גובי מס פגעו באזרח ועיקלו את רכבו של בנו, שלא היה חייב כלל. אח"כ אילצוהו לחתום על מסמך שלא נהגו באלימות כלפיו. בית המשפט קבע שלגובים לא הייתה סמכות לעקל. והמסמך עצמו שימש, בין השאר, הוכחה נגדם

מאת אורלי ממן

ביהמ"ש המחוזי בחיפה פסק סכום פיצוי של 662 אלף ₪ לאדם שהותקף על ידי גובי מס. השופטת תמר שרון נתנאל קיבלה את התביעה וקבעה בפסק הדין כי לאור פעילותם הבלתי חוקית של גובי מס הכנסה ולאור האלימות שנקטו כלפי התובע ללא צורך, תהא המדינה אחראית לנזקים שנגרמו לו וכי יש לפצותו בגין הפסדי השתכרות, פנסיה וכאב וסבל, בסכום שנקבע.

תחילת הפרשה כאשר התובע נהג  ברכבו של בנו והתבקש ע"י שוטר מג"ב לעצור בצד הדרך. לאחר שהציג את רישיונו הודיעו לו גובי מס שנכחו במקום כי הרכב מעוקל בשל חוב של  בעל הרכב למס הכנסה. התובע ניסה להסביר לגובים כי נפלה טעות בידם וכי בנו, שהינו בעל הרכב, אינו חייב כספים למס הכנסה, אולם אלה לא שעו לטענותיו. למרות שביקש סירבו להזדהות בפניו. 

לאחר שהגיע הגרר, ביקש התובע לקחת מהרכב בגדי עבודה ומפתחות של הבית וכשנכנס לאוטו, התנפלו עליו גובי המס והחלו להכותו באכזריות. שוטר המג"ב שעמד שם לא עשה דבר על מנת לסייע לו. לאחר שהגיע למשרדי רשות המס כשהוא חבול ומוכה, הודתה הרשות בטעותה ואישרה כי לבנו אין כל חוב, ואישרה לו לשחרר את הרכב, אך גם זה תמורת תשלום של 1,500 ש"ח.

גובי המס ושוטר המג"ב הכחישו כי תקפו את התובע. לטענתם נהגו מתוך התגוננות, שכן כשהתובע נכנס לרכב, הוא הרים בידו פטיש ומחשש שיתקוף אותם, הם "רק" תפסו אותו. לטענתם, התובע אף חתם על מסמך שבו הצהיר כי לא הייתה אלימות באירוע.

בית המשפט דחה את גירסת הנתבעים וציין כי גרסת התובע לאירועים עדיפה על גרסת הגובים, שהייתה לא עקבית ומלאת סתירות, וכי גובי המס אכן התעמתו עם התובע פיסית. מעבר לכך, קבע בית המשפט כי לא הייתה לגובי המס סמכות לתפוס את הרכב וזאת לאור העובדה כי התובע אינו בעליו ואינו בעל החוב לרשויות המס. שבסופו של דבר התברר כי לבעל הרכב, בנו של התובע, לא היה כלל חוב.

עוד נקבע, כי טענת התקיפה של התובע נתמכת בשריטה שנמצאה על בטנו, ובעצם קיומו של המסמך עליו חתם התובע, אשר מחזקת דווקא את גרסתו. באשר ליוזמה לעריכת המסמך ונסיבות עריכתו ציין בית המשפט כי הם מעלים תמיהה רבה. עם זאת, נקבע, כי לא מדובר באלימות ואכזריות קשה, כפי שתיאר. לפי סכום הפיצוי מובן כי בית המשפט קיבל את טענות התובע כמעט במלואן.