Skip to content

מלחמתו של מגרש השדים

הבלוג של גלעד דיאמנט, "חשיבה חדה", הפך לתופעת רשת, המשלבת בין תוכן מעמיק ומרתק, לבין אקטיביזם; עם אלפי צפיות לפוסט, 2,000 עוקבים, וכ-3,500 חברים בקבוצת הפייסבוק, מוכיח דיאמנט שספקנות ומחקר הם לא מילה גסה, ו"חשיבה חיובית" דווקא עלולה לגרום לנזק; רגע לפני צאת ספרו הראשון ניסינו לבדוק איך הוא עשה את זה
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

בגיל 12 הוא כבר בנה לעצמו מפה אסטרולוגית, מיד עבר לאסטרונומיה, והיום הוא האיש שהפך את החשיבה המדעית למצרך זמין לכל. גלעד דיאמנט, בעל הבלוג "חשיבה חדה" ומנהל קבוצת הפייסבוק המצליחה, כבר הפך למעין "גורו" בנושא החשיבה הביקורתית והמדעית.

הוא מתעמת עם נומרולוגים, אסטרולוגים, אנשים הטוענים שנחטפו על ידי חייזרים, וחושף את האמת. בקרוב הוא אף יוציא את ספרו הראשון בעזרת אהדת הקוראים והתומכים. מכיוון שמדובר כבר בתופעה ההולכת ומתרחבת, החלטנו לערוך מחקר משלנו, ולבדוק האם הוא פועל מתוך מניעים נסתרים.

גלעד דיאמנט ו"אבן החייזרים" (צילום: ציפי מנשה)
גלעד דיאמנט ו"אבן החייזרים" (צילום: ציפי מנשה)

אז מה מניע איש הייטק מצליח לעבור לחצי משרה רק כדי לפנות זמן לכתיבה, שלא מזכה אותו בתמורה כספית? נכון ש-6,000 צפיות בממוצע לפוסט פופולרי, מעל 2,000 עוקבים לבלוג ו-3,500 אוהדים בקבוצת הפייסבוק יכולים להיות סיבה לא רעה, אך כמות ההשקעה בבלוג היא חריגה במובנים כה רבים, עד כי מוחות קונספירטיביים עלולים לחשוד, שהוא ממומן על ידי גורמים בעלי עוצמה.

למעשה, מדי פעם אכן מושמעות טענות כאלה. באחת התגובות הוא מוקע כ"שתול של הממסד" וכמי שנוקט בשיטות של "משטרים אפלים". מישהו אחר כתב: "אנשי 'חשיבה חדה' פסאודו-מדענים שכירים, שמטרתם להגחיך ולהשתיק את ההתנגדות לעוולות הממסד דרך הפצת שקרים באיצטלא מדעית, ובכך לאפשר לממסד התאגידי וקומפלקס ההון-שלטון כולו להמשיך בדרכם המעוותת ללא הפרעה מצד מתנגדים".

דיאמנט מגחך, ומכחיש שהוא מקבל מימון מגורם כלשהו, למעט תרומות בודדות בבלוג. "אני לא עשיר", הוא מבהיר. "אני  גר בדירה שכורה, ואני זקוק למימון להוצאת הספר". דיאמנט עושה הכל לבד. כותב, עורך, מכניס שעשועי מדע, ומערב את הקוראים בדרכים שונות ומגוונות. התוצאה: מאמרים מעמיקים, הנותנים סקירה מקיפה בתחומי ידע שונים, וכתובים בשפה קלילה וקולחת, מתובלים בסרטונים ואיורים שובי לב.

מדי פעם הוא מארח כותבים אחרים, שתורמים למאגר הידע העצום בבלוג. דיאמנט משקיע זמן רב לא רק במחקר וכתיבה, אלא גם בתגובות מנומקות, ארוכות וסבלניות להפליא, גם כאשר המגיבים הם מ"הצד השני" כהגדרתו: אנשים המאמינים באסטרולוגיה, אנשים הסבורים שמים וסוכר הם תרופה יעילה לבעיות רפואיות אקוטיות, חובבי מיסטיקה, ועוד.

בראש השנה לפני כשנתיים הוא התווכח במהלך כל החג עם תומכת בהומאופתיה. "זה הדיר שינה מעיני ועורר הדים בלבי", הוא אומר בשפתו המליצית, שבה הוא משתמש לא מעט. "זיקקתי את רשימת הטיעונים, אספתי את הטיעונים של תומכי ההומיאופתיה ואת התשובות שלי, והפכתי אותם לתרשים".

מי שייכנס לפוסט "שתה קצת מים ויעבור לך (הומיאופתיה)" לא יוכל שלא להתרשם מהתרשים שבנה. דיאמנט מודה שהעבודה על התרשים נמשכה שעות ארוכות. התגובה האוטומטית לצעד הזה עלולה להיות תהייה. מה מניע אדם נורמטיבי – לפחות ככל שהעלו תצפיות המחקר שלנו – לבזבז שעות ארוכות על תרשים ויכוח, ועוד מבלי לקבל על כך שכר? אולי הוא פשוט אדם דקדקני מדי? אבל כל ניסיון להכניס את דיאמנט לתבנית מוכרת נועד לכישלון. דיאמנט עושה זאת כי הוא מאמין שזה חשוב.

תרשים הוויכוח עם ההומאופתים שיצר גלעד דיאמנט

למען האמת, תהיה זאת טעות לקרוא לפועלו של דיאמנט "כתיבה". דיאמנט נמצא במסע שמטרתו לחנך ל"חשיבה חדה" – מונח שהוא טבע המעורר פחות התנגדויות, לדעתו, מ"חשיבה ביקורתית" ו"חשיבה מדעית".

– כמה זמן בממוצע אתה משקיע בפוסט?

דיאמנט: "80% מהעבודה זה לנסח את המילים. איך להגיד את מה שאני רוצה בלי ליפול בפח. זה לוקח מספר ימים לקרוא ולקרוא, ולהיות בטוח שאני צודק. אמנם תוך כמה שעות אני יודע מה דעתי בעניין, אך אני ממשיך לבדוק עוד כיוונים. חשוב לי לא להיכנס לפינות, לבדוק עד הסוף. אני לא יכול להרשות לעצמי לטעות, ולפגוע באמינות שלי".

והקוראים, מסתבר, לא שובעים ומבקשים עוד. מי אמר שהתכנים ברשת שטחיים? דיאמנט מוכיח שהביקוש לידע ולמאמרים עמוקים ומקיפים, רק הולך וגדל. "אלה נושאים שמעניינים אנשים", הוא אומר. "יש קהל שצמא לנושאים האלה, ואני מביא חומרים בעברית".

הבלוג של דיאמנט, נציין, מקיים יחסי גומלין עם אתרים נוספים, העוסקים בחשיבה ספקנית ומדעית כמו "ספק סביר", המהווה תוכנית אינטרנט (פודקאסט) לנושאים סקפטיים-מדעיים, ואתר הספקנות הישראלי. כמו כן נערכים מפגשי "ספקנים בפאב", המתקיימים בפאבים או במקומות אחרים, המאפשרים אווירה חברית ובלתי פורמלית.

"אנשים כותבים לי שהבלוג שינה את חייהם, את צורת החשיבה שלהם, וזה נותן לי כח להמשיך"

בסוף השבוע שעבר החליט דיאמנט להעמיד למבחן את אהדת קוראיו. הוא השיק קמפיין במסגרת אתר הדסטארט (פלטפורמת מימון חברתית עבור פרוייקטים ויזמים יצירתיים – ר.ש) לגיוס מימון להפקת ספרו "חשיבה חדה – בין מציאות לאשליה".

חמישה ימים לאחר ההשקה, דיאמנט גילה כי השיג יותר מ-100% מעלות הפרויקט, מה שגרם לו לשחרר אנחת רווחה. הוא בהחלט חשש מכישלון. "אני מאוד שמח על התמיכה הגדולה. זה בהחלט מטעין באנרגיות חיוביות", הוא אומר בחיוך אירוני. עם השגת היעד הראשוני של פרוייקט הגיוס, מנסה כעת דיאמנט לגייס מימון נוסף, שיכסה את עלויות ההדפסה, ומקווה שתומכים נוספים ירצו לרכוש את הספר ברכישה מוקדמת.

