מבקר המדינה מתריע: פגיעה בטוהר המידות של הממשלה

במכתב יוצא דופן בחריפותו, למזכיר הממשלה, מותח מבקר המדינה ביקורת על כוונת הממשלה לשנות את הכללים בעניין הפיקוח על העניינים הכספיים של השרים. עפ"י כללים אלו יועבר הפיקוח ממשרד המבקר אל הממשלה. "הכללים המוצעים מפרים את האיזון הראוי בין האינטרסים הציבוריים, האינטרסים של השרים עצמם והאינטרסים של הממשלה", כותב המבקר

Print Friendly

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, מותח ביקורת חריפה ביותר על תכנית שהוכנה בממשלה, בעניין הפיקוח על ענייניהם הכספיים של השרים. על פי התוכנית הזאת, יילקח הפיקוח בנושא זה ממשרד המבקר המדינה ויועבר לממשלה עצמה – ובכך יתאפשרו לכאורה ניגודי עניינים של שרים בממשלה.

"פגיעה בעצמאות ובמעמד מבקר המדינה". המבקר, יוסף שפירא (צילום: יצחק הררי)

"פגיעה בעצמאות ובמעמד מבקר המדינה". המבקר, יוסף שפירא (צילום: יצחק הררי)

המבקר, יוסף שפירא, הגיב במכתב חריף ביותר ששלח למזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט – ובאמצעותו גם לראש הממשלה ולשרים. "הכללים המוצעים מפרים את האיזון הראוי בין האינטרסים הציבוריים, האינטרסים של השרים עצמם והאינטרסים של הממשלה, כפי שאלה באים לידי ביטוי בכללים הקיימים כיום למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (כללי ועדת אשר)", כותב המבקר.

"המנגנון הקיים פועל היטב וזוכה לאמון הציבור. למותר לציין כי ניתן להכניס בו שיפורים, לשכללו ולהתאימו למציאות הכלכלית והחברתית העכשווית. כן ניתן ואף רצוי לקבוע כללי אתיקה לשרים. אולם בהצעה שלפנינו ההסדרים הקונקרטיים בצדו הם מועטים וחסרים. ההצעה איננה מהווה שדרוג של כללי ועדת אשר, אלא יצירת מנגנונים שאינם בלתי תלויים, תוך כמעט התעלמות מהצורך בגילוי מלא ומפורט של זיקות העלולות ליצור ניגוד עניינים".

בהמשך המכתב כותב מבקר המדינה: "עם כל הכבוד, הכללים המוצעים מהווים פגיעה חמורה בעצמאות ובמעמד מבקר המדינה ובמעמד הוועדה למתן ההיתרים ותפקידם בסוגיות אלה, לעומת הכללים הקיימים כיום. ניתן להניח כי שהדבר נעשה בהיסח הדעת, אולם פגיעה זו מהווה פגיעה במהות העניין ומעוררת חשש כי הכוונה היא להפחית פיקוח חיצוני ובלתי תלוי וליצור מנגנונים 'נוחים' יותר לשרים ולממשלה, ומתוך שכך – יעילים פחות וראויים פחות ציבורית. דומה כי תפקיד מבקר המדינה על פי הכללים המוצעים הוא תפקיד סמלי גרידא. הוא אינו גורם בעל סמכויות מהותיות, לקביעת ההסדרים ולביקורת, לרבות סמכויות מלאות לפיקוח ובקרה על ביצועם".

המבקר קובל עוד על כך שאחד מהכללים המוצעים "מביא לידי ביטוי ריקון תפקידי המבקר מתוכן ממשי וכן את הכפילות, ואולי אפילו יתירות, הנוצרת עם הקמת מנגנון העוסק בנושא בכפיפות לממשלה… על פי הכללים דהיום, במקרה של סטייה מהכללים, מדווח מבקר המדינה לגורם ברשות המחוקקת, ועדת משנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. במודל המוצע על המבקר לדווח לוועדת האתיקה – גורם תוך ממשלתי ולא חיצוני, שאינו מהווה גורם פיקוח חוקתי על הרשות המבצעת, אלא גורם מטעם הרשות המבצעת עצמה".

