השופטים ב"אקס פקטור" צועקים בתקשורת ובבלוגוספירה על הקולגה שלהם, רמי פורטיס, ששר בשלהי שנות השבעים "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי", מצטייר כנון-קונפורמיסט מוזיקלי ונושא דגל המהפכה – ופתאום חובר לכמה זמרי מיינסטרים מובהקים כשופט מהמניין בתוכנית.

הרעש התקשורתי הזה לא עובר הערב בשקט במועדון "בארבי" בתל-אביב. פורטיס, שהחל אמנם את המופע עם השיר ההוא, אולי כמעין סימבול או התרסה, עצר בין כמה שירים לאתנחתא וניסה להעביר את המסר שבסופו של דבר מסתכם במשפט אחד: "תאהבו את השירים שלי, לא אותי". והאמת שזהו כל הרעיון בתמצות.

מי אנחנו, מי אתם שתשפטו אותו, זכותו של כל אדם לשאת דגל מהפכה ויום אחר-כך להפוך לקפיטליסט העושה לביתו. למה לא? תאכלס, זכיתי, נהניתי, אתם מכירים את השירים. לא הייתם? לא נורא, בחודש הבא פורטיס יעלה ערב נוסף באותו מקום. לא תספיקו? לא נורא, יהיו עוד הופעות כי אי אפשר לעצור את הרוקנ'רול.