הבלוג "חשיבה חדה"

מי שתוהה על חששו של דיאמנט מכישלון אפשרי של הספר, צריך להבין את תופעת "חשיבה חדה". הבלוג כבר מזמן אינו רק בלוג חד סטרי, שבו מידע עובר מכותב לקוראיו, ומקבל תגובות מפעם לפעם. "חשיבה חדה" הפך לקהילה תוססת של שוחרי מדע וידע, הרואים במושגים "איכות" ו"השקעה" סטנדרט בסיס, ודיאמנט הוא המנהיג שלה.

""זה בסך הכל חיובי", הוא אומר על היחס אליו "כי אני אומר לאנשים 'תבדקו בעצמכם'". הוא עצמו מושפע לא מעט מתגובות הקוראים והקהילה שבנה. "כש-1,000 איש קוראים פוסט בתוך כמה ימים, זה בהחלט עושה משהו", הוא אומר. "אנשים כותבים לי שהבלוג שינה את חייהם, את צורת החשיבה שלהם, וזה נותן לי כח להמשיך".

אחת הסיבות לעיסוקו האינטנסיבי בנושא, נובעת מדאגה עמוקה. לדבריו, המאבק במיסטיקה קשה יותר מבעבר. "פעם מישהו היה פולט שטויות, וזה היה נשאר בתחום שלו", הוא אומר. "היום כל אחד יכול להקים קומונה. יש קומונה של נשלטים על ידי חוצנים, וזה נהיה פתולוגי. יש להם תמיכה חברתית.

"זה מגיע למימדים אבסורדיים. כתם שזז למישהו במצלמה הופך לעב"ם! 99% מהפרשיות שאדם נורמלי נתקל בהן הן בולשיט, שיש לו הסבר מאוד פשוט. יש טעויות צפייה, טעויות צילום וזיופים. אנשי הקונספירציות מלקטים חומרים במשך שנים, וכל פעם שולפים משהו. כדי להוכיח שהם טועים אני צריך להתעמק בכל נושא, גם בתחומי ידע שלא התמחיתי בהם".

השערת מחקר: האם דיאמנט פועל מתוך שליחות?

האם מדובר באלטרואיזם? גם אם כן, נותר עדיין לגלות האם מדובר במניע אמיתי. אחרי הכל, אם לא מדובר בעבודה תמורת תשלום, דרוש מניע מאוד חזק כדי להשקיע ימים ארוכים באיסוף חומרים עדכניים וכתיבה.

חיפשנו חיזוקים להשערה בתגובותיו בבלוג. "אני מנסה לתרום את חלקי במאבק בשדים שפושטים על עולמינו". וגם ".. בינתיים אני רודף אחרי שתילי הבאובב, שנובטים מכל כיוון, ומאיימים לפצח את הכוכב הקטן שלי". זה בהחלט נראה הגיוני. ההקבלה ל"נסיך הקטן" מתאימה מאוד לפועלו של דיאמנט. אחרי הכל, גם הנסיך הקטן לעולם לא הניח לשאלה, אחרי ששאל אותה.

גלעד דיאמנט, "מגרש השדים" (צילום: ציפי מנשה)

בעבר דיאמנט אולי היה נחשב לעיקש במיוחד, לנוכח ממדי השקעתו, אבל היום, בעזרת הרשת והפופולאריות הגואה של הבלוג, הוא מוצא "נסיכים ונסיכות קטנים" רבים, השואלים שאלות שהאדם הממוצע לא מתעכב עליהן. עבורם, נחישותו היא דבר טבעי ומקובל.

"אין ראיות לשום ביקור של חייזרים. תמיד אלה אוסטרלים וסקוטים, שרואים משהו בחושך, אפילו לא חללית"

נראה שנקודת המפנה בפופולריות של הבלוג היתה עם חשיפת האמת מאחורי "אבן החייזרים". הכל החל כאשר דיאמנט צפה בדוד רונן, דובר העמותה הישראלית לחקר עב"מים, שהציג בתוכנית טלוויזיה אבן מיוחדת. אבן, שלטענתו, מהווה שריד מביקוריהם של חייזרים בכדור הארץ. החומר הזה, לדברי רונן, הוא חומר שמוצאים תמיד בכל "אתרי נחיתות" העב"מים, והוא מאופיין ב"תכונות שאין לאף חומר ארצי שאנחנו מכירים", כך נאמר בתוכנית. רונן הניח קוביית קרח על האבן, והיא נמסה תוך מספר שניות.

דיאמנט ראה, והחליט שהוא רוצה גם.

באוגוסט 2012 העלה דיאמנט  פוסט, בו הוא מציג חומר דומה להפליא שהשיג, ואשר מתיך קרח באותה צורה בדיוק. הפוסט זכה ל-299 תגובות, בין היתר של אנשי העמותה הישראלית לחקר עב"מים, שאף איימה בתביעת לשון הרע. אפשר לראות את חילופי הדברים בשני הפוסטים בבלוג ("אבן החייזרים הראשונה שלי", "אבן החייזרים – התפתחויות והבהרות").

התגובות הנסערות גררו גולשים נוספים. אך דיאמנט המשיך לפעול עד שהביא לחשיפתו של החומר ממנו עשויות האבנים המקוריות:  סיליקון רב-גבישי, זהה לחומר שמשמש תעשיות רבות, ביניהן תעשיית התאים הסולריים. הוא מיוצר בכמויות הולכות וגדלות ברחבי העולם, ולדברי דיאמנט "אפשר לרכוש אותו בשקים גדולים 'על המשקל' מעשרות יצרנים שונים". אגב, היום יו"ר העמותה, חנן סבט, הוא חבר מאוד פעיל בקבוצת הפייסבוק של “חשיבה חדה”.

– ואולי, בכל זאת, יש סיכוי שלפעמים מבקרים אותנו חייזרים?

"אין ראיות חד משמעיות לשום ביקור", הוא אומר. "תמיד אלה אוסטרלים וסקוטים, שרואים משהו בחושך, אפילו לא חללית. 1.5% מהאוכלוסיה הם סכיזופרנים. בארץ יש כ-10,000 איש שסובלים מדלוזיות, ולא כולם מאושפזים. לא צריך הסברים מרחיקי לכת. הפרעה נוירולוגית היא הסבר הרבה יותר פשוט".

"מי מבטיח לי שמקום העבודה הבא, אליו אנסה להתקבל, לא ינפה אותי על סמך חוות דעת נומרולוגית?"

על מנת להבין את גודל ההשקעה של דיאמנט בבלוג, כדאי לקרוא את המאמר "המחקר הנומרולוגי ותוצאותיו", שפורסם באוגוסט 2012. כבר מינואר אותה שנה החל דיאמנט לחקור את נושא הנומרולוגיה, וחיפש נומרולוג למחקר משותף. בשני פוסטים מקדימים למחקר הוא מספר על הדרך: עיון בכ-10 ספרי נומרולוגיה, פניות לנומרולוגים, שאלות במספר פורומים ועוד. דיאמנט התמקד בשאלה האם יש תוקף עובדתי לנומרולוגיה.

מנהלת אחד הפורומים השיבה לו: "נומרולוגיה ומדע לא הולכים יד ביד. אני לא מכירה מחקרים מקצועיים בתחום, חוץ ממחקרים אישיים. נומרולוגיה או כל תורה אחרת לא יכולה לבוא לידי ביטוי במדע".

מדוע דיאמנט כל כך מתעקש על בירור הנושא? "חלק מהתשובה", הוא מסביר לקוראיו "הוא התובנה, כי יתכן שנומרולוגים ישפיעו על מהלך חיי-שלי, גם אם אינני בוחר להשתמש בשירותיהם! חישבו על כל אותם נומרולוגים, שמציעים את שירותיהם בגיוס והשמת עובדים (חיפוש קצר בגוגל מחזיר עשרות נותני שירותים בתחום, ומקורות יודעי דבר מסרו לי כי שירותים כאלה אכן ניתנים בפועל), מי מבטיח לי שמקום העבודה הבא, אליו אנסה להתקבל, לא ינפה אותי על סמך חוות דעת נומרולוגית?"

ובכן, נומרולוגית אחת נענתה לאתגר. מתי היליה שטרנברג. מטרת המחקר היתה בדיקת תקפות אבחון נומרולוגי לזיהוי לקויות קוגניטיביות, מאחת המשפחות הבאות: לקויות למידה, הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות והספקטרום האוטיסטי, תחום התמחותה של שטרנברג.

סיכום: לא נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין האבחון הנומרולוגי לבין אבחון רשמי של לקויות למידה.

