדובר בסרט ארוך בן שעתיים וחצי.

"הטיסה" נפתח כשוויפ, הסובל מחמרמורת קשה ועדיין תחת השפעת סמים, מתעורר במלון דרכים. אישה יפהפה פוסעת סביבו, בעוד הוא מקבל שיחת טלפון זועמת מאשתו לשעבר. וושינגטון מעביר סצנה זו תוך עדינות מרושעת, בעיקר כשהוא מזיל ריר לכיוון הבחורה בעודו מתווכח עם אשתו.

xxxxxxxx

לאחר מכן, וויפ שואף שורת קוקאין, חובש את משקפי השמש ואת החליפה המעונבת, ונכנס לעמדת הטייס במטוס בן 106 נוסעים. הטיסה עצמה היא מנפלאות היצירה הקולנועית. זמקיס כבר יצר התרסקויות מטוסים בעבר – ב"קונטקט" עם ג'ודי פוסטר וב"להתחיל מחדש" עם טום הנקס, אבל הסצנה הזו היא המשובחת ביותר מבין השלושה. ראשית, וויפ מצליח לנווט את המטוס דרך סערה קשה עם תחילת הטיסה, אך כשהמטוס נקלע לכשלים טכניים בהמשך, הוא הופך את המטוס ב-180 מעלות, ומצליח לגרום למטוס לגלוש לתוך שדה פתוח. בהחלט סצנה שיכולה לעצור בקלות את טובי קוצבי הלב.

ההתרסקות מביאה למינימום קורבנות, וויפ נחשב לגיבור לאומי, עד שמגיעות תוצאות בדיקות הכוהל בדם. הצפיה בוויפ מתמודד במלחמתו באלכוהול, שעלולה להוביל אותו לאובדן משפטי, ארוכה מדי עד כדי מגוחכת. וזהו עיקרו של לב הסרט – האלכוהול, לא הטיסה.

צוות המשנה ב"הטיסה" כולל את סוחר הסמים (ג'ון גודמן, "ארגו"), נציג האיגוד (ברוס גרינווד, "סטאר טרק"), עורך הדין המגן על וויפ (דון צ'ידל, "בית השקרים") וחוקרת רשות שדות התעופה (מליסה ליאו, "טרמיי").

"הטיסה" הוא סרט מעניין, אך לא מבדר. זהו סיפורו של אדם הנאבק להכיר בעובדה שהוא אלכוהוליסט, וברקע צירפו איזו התרסקות של מטוס, ולו בשביל המידה הטובה. סביר, לא יותר מזה.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן