שלוש שנים לאחר עופרת יצוקה וחמאס עדיין מלקקת את פצעיה. שנים של תמיכה איראנית ואביב העמים הערבי עשו את שלהם וכעת טוענים קהיליית המודיעין וצה"ל: עזה של היום אינה כפי שהייתה אז. איראן כבר כאן

מאת עידו וולקן

ינואר 2012. שלוש שנים עברו מאז מבצע "עופרת יצוקה", שהותיר את רצועת עזה חרבה. אותה פיסת קרקע צפופה שהמוניטין שלה כזירה של משבר הומניטרי מתמשך הולך לפניה, נמצאת כיום תחת שלטונה של חמאס, התנועה האסלאמית שחרתה על דגלה את השמדת מדינת ישראל. עם תום המבצע, מצאה עצמה חמאס אחראית לשלומם של למעלה ממיליון וחצי אזרחים, ולאבטחת קיומם היומיומי ברצועה. זאת, תוך הכנת כוחותיה, ובראשם הזרוע הצבאית של התנועה, גדודי עז א-דין אל-קסאם, לעימות הבא והבלתי-נמנע עם ישראל.

מלונות יוקרה, בתי קפה ומכוניות פאר

לאחר עופרת יצוקה, התקשתה חמאס להשיג את המימון ואת חומרי הבנייה הנחוצים לשיקום הרצועה. בעקבות הפיצול בין ממשלת חמאס שבסיסה בעזה, לבין הרשות הפלסטינית היושבת ברמאללה, מעולם לא התאפשרה לתנועה גישה לארבעת מיליארדי הדולרים שנתרמו על ידי הקהילה הבינלאומית לשיקום הרצועה. גם חומרי הבנייה ובראשם בטון לא היו בנמצא, בעקבות המצור הישראלי.

למרות זאת, לפני שנה בדיוק, בינואר 2011, השיקה חמאס תוכנית לשיקום הרצועה ובמרכזה בניית כאלף יחידות דיור שנהרסו במהלך המבצע. סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בזמנו, כי חמאס התעקשה אמנם כי מימון הפרויקט הוא עצמאי ויוצא אך ורק מקופת התנועה, אולם במסמך שהודלף לאתר ויקיליקס הובאו דברים שאמר עומר סלימאן, ראש המודיעין המצרי לשעבר, ולפיהם איראן מעבירה לחמאס 25 מיליון דולר מדי חודש, ומצרים מונעת את כניסתו של כסף זה לרצועה. ניתן רק לשער כיצד התרופפות האבטחה בגבול המצרי-עזתי בעקבות המהפכה במצרים משפיעה על מעבר המימון האיראני לחמאס כיום.

ביוני האחרון ביקר ברצועה כתב העיתון ניו יורק טיימס אית'ן ברונר שדיווח על מציאות השונה לחלוטין מהסטריאוטיפ העזתי המסורתי. את תשומת לבו של ברונר לכדו המכוניות החדשות הנוסעות בכבישי הרצועה, שנכנסו לרצועה בדרך כשרה, באישורה של ישראל. בנוסף, דיווח ברונר על שני מלונות פאר שנפתחו ברצועה בשנת 2011, קניון חדש ואולם אירועים. מקורה של רוב הסחורה בשוק בישראל, שמצידה, כך טוען ברונר, הקלה את המצור על הרצועה באופן משמעותי.

ישראל מתקשה כבר להצדיק את המצור על הרצועה, שאותו היא משמרת בקנאות רבה. אביב העמים הערבי פרץ את הגבולות המצריים והקל משמעותית על תעשיית ההברחות לרצועה, עובדה השוחקת את התירוץ הביטחוני לשמירה על המצור. "עזה מתאוששת מהמצור בלא ספק", טוען אליק מאור, עיתונאי המכסה זה תקופה את הנעשה ברצועה. "לאט אבל בטוח, מאפשרת ישראל הכנסת סחורות לעזה בהיקפים חסרי תקדים. מסוף כרם שלום מעביר מידי יום בין 200 ל-300 משאיות עם סחורה לתוך עזה, רמת החיים של תושבי רצועת עזה עלתה באופן מורגש, עובדה המורגשת בטיבן של הסחורות, הכוללת פלזמות, ג'קוזי, מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים".

מדוח של ועידת הסחר והפיתוח של האו"ם מספטמבר 2011 עולה כי הכלכלה העזתית צמחה בשנת 2010 ב-15%, שיעור כפול מזה של הגדה המערבית. צמיחה זו ניכרת בכל פינה ברצועה. "בחצי שנה – שנה האחרונה, מורגשת תנופת פיתוח מאצת בעזה", מתאר מאור. "כמעט בכל פינה ניתן להבחין בתנופת בניה, בעיקר לצרכים מסחריים". על תנופת בנייה זו דווקא מקשה המצור הישראלי, שעדיין מגביל הכנסת בטון לרצועה. עם זאת, גם למגבלה זאת מצאה חמאס פתרון – החרמת הבטון שישראל מתירה להכניס לעזה לטובת ארגונים הבינלאומיים והברחה של כמויות בטון נוספות דרך המנהרות. המשקיעים הפרטיים, שפעם שמרו בקנאות על כספם, החלו להוציאו מהבנק ולהשקיעו ברצועה, ובכך תרמו גם הם לתנופה הכלכלית שפוקדת את עזה. רק הזמן יגיד אם המציאות הכלכלית החדשה בעזה תסייע לתמרץ את תושבי הרצועה לשמר את השקט היחסי מול ישראל.

הכובע הכפול של מנגנוני חמאס

ביום חמישי, ה-19 בינואר, נערך בעזה טקס סיום קורס של מנגנון הביטחון והאבטחה, אחד ממנגנוני הביטחון השונים של חמאס ברצועה. בטקס נכח גם שר הפנים בממשלת חמאס, פתחי חמאד, שנשא נאום שבו הכריז: "עלינו להכשיר את פעילי מנגנוני הביטחון בשיטות הצבאיות המתקדמות ביותר". מנגנוני הביטחון של חמאס משחקים חלק משמעותי באחיזת חמאס ברצועה וכופים הלכה למעשה את מרותה של התנועה על אוכלוסיית עזה, חרף ניסיונות התנועה לייחס למנגנונים תדמית אזרחית, נפרדת מזו של הזרוע הצבאית.

בדו"ח ממרץ 2009, כחודשיים לאחר המבצע, טען המרכז למורשת מודיעין כי פעילים במנגנוני ביטחון הפנים של חמאס שירתו במקביל בתפקידים בכירים גם בזרוע הצבאית של חמאס. בדו"ח מובאות ראיות לכך שבמקרה של לוחמה ממושכת, היו מיועדים פעילי המנגנונים להסתפח לשורות אל-קסאם. יתרה מזאת, הוסיף הדו"ח, לא נעשתה במהלך הלחימה כל הבחנה בין פעילי המנגנונים לפעילי זרוע הצבאית, כאשר הראשונים קיבלו הוראות להילחם ישירות מול כוחות צה"ל.

גם שלוש שנים לאחר עופרת יצוקה, זהותם הכפולה של פעילי המנגנונים נשמרה. במהלך תקיפת מוצב מנגנון המשטרה הימית בצפון הרצועה, בנובמבר 2011, נהרג פעיל המנגנון מוחמד אל-כּילאני. הזרוע הצבאית של חמאס הוציאה הודעה רשמית לאחר מותו ובה היא מגנה את הרג אחד מפעיליה. "החוק לא אוסר את הצטרפותם של לוחמי ההתנגדות לשורות מנגנוני הביטחון" הצהיר דובר משרד הפנים של חמאס, איהאבּ אל-ר'סין, בכתבה של המגזין האמריקני "טיים", שפורסמה בסוף 2011.