נומרולוגים עשויים לקבוע אם תתקבלו לעבודה. מקור: ויקיפדיה+גלעד דיאמנט. מתוך "חשיבה חדה"

השערת מחקר: האם יש קשר בין רדיפת שדים ורקע משפחתי?

בשלב זה, המחקר הפנימי שלנו אחר מניעיו של דיאמנט עומד בפני צומת דרכים. מי ממכרינו רוצה בכלל לערוך מחקרים, להציק למיסטיקנים, לכתוב מאמרים, וכל זה ללא תשלום, לעיתים על חשבון העבודה? אין כאן שום דבר הגיוני, הדהד הקול החקרני בתוכנו. אולי משהו ברקע המשפחתי?

דיאמנט, 45, גרוש ואב לילדה בת 11. הוא יליד תל אביב, אך גר כיום בחיפה. הוא סיים תואר ראשון בהצטיינות בפיזיקה ומחשבים, וכבר 20 שנה הוא עוסק במחקר ופיתוח. כיום הוא עובד בחברת הייטק, העוסקת בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות.

חוץ מזה יש לו תחביבים ותחומי עניין רבים, ביניהם, מוסיקה, וקולנוע טוב. "הכל מעניין אותי", הוא אומר. "גם פסיכולוגיה קוגניטיבית, אמנות, רפואה וביולוגיה".

מסתבר שבמשפחת דיאמנט יש נטייה עזה להתעמקות בתחביבים. הוריו, יורם וסיונה דיאמנט, מומחים למוסיקה קלאסית ברמה עולמית. דיאמנט מספר בגאווה שהם נהגו להשתתף בחידונים טלביזיוניים כמו "אלגרו".

אביו ארכיטקט, ואת ימי הפנסיה שלו מעביר כצייר מוכשר, שעבודותיו כבר הוצגו במספר תערוכות. אמו, בוגרת האקדמיה למוסיקה, מורה לפסנתר. לדיאמנט יש אחות צעירה ממנו, חגית, העובדת כמאמנת תעסוקתית.

ציור של יורם דיאמנט. מספרים ללא קשר לנומרולוגיה

סבתו, אם אמו, היא יהודית שורר, שהיתה דמות מוכרת היטב בברנז'ת האמנות של תל אביב הישנה. היא היתה נשואה לחיים שורר, עורך עיתון "דבר", ונהגה לטפח אמנים רבים.

"כשהייתי בן 12 קנינו לסבתא ספר אסטרולוגיה שחזר אלי, ובניתי בעצמי מפה אסטרולוגית", הוא אומר. "זה לא היה פשוט. המפה אמרה דברים שהיו נכונים, אבל הם היו נכונים לכל אחד. בעיקר דברים כלליים ומחמאות. משם עברתי למדע האמיתי, אסטרונומיה. הלכתי לחוגים, וראיתי את ההבדל בין מדע אמיתי ופסאודו מדע.

 השערת מחקר: האם קיים מניע רגשי לפועלו של דיאמנט?

– אז למה אתה כל כך נחוש להמשיך עם המסע הזה?

דיאמנט: "באופן עקרוני, אני רוצה להגיע עד הסוף. אני רוצה להבין את הלך המחשבה.  מה גורם לאדם להיות בטוח שהוא ראה חללית. שנינו רואים את אותו דבר, אבל הוא בטוח. אני סקרן לדעת למה כל כך הרבה מאמינים במשהו שכבר הוכח כלא נכון".

דיאמנט מציין את פועלו של ג'יימס רנדי, אחד מגדולי הקוסמים בעולם, הנוהג לחשוף שרלטנים המשתמשים בתעלולי קסמים, וטוענים שיש להם כוחות על טבעיים. "רנדי חושף שרלטנים ואני תורם את שלי”, הוא אומר. "אני לא מצפה לשנות את העולם. אני מקווה ליצור גרעינים של התגבשות. תמיד חלמתי לעשות את זה. מצאתי מן קהילה כזאת שעוזרת לי לקבל זוויות חדשות, ועוזרת לי לא מעט בהשלמת מידע. כבר ניהלתי אנשים בעבר, אבל זה לא דומה. מצאתי שותפים לחוויה, ולרגשות שלי. אני לא 'המשוגע' היחיד בעולם".

זהירות, לחשיבה חיובית יש גם תוצאות שליליות!

