השירות הצבאי לגברים יקוצר מ-36 חודשים ל-32 חודשי שירות; שירות הנשים יישאר ללא שינוי. כך החליטה היום הוועדה המיוחדת לנושא השוויון בנטל, בראשותה של ח"כ איילת שקד, בדיון מרתוני ורווי מתחים לקראת אישור הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית.

יו"ר הוועדה ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) ביקשה להקדיש את מרבית הדיון להצבעות אולם כבר מתחילתו הוויכוחים בין חברי הכנסת בלמו את ההתקדמות תוך שהם מבקשים להגיש אין ספור הסתייגויות.

הוועדה אמורה לסכם בימים הקרובים סופית את נוסח חוק הגיוס החדש ולהסדיר באופן מוסכם, את נושא גיוס החרדים לצה"ל. בין הנושאים המרכזיים, שעליהם עדיין ישנה מחלוקת: סוגיית הסנקציות הפליליות על משתמטים חרדיים, שעליה הכריז יאיר לפיד כי אם לא תעבור – יפרוש מהקואליציה. לסנקציות הפליליות מתנגדת מפלגת הבית היהודי, המצדדת בהטלת סנקציות כלכליות – שעיקרן ביטול הטבות וקצבאות שונות – על חרדים שישתמטו משירות צבאי. עוד נמצאות במחלוקת סוגיית גיוס הנשים ואורך תקופת השירות שלהן וסוגיית אורך השירות של בחורי ישיבות ההסדר.

ראש חטיבת תכנון כוח אדם בצה"ל, תא"ל גדי אגמון טען בדיון כי כל ההסדרים שהציג צה"ל במסגרת הצעת החוק עסקו בתהליך שלם שמתייחס למכלול של דברים ובכלל זה לקיצור משך שירות הגברים במקביל להארכת משך שירות הנשים וגיוס תלמידי הישיבות. "מהרגע שחלק מההסדר הכולל לא מתקבל בהצעת החוק, אנחנו בצה"ל נתקשה להתמודד עם הסדר חלקי", אמר תא"ל אגמון. יו"ר הוועדה, ח"כ שקד ביקשה כי הנושא יעלה לדיון פעם נוספת בשבוע הבא לאחר שתוצג חלופה מעודכנת.

סוגיה נוספת שהובילה להתנצחות בין חברי הכנסת עסקה בשאלה האם להאריך את משך שירות חיילי ישיבות ההסדר בחודש נוסף. ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) שתמך ברעיון להאריך את משך שירות ישיבות ההסדר, תקף בעניין זה את ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), שהתנגד להצעה וטען כי הוא מסלף את נתוני הצבא ובטיעוניו הוא למעשה משקר. ח"כ יוגב לא נשאר חייב כשהוא תקף חזרה תוך שהוא מציין כי גם ילדיו של ח"כ שטרן שירתו במסגרת ישיבות ההסדר בניגוד לדעתו.

עם תחילת ההצבעות בוועדה לשוויון בנטל פרסם שר האוצר ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, פניה מיוחדת לציבור החרדי, בעמוד הפייסבוק שלו.

"הנושא הזה כבר פירק ממשלות, מוטט קואליציות, גמר קריירות וחיסל מפלגות. הפעם אנחנו לא ניתן לזה לקרות", כתב לפיד.

"החוק שנביא בסוף התהליך הוא מורכב, אבל העיקרון העומד מאחוריו פשוט: כולם צריכים לשרת, בשירות צבאי או בשירות אזרחי משמעותי – במד"א או במשטרה או במכבי האש – וכולם צריכים לעבוד ולפרנס את עצמם".

בהמשך כתב לפיד: "נושא הגיוס הוא כמובן זה שמעורר את הויכוחים העזים ביותר, אבל יש פה עוד דרמה, גדולה לא פחות. ביום שבו החוק יעבור עשרות אלפי חרדים יקבלו הודעה שזהו, הם כבר לא צריכים להיות כלואים בישיבות מכוח החוק, הם יכולים לצאת לשוק העבודה וללכת לפרנס את עצמם ואת ילדיהם. 91% מהחרדים ששירתו בצבא, השתלבו אחר כך בהצלחה בשוק העבודה. הם אנשים נבונים וראויים, ותפקידנו כמדינה לסייע להם להשתלב בשוק העבודה. גם מפני שזה הדבר הצודק והנכון, וגם מפני שמעמד הביניים הישראלי כבר לא יכול – וגם אינו צריך – לשלם את חשבונותיהם.

"שינויים הם לא דבר קל", כתב לפיד. "אני מבקש מהחרדים לזכור דבר אחד: אנחנו לא נגדם. אנשים אחים אנחנו, ואנחנו צריכים ללמוד מחדש לחיות פה במשותף כשלכולנו יש אותן זכויות, אבל גם אותן חובות".

שרת המשפטים, ציפי לבני, מתחה ביקורת נוקבת על חברי הבית היהודי: "אבחנה בין כיפה וכיפה ובין ישיבה לישיבה ובין חייל לחייל – זה לא חוק שיוצר שוויון בנטל, זהו חוק שעושה חלוקה בלתי שוויונית של הנטל", אמרה. "הבית היהודי מנצל את כוחו בממשלה כדי 'לסדר' שירות מקוצר לבני ישיבות, בעוד אחרים ישרתו 15 חודשים יותר – זה חוק שיוצר עוד נטל ולא שוויון בנטל.

"קיבלנו הסברים מ'הפוליטיקאים החדשים', שהעיוות הזה הוא פשרה שצריך לקבל אותה. אבל עכשיו יש הזדמנות באמת לנסות ליישם פוליטיקה אחרת ולתקן את העיוות הזה בנטל. אנחנו בתנועה נמשיך לנסות לשנות. יש רוויזיות בהצבעה בוועדה, יש עוד הצבעות במליאה. יש עתיד מבינים היום שהאח והאחות הם אחים חורגים למי שרוצה מדינת חוק, הסדר מדיני ושוויון אמיתי בנטל", אמרה לבני.

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) אמר בתגובה על אישור קיצור שירות הבנים בצה"ל: "זה סעיף שעוד יבכו עליו. זו החלטה לא מקצועית ולא אחראית שתגרום למחסור חמור ותפגע במערך הלוחם בצה"ל ובמערך הטכני. החלטה זו לא נבחנה כראוי, לא בהיבטיה הכלכליים ולא בהיבטיