"הטיסה": ממריא כסרט אסונות מרתק ומתרסק לתוך מלודרמה

דנזל וושינגטון הוא טייס גיבור הנאבק להכיר בעובדה שהוא אלכוהוליסט ומכור לסמים – וברקע צירפו איזו התרסקות של מטוס, בשביל האקשן

Print Friendly

[rating=3]

"הטיסה" ממריא כסרט אסונות מרתק וצולל אט אט אל תוך סיפור אפל אודות הישרדות מהתרסקות מטוס והתמכרות לטיפה המרה. עלילת הסרט מתמקדת בהתמודדותו של טייס גיבור, גאה ויהיר, עם השדים הפנימיים שלו ואף עם כישרונו לשקר – לעצמו ולאחרים. וויפ וויטיקר (דנזל וושינגטון, "הוריקן", "פילדלפיה") אוהב וודקה, בירה, קוקאין, סירופ לשיעול וגם הרבה דיילות – ואת הכל הוא עושה נפלא. גם בסרט עצמו, מחצית השעה הראשונה תוגדר כנפלאה, אך לאחר מכן רק "בסדר.

משחק מצוין. וושינגטון

במאי הסרט הוא רוברט זמקיס ("פורסט גאמפ", בחזרה לעתיד", "קונטקט"), אשר ביד אמן מצליח לטוות את צדו השלילי של האדם, תוך שהוא חולף בנתיב של יצירה מיינסטרימית לחלוטין. לא רק זאת, בסרט שזור גם נאום הטפה מוסרי מפני השלכות השתייה המוגזמת, המוזרק היטב לווריד הצופים.

בסצנות מסוימות "הטיסה" הופך למלודרמה רצינית, ומה שמחזיק את בניין הקלפים יחדיו הוא המשחק המצוין של וושינגטון. לא קל לגלם את דמותו, בעיקר כשהיא נמתחת עד קצה גבול היכולת, ובעיקר כשמדובר בסרט ארוך בן שעתיים וחצי.

"הטיסה" נפתח כשוויפ, הסובל מחמרמורת קשה ועדיין תחת השפעת סמים, מתעורר במלון דרכים. אישה יפהפה פוסעת סביבו, בעוד הוא מקבל שיחת טלפון זועמת מאשתו לשעבר. וושינגטון מעביר סצנה זו תוך עדינות מרושעת, בעיקר כשהוא מזיל ריר לכיוון הבחורה בעודו מתווכח עם אשתו.

xxxxxxxx

לאחר מכן, וויפ שואף שורת קוקאין, חובש את משקפי השמש ואת החליפה המעונבת, ונכנס לעמדת הטייס במטוס בן 106 נוסעים. הטיסה עצמה היא מנפלאות היצירה הקולנועית. זמקיס כבר יצר התרסקויות מטוסים בעבר – ב"קונטקט" עם ג'ודי פוסטר וב"להתחיל מחדש" עם טום הנקס, אבל הסצנה הזו היא המשובחת ביותר מבין השלושה. ראשית, וויפ מצליח לנווט את המטוס דרך סערה קשה עם תחילת הטיסה, אך כשהמטוס נקלע לכשלים טכניים בהמשך, הוא הופך את המטוס ב-180 מעלות, ומצליח לגרום למטוס לגלוש לתוך שדה פתוח. בהחלט סצנה שיכולה לעצור בקלות את טובי קוצבי הלב.

ההתרסקות מביאה למינימום קורבנות, וויפ נחשב לגיבור לאומי, עד שמגיעות תוצאות בדיקות הכוהל בדם. הצפיה בוויפ מתמודד במלחמתו באלכוהול, שעלולה להוביל אותו לאובדן משפטי, ארוכה מדי עד כדי מגוחכת. וזהו עיקרו של לב הסרט – האלכוהול, לא הטיסה.

צוות המשנה ב"הטיסה" כולל את סוחר הסמים (ג'ון גודמן, "ארגו"), נציג האיגוד (ברוס גרינווד, "סטאר טרק"), עורך הדין המגן על וויפ (דון צ'ידל, "בית השקרים") וחוקרת רשות שדות התעופה (מליסה ליאו, "טרמיי").

"הטיסה" הוא סרט מעניין, אך לא מבדר. זהו סיפורו של אדם הנאבק להכיר בעובדה שהוא אלכוהוליסט, וברקע צירפו איזו התרסקות של מטוס, ולו בשביל המידה הטובה. סביר, לא יותר מזה.

Print Friendly

על אודות שי שגב

שי שגב משמש כמבקר הקולנוע והטלוויזיה של מגפון. בעבר הרחוק למד קולנוע ותקשורת, ואף גמע קילומטראז' מכובד כבמאי ותסריטאי טלוויזיה. בשנים האחרונות משמש ככתב היין האלכוהול של Ynet, עורך מגזין יין וגורמה, מגזיני תעופה, תיירות ומלונאות מובילים. בעבר שימש כעורך הכלכלה והמזון של מגפון, עורך ראשי של מגזין הנדסת מים, כתב מסעדות ומבקר היין של ידיעות אחרונות, גלובס, מגזין Timeout ודרך האוכל. שגב כבר הספיק לכתוב ולערוך חלק מאתרי המזון, ביקורת המסעדות והיין המובילים בישראל, תוך היותו שופט יין ומזון בתחרויות בכל רחבי העולם. בזמנו הפנוי, מכהן כיו"ר ועדת היין של האקדמיה העברית ללשון. בזמנו הלא פנוי, משמש ככותב נאומים לבכירי ממשל ולראשי חברות בארץ ובעולם.
פוסט זה פורסם בקטגוריה ד, סרטים, תרבות, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.