בספטמבר 2012 היכה דיאמנט את קוראיו בתדהמה. רובנו כבר הפנמנו שחשיבה חיובית היא הכרח כדי לנהל חיים אישיים-חברתיים וכלכליים תקינים. והנה מתברר שחשיבה חיובית עלולה אפילו להזיק!

גלעד דיאמנט וחבר. צילום: ציפי מנשה

"המחקר המקיף ביותר בתחום השפעות התפילה נערך ב-2006  וכלל כ-1800 חולים, שהתאוששו מניתוח מעקפים", מעדכן דיאמנט את קוראיו. "הם חולקו לשלוש קבוצות שוות. לנבדקים בקבוצה אחת נאמר כי ייתכן ויתפללו עבורם, ואכן התפללו עבורם. לנבדקים בקבוצה השניה אמרו כי ייתכן ויתפללו עבורם, אך לא התפללו עבורם בפועל, ולחברי הקבוצה השלישית הובטח כי יתפללו עבורם, ואכן כך בוצע.

"התוצאות היו מאירות עיניים: לא היה שום הבדל בשיעור הסיבוכים בין שתי הקבוצות הראשונות. יתרה מזו, בקרב חברי הקבוצה השלישית (שידעו כי מתפללים עבורם) שיעור הסיבוכים היה אף גבוה יותר! אחת ההשערות, שמנסות להסביר את הממצא הזה, אומרת כי הם נכנסו לסוג של 'חרדת ביצוע', עקב הידיעה כי מתפללים עבורם. לסיכום, הראיות כרגע מראות כי לא רק שתפילות לא עוזרות, אלא במצבים מסוימים עלולות אף להזיק".

במחקר נוסף השתתפו נשים מלאות בתוכנית הרזיה. "כל אחת התבקשה לפנטז איך תגיב במצבים מסוימים שקשורים לאוכל, למשל כאשר היא מגיעה לשולחנות הבופה בחתונה. ..לאחר שנה של מעקב אחר משקלן של הנשים, התברר כי אלה שהחזיקו בפנטזיות החיוביות הפחיתו ממשקלן כ-10 קילו פחות, מאלה שהחזיקו בפנטזיות השליליות. שוב, פנטזיות שליליות תרמו דווקא לירידה במשקל!"

ההמלצה, של דיאמנט, אם כן, היא דווקא לחשוב פחות חיובי. "דמיון של הקשיים והסיכונים מבהיר לאדם כי אם לא ישנס את מותניו ההצלחה לא תגיע מעצמה, ובכך דוחף אותו לפעולה ומכין אותו לקראת התמודדות", הוא אומר.

"וכיצד מרגיש האדם הגוסס מסרטן למשמע טענות על כך שהוא צריך לחשוב חיובי?", תוהה דיאמנט. "לא די שחייו עומדים להסתיים בסבל וייסורים, הוא צריך לשאת על כתפיו גם אשמה מלאה למצבו?! אשמה זו תביא מן הסתם להתמוטטות מערכות מוחלטת!".

"הומאופתיה לא עובדת. זה נבדק במספיק מחקרים כדי שהמצב יהיה ברור"

עם כל הלהט שבו הוא כותב ומדבר על "חשיבה חדה", משתדל דיאמנט להתנסח בזהירות, ולהשמיע את דעותיו באופן שקול, גם כשמדובר בנושאים הזויים במיוחד. אחד המקרים החריגים בו הוא מרשה לעצמו אמירות נוקבות, הוא השימוש בהומאופתיה.

אמבולנס הומאופתי. מקור: גלעד דיאמנט בבלוג "חשיבה חדה"

במאמר "חדר מיון הומאופתי" מגלה דיאמנט שתחום ההומאופתיה עלה שלב, וכעת נמכרות "ערכות עזרה ראשונה הומאופתיות" למצבי חירום כמו חתכים או חדירות עצמים לגוף, חבלות כמו פגיעות ראש, שברים, דימום חיצוני ופנימי, הרעלות, כוויות חמורות, ועוד.

לא מאמינים? מסתבר שבישראל 2013 ממשיכים למכור לחולים ופצועים קשה תכשירים, המורכבים בעיקר ממים. את דיאמנט זה מרתיח. והאמת היא שגם אתכם זה אמור להרתיח.