המבקר אומר עוד כי לפי כללי ועדת אשר, במודל הקיים, הוועדה למתן היתרים פועלת ב"חצרו" של מבקר המדינה: המבקר ממנה אותה, מפנה אליה בקשות לקבלת היתר ומחווה דעתו בפניה. "הוועדה הינה וועדה בלתי תלויה לחלוטין", כותב מבקר המדינה. "היא רכשה ניסיון רב בתחומים אלה, זכתה לאמון השרים והציבור כאחד וקבעה הלכות חשובות. חבריה הם שופט בדימוס ואנשי ציבור בעלי מוניטין, הממונים ע"י מבקר המדינה. בכללים המוצעים תפעל בפונקציות אלה ועדת האתיקה, שממונה ע"י הממשלה על פי הצעת ראש הממשלה (אולי לצאת ידי חובה – נאמר: 'לאחר התייעצות עם המבקר') והיא מופעלת על ידי מזכירות הממשלה באמצעות עובדים ייעודיים, דהיינו עובדי מדינה הכפופים למזכירות הממשלה. כל מעורבות מבקר המדינה בתהליך לוקה בחשש לפגיעה בעצמאות ואי תלות מבקר המדינה ובמעמדו הנוכחי בעניינים אלה.

"ככל שהסמכויות נותרות בידי מבקר המדינה, הרי שהן מצומצמות מאלה הקיימות היום", כותב מבקר המדינה. "סמכויות הביקורת מנוסחות באופן מצמצם ומגביל את שיקול דעת מבקר המדינה, גישה המהווה חריגה לגישה הקיימת בחקיקת ביקורת המדינה בכללותה. לצערי, נראה כי במסגרת הכוונה המבורכת להחיל כללי אתיקה על שרים וסגני שרים, צעד שאין ספק כי הינו ראוי ונדרש, לא נעשתה האבחנה המתחייבת בין קיומם של כללי אתיקה לבין מהות הגורם המפקח על קיום הכללים למניעת ניגוד עניינים. לאור ניסיון העבר ולמען ההגינות הציבורית ואמון הציבור בממשלה, בחבריה ובפועלה, יש להותיר את הפיקוח במלואו בידי מבקר המדינה. כל קביעה כי הגורם המפקח יהיה כפוף לממשלה בדרך זו או אחרת, מהווה פגיעה מהותית בערכים המפורטים לעיל".

את מכתבו יוצא הדופן למזכיר הממשלה מסכם המבקר באמרו: "סמכויות מבקר המדינה צומצמו במודל המוצע מאד והוגבלו למעין תפקיד סמלי, שאין בו תועלת ממשית, פרט ליצירת מצג של מעורבות, הגם שזוהי מעורבות טכנית לחלוטין. יוצא כי הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה בוטלה.

"אני סבור שבכך יש פגיעה בעצמאות ובמעמד שכבר גובשו למבקר המדינה ולוועדה בעניינים אלה ופגיעה קשה בעניין עצמו. בכך נפגעים האינטרסים הציבוריים והצורך להבטיח את טוהר המידות בפעילות השרים ואת אמון הציבור שאכן כך נעשה.

"אני סבור שמן הראוי להקנות מעורבות ראויה בנושאים אלה למבקר המדינה ולצקת תוכן ממשי למעורבות זו. זאת, לפחות כפי שקיים על פי כללי ועדת אשר כיום, תוך שיפורים במידת הצורך".

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, משפט, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מבקר המדינה מתריע: פגיעה בטוהר המידות של הממשלה

  1. מאת איציק‏:

    המכתב אכן מעורר דאגה. נשאלת השאלה, היכן קולה של העיתונות? האם גם היא חדלה לבצע את תפקידה? לצערי התשובה לשאלה זו חיובית. כפי הנראה, אנו בדרך המטלול המסוכן של החלשת הדמוקרטיה לכוון שלטון קפיטליסטי דיקטטורי. אולי אני מגזים, אך התחושות קשות. קשה שלא להיזכר במשטרים דיקטטוריים שצמחו על בירכי הדמוקרטיה. אוי לעם שכאלה הם מנהיגיו והוא ממשיך כסומא לדבוק בהם. ליילל, לבכות, לגנוח – ובסוף להמשיך ולבחור באותה הצרה. אולי כדאי לנסות שינוי? אפילו בדמוקרטיה הסובייטית מוגבל מנהיג המדינה במספר הקדנציות הרצופות שהוא מורשה בהן. כך גם בערש הקפיטליזם, ארה"ב. אולי נתחיל "לקנות" את הטוב ולא את הרע? שנה טובה וגמר חתימה טובה. ואתה, אדוני מבקר המדינה, אם אכן יתממש אשר אתה מתריע עליו, ראוי שתתפטר באופן הקולני ביותר שניתן.

  2. מאת צדקי‏:

    אני מציע שנתחיל בטוהר המישות של השופטים