לצד ההתחמשות וההכנות לעימות עם כוחות צה"ל, אוכפים מנגנוני חמאס, באופן כמעט אירוני, את הרגיעה היחסית ברצועה. מאז המבצע, מחויבת חמאס, המעוניינת לשמר את שליטתה בעזה, לרגיעה מול ישראל, מתוך הנחה שהידרדרות במצב הביטחוני בדרום תוביל למבצע שעליו תשלם היא בעצמה את המחיר הפוליטי. נתוני שב"כ מצביעים על ירידה משמעותית בהיקף ירי הרקטות מאז מבצע עופרת יצוקה. בשנת 2009, לאחר עופרת יצוקה, נורו 160 רקטות לעבר ישראל, בשנת 2010, נורו כ-150 רקטות.

ארגונים אחרים ברצועה, לא בהכרח חולקים את שאיפתה של חמאס לרגיעה וממשיכים בניסיונותיהם להוציא לפועל פיגועים נגד ישראל. במקרים לא מעטים מאז תום מבצע עופרת יצוקה, עצרה חמאס פעילים שניסו לירות רקטות. באוגוסט 2011 לדוגמה, עצרו מנגנוני חמאס פעילים סלפים, מארגון הטרור "א-תווחיד ואל-ג'יהאד" שירו רקטות לעבר ישראל. חמאס סופגת לעתים קרובות ביקורת, בעיקר מצד הארגונים הפונדמנטליסטיים, על מחויבותה לרגיעה, הנתפסת כשיתוף פעולה עם ישראל. ביולי האחרון, לדוגמה, התגלע סכסוך מילולי קשה בין הנהגת תנועת הג'יהאד האסלאמי לתנועת חמאס, על רקע מעצר פעילי ג'יהאד כשהתכוננו לירי רקטה לעבר ישראל.

"מעניין אם אנשים מפחדים מהמשטרה בארצות הברית כמו שמפחדים ממנה פה " תוהה השוטר מוחמד אל-עאשי בפני כתב "טיים". המשטרה זוכה כאן ללגיטימציה רבה מצד הציבור, אשר נוהג לערבה לעתים תכופות בסכסוכים אישיים. למעשה, העובדה שחמאס מצליחה להשליט סדר וביטחון ברחובות עזה באמצעות מנגנוניה מזכה אותה בנקודות זכות רבות בקרב הציבור הפלסטיני. על אף שתדמיתה של המשטרה בעזה חיובית, מנגנון נוסף הכפוף למשרד הפנים שלה, ביטחון הפנים, מעורר בעתה ברחובות עזה. "הפחד מבוסס על פרק הזמן הארוך שבו הם יכולים לעצור אותך ועל העינויים שהם מבצעים" אמר אזרח עזתי לכתב הטיים.

אביב העמים הערבי, מדריכים מאיראן וטילים מלוב

ב27 לדצמבר, יום השנה לתחילת המבצע, שחררו גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, הודעה שבה כתבו: "לכבוד יום השנה למלחמת הישועה אנו מצהירים בזאת כי אנו חזקים ותקיפים יותר, הפקנו את הלקחים לקראת העימות הבא עם הכיבוש, לא נניח את נשקנו עד לשחרור כל פלסטין". על אף ניסיונות אל-קסאם להציג את מבצע עופרת יצוקה, או כפי שהם מכנים אותו "מלחמת הישועה" (חרבּ אל-פוּרקאן), כניצחון על ישראל, הארגון ספג הפסדים רבים בעקבותיו. מגזין הביטחון הנודע ג'יינס, פירסם במארס 2009, כחודשיים לאחר סיום המבצע, כי על פי דיווחי מקור בכיר בזרוע הצבאית, המטה הכללי של הזרוע הצבאית ומחלקת המודיעין של תנועת חמאס פתחו בחקירת הלוחמה בזמן המבצע. מסקנות חקירה זו הובילו לפיתוח אסטרטגיית החימוש של אל-קסאם לקראת העימות הבא: אימוץ שיטות לחימה חדשות והתמקדות בפיתוח ארסנל הנשק תוך מתן דגש על לוחמת נ"ט.