"זה מקומם אותי", אומר דיאמנט. "הומאופתיה לא עובדת. זה נבדק במספיק מחקרים כדי שהמצב יהיה ברור. הראיות המחקריות מצביעות על כך שיעילות התכשירים אינה שונה מקצת מים וסוכר".

אבל במקרה זה, לא הסתפק דיאמנט בכתיבה על הערכות האלה. דיאמנט עבר לאקטיביזם, פנה למשרד הבריאות, וביקש התייחסות לגבי כמה מאתרי ההומאופתים, בהם לא היתה בזמן כתיבת הפוסט הסתייגות רפואית כלשהי מההצהרות על יתרונות התרופות האלה.

תגובת משרד הבריאות, כפי שפורסמה בבלוג: "המפרסם מוצר הומאופתי חייב לציין את הכיתוב "תכשיר הומאופתי ללא התוויה רפואית מאושרת", "מוצר זה אושר על ידי משרד הבריאות מהיבט הבטיחות בלבד".

בתגובה נוספת, שהגיעה מאוחר יותר ממשרד הבריאות, ניתן ללמוד על אוזלת היד של הרשות המבצעת. "לצערי, כל עוד המחוקק לא מצא לנכון להסדיר את מקומה של הרפואה ההומאופתית בחוק, אין באפשרותי להגדיר מתי רופא מסוים עובר על החוק". על החתום, פרופ' ח. הרשקו, נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים.

דיאמנט בהחלט כועס. "ההיאחזות האדוקה של מאמיני ההומאופתיה בטענה שהיא עובדת, מעידה על צרות מוח לדעתי", הוא אומר. "כיצד אפשר להיות בטוחים כל כך שמשהו עובד, כאשר בניסויים לא עולים כל הבדלים משמעותיים בין זה לבין פלסיבו? מדוע הקושי לקבל שמדובר בטעות, תקלה, השערה שגויה – ולעבור הלאה?"

 מסקנות המחקר הפנימי

כאמור, הדפסת ספרו של דיאמנט קורמת עור וגידים. לדבריו, כשליש מהחומר בספר לא פורסם מעולם. "הספר לא מתיימר לתת תשובות, אלא לנסות ללמד לחשוב בצורה ביקורתית", הוא אומר. "בחלק הראשון אני מדגים כיצד אנו נופלים בפח, החלק השני הוא מסע לממלכת משאלות הלב והחלק שלישי מוקדש למלחמות תפיסה, ופרשנויות עם חובבי המיסטיקה".

פרט לספר ולבלוג, דיאמנט עורך סדנאות לילדים ובני נוער, ומקווה להכניס את "חשיבה חדה" לבתי הספר בעזרת שיתוף פעולה עם משרד החינוך.

ובאשר למסקנות המחקר הפנימי שלנו: נראה שכל שאלות המחקר היו מוטעות מלכתחילה. חיפשנו במקום הלא נכון, רק משום ההנחה המוטעית שאם דיאמנט במיעוט, הוא זה שראוי למחקר.

שאלת המחקר הבאה: מה מניע אתכם לא למחות על שרלטנות? מה מניע אתכם להאמין שמים וסוכר יכולים לרפא פציעות וסרטן? ולמה אחרים, שלא נופלים בפח, רק מנידים בראשם עד שהם עצמם נופלים בתעלול הנוכלים הבא?

5 Comments

  1. רונית שימרון
    19 בנובמבר 2013 @ 14:59

    אליהו גליל, תודה רבה!

  2. אליהו גליל
    11 בנובמבר 2013 @ 4:55

    מאמר יפה. כל הכבוד לכתבת.

  3. דוד דרזי
    10 בנובמבר 2013 @ 20:41

    ספר חובה לכל ילד! לכל ספרייה ציבורית! ולסל החינוך…. בהצלחה!

  4. גלעד
    10 בנובמבר 2013 @ 20:40

    למען הסר ספק – הגיוס לספר עדיין לא כיסה את העלויות והוא ממשיך ליעד הבא!
    אתם מוזמנים לראות במה המדובר:
    http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=6912&lan=he-IL

  5. האונה השמאלית
    10 בנובמבר 2013 @ 19:30

    כל הכבוד!
    מצפה בכיליון עיניים להוצאת הספר "חשיבה חדה- בין מציאות לאשליה" לאור!

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן