חברת הדירוג האמריקנית, סטנדרד אנד פורס (S&P), פרסמה לא מכבר, כי מספר מדינות באפריקה מתכננות להנפיק "סוקוק ממשלתי", המקבילה האסלאמית לאגרת חוב, במטרה ליצור צמיחה. בין המדינות אשר הנפיקו סוקוק, ניתן למצוא את ניגריה – מעצמת הנפט הגדולה באפריקה, סנגל ומאוריטניה. בשנת 2012, הרפובליקה של דרום אפריקה הכריזה על כוונתה להנפיק סוקוק ממשלתי, מה שיהפוך אותה אולי למדינה הראשונה הלא מוסלמית ללכת בדרך זו.

דרום אפריקה מתכננת לייעד את הסוקוק למשקיעים מהמפרץ הפרסי ומהמזרח התיכון. בדומה לדרום אפריקה, ישראל יכולה להנפיק סוקוק ממשלתי ולהפנותו למדינות עם רוב מוסלמי. עם זאת, לא בטוח אם יהיה ביקוש לסוקוק של ממשלת ישראל במדינות המפרץ הפרסי, כמו ערב הסעודית ודובאי, לפחות עד שיתבססו היחסים בינינו לבין הפלסטינים. מה שאולי סביר יותר הוא שיהיה ביקוש במדינות כמו הודו ואינדונזיה למשל, להן אוכלוסיה מוסלמית גדולה המגיעה ליותר מ-400 מיליון נפש יחד. למדינת ישראל ישנן קשרים עסקים וכלכליים עם שתי המדינות הללו, מה שיכול להפוך אותן לקהל יעד אטרקטיבי להנפקת סוקוק, הן עבור מדינת ישראל והן עבור חברות פרטיות.
. 

אז מהו בעצם הסוקוק?

אפשר לראות אותו כמקבילה האסלאמית לאגרת חוב. אבל בשונה מאגרת חוב, בעל הסוקוק הוא לא בעלים של חוב. ברמת העיקרון, סוקוק מבטא את הבעלות על נכס מוחשי או הזכות להנאה מפירות הרווח ומשירותים, כך על פי הארגון לחשבות וביקורת למוסדות פיננסים ה-AOAIFI, ארגון ללא מטרות רווח שמקום מושבו בבחריין, ומטרתו להסדיר, לפקח ולבקר מוסדות פיננסים אסלאמיים, על מנת שיפעלו על פי חוקי השריעה. חוקי השריעה הם אלו המבדילים בין סוקוק לאגרת החוב המונפקת לרוב בעולם המערבי.

לפי חוקי השריעה, כסף הוא אמצעי חליפין להערכת מוצר, ולא עומד כמוצר בפני עצמו. מכאן שעל פי חוקי השריעה, ישנו איסור על הפקת רווחים מעצם אחזקת הכסף, ולכן מושג של ריבית (Riba) אסור (Haram). העובדה כי הסוקוק מגובה בנכס מוחשי שממנו ניתן להפיק רווחים משכירות ומשירותים למשל, עומדת בחוקי השריעה ולכן היא אמצעי מימון לגיטימי. בדיוק כמו בכל אמצעי מימוני אחר, גם הסוקוק לא חסין ממשברים וטלטלות כלכליות.
. 

ישנם סוגים רבים של סוקוק

סוקוק פופולארי במיוחד הוא ה-מודארבה סוקוק (Mudaraba Sukuk), ומאפשר למשקיעים להיות שותפים שקטים בפרויקט או בחברה, והם זכאים לחלק מהרווחים, כפי שנקבע מראש בחוזה הנחתם בין הצדדים. בשנת 2009 צנחו מספר ההנפקות של מודארבה סוקוק בעקבות התעצמות המשבר הכלכלי שפרץ שנה לפני כן. הצניחה באחוז ההנפקות הראה,  כי המשקיעים פחות האמינו ביכולת של חברות רבות להציג רווחים במהלך תקופה של חוסר הודאות, שהייתה חלק בלתי נפרד מהנוף הפיננסי באותה תקופה. לעומת המודארבה סוקוק, אפיק השקעה אחר שהפופולאריות שלו נסקה כשזו של המודארבה צנחה, היה ה-אל איג'ארה סוקוק (Al-Ijara Sukuk).

ה-אל איג'ארה סוקוק הוא מעין חוזה שכירות לכל דבר ועניין: הזכות להשתמש בנכס כלשהו תמורת דמי שימוש. הנכס נקנה על ידי חברה ייעודית מהחברה שרוצה להשתמש בנכס, ומשכירה אותו לחברה תמורת דמי שימוש המפוזרים לפי אחוז הבעלות בסוקוק. כאשר החוזה מסתיים, ניתן למכור את הנכס ולחלק את התמורה לבעלי הסוקוק. בשנת '2009 עת נפלו ההנפקות של המודארבה סוקוק מ-83% ל-68% יחסית לשנת 2008, העבירו משקיעים רבים את השקעותיהם לאל איג'ארה סוקוק.

הסוקוק שיחק תפקיד חשוב ביצירת מקומות עבודה בכלכלות רבות והיה לאמצעי צמיחה עבור פירמות ממדינות אסלאמיות ומהמערב. אחד הסוקוק הראשונים מסוג אל איג'ארה סוקוק, הונפק על ידי ממשלת מלזיה בשנת 2002. הנפקת הסוקוק לחמש שנים ובסדר גודל של 600 מיליון דולר, נועדה לשם הקמת שני בתי חולים בבעלות ממשלתית ליד העיר קואלה לומפור, משכן עבור הממשלה ובנין משרדים ממשלתי. בשנת 2005, חברת התעופה Emirates הנפיקה ב-550 מיליון דולר את מה שהיה לסוקוק הראשון בהיסטוריה של הענף. בשנת 2009, הייתה זו ג'נרל אלקטריק, תאגיד אמריקני רב לאומי ורב תחומי, אשר הנפיק 500 מיליון דולר סוקוק, ועל ידי כך לסלול את הדרך לחברות מערביות נוספות ללכת בדרכה.
. 

ומה בישראל?

בישראל יש מקום להנפיק סוקוק, לאו דווקא לקהל מוסלמי. לרוב, בני אדם שונאים סיכונים, והרצון לצמצם סיכון ואי וודאות, מעלה את הביקוש לגוון השקעות במוצרים פיננסים שרמת השקיפות שלהם גבוהה, יחסית לאגרות חוב שהקונה שלהם לא תמיד יודע היכן כספו מושקע. מינוף מסוכן של עסקים ופרויקטים שאפתניים, ולפעמים גם מגלומנים דרך הלוואות גדולות, הביאו עמם מושגים שלא היו ידועים בארץ מתקופות אחרות. תספורות אג"ח – מילת גנאי נרדפת להשתמטות מחובות, הפכה למושג מוכר בתרבות הפיננסית הישראלית בשנים האחרונות.

בשונה מאגרת חוב רגילה, הסוקוק מחייב שקיפות מלאה באופן שבה מבוצעת ההשקעה הכספית. בעל הסוקוק, לא רק שהוא בעלים של נכס ממשי או חלק יחסי מהרווחים, אלא מודע תמיד לאופי ההשקעה ונייר הערך אותו הוא רכש, מה שלא תמיד קיים באגרת חוב. מושגים כמו שיווין וחלוקה צודקת ברווחים, שהיו שגורים בפיהם של לא מעט ממנהיגי המהפכה החברתית האחרונה ומנהיגים ישראליים כיום, הופכות את המימון האסלאמי, ועמו הסוקוק, לכלי מימוני נוסף וחשוב שיהיה בנוף הפיננסי הישראלי.