מדיווח של דובר צה"ל לקראת סוף 2011, נראה כי חמאס אכן התחמשה ומחזיקה כעת בנשק איכותי בהרבה מזה שהיה בידיה בזמן עופרת יצוקה. דוגמה לכך, היא ירי טיל קורנט, טיל נ"ט מתקדם, לעבר אוטובוס אזרחי בקיבוץ סעד, ב-7 באפריל 2011, במהלכו נהרג נער בן 16. ההכנות לעימות הבא לא מסתכמות רק בלוחמה בכוחות צה"ל, אלא גם בשיפור יכולת הפגיעה בעורף ישראל. חמאס הצטיידה מאז עופרת יצוקה במספר עצום של מרגמות ורקטות המסוגלות להגיע לטווח של עד כ-60 ק"מ לתוך ישראל. בין הרקטות שנמצאות כעת במחסני חמאס, לפי דובר צה"ל: פג'ר 3, רקטה איראנית-קוריאנית; פצצות מרגמה בקוטר 99-60 מ"מ מייצור מקומי; רקטת 122-107 מ"מ איראנית משופרת; רקטת 168 מ"מ איראנית; פצצת מרגמה בקוטר 120 מ"מ תוצרת איראן; וטיל פאגוט – טיל נ"ט מתקדם מתוצרת רוסית המאפשר ניידות קלה יחסית לחוליות ירי הנ"ט בשל משקלו הקל.

מתווה הברחות הנשק, לפי שב"כ עובר בסודאן, דרך מצרים ומשם לסיני ולעזה, דרך המנהרות, כאשר הנשק ממומן על ידי איראן, המעורבת ישירות גם באספקתו ובתהליך הובלתו לרצועה. אביב העמים הערבי הקל על תעשיית הברחת הנשק לרצועה ביותר מאופן אחד, התרופפות האחיזה המצרית במרחב סיני הקלה משמעותית על ההברחה לעזה. בנוסף, באוקטובר 2011 דיווח עיתון הארץ כי ברשות חמאס טילים נגד מטוסים מתוצרת רוסית, שנבזזו ממחסני הנשק בלוב, בעקבות היחלשותו של משטר קדאפי. על-פי הדיווח, מדובר בנשק המוגדר בצה"ל "מפר איזון", קרי כזה המאיים על עליונותה האווירית של ישראל בשמי עזה.

איראן, כך לפי הדיווחים, לא מסתפקת בהברחת נשק לחמאס בלבד, אלא גם מאמנת את פעיליה. בכיר אלמוני בצה"ל התראיין לסוכנות הידיעות UPI בנובמבר2011 ודיווח כי חמאס שולחת את פעיליה לאיראן לקבל אימונים בנשק נ"ט מתקדם. הנשק נקנה, כך טוען המקור, ישירות מרוסיה או מסוריה, ומוברח לעזה דרך המנהרות. "רצועת עזה כיום שונה לחלוטין ממה שהייתה לפני כמעט שלוש שנים" אמר המקור. מכתבת העיתון 'ג'רוזלם פוסט' מנובמבר 2011 משתמע כי לאימונים חלק משמעותי בתפעול הנשק המתקדם, שהיה בידי גדודי עז א-דין אל-קסאם עוד בעופרת יצוקה, אולם השימוש בו כשל בשל חוסר הניסיון של הפעילים בתפעולו.

בשנים שעברו מאז עופרת יצוקה, הצליחה חמאס לשמור על רגיעה יחסית ברחובות עזה ומול כוחות צה"ל. הממשלה בעזה הצליחה לשקם את עזה ההרוסה ולהביא לצמיחה כלכלית על-אף המצור הישראלי ההולך ונשחק. איש אינו יודע מתי יפרוץ עימות נוסף בגזרת עזה, אולם אין ספק כי תנועת חמאס והזרוע הצבאית שלה למדו היטב את לקחי המבצע וכעת שומרים על מספר קלפים שאותם יוכלו לשלוף מהשרוול בזמן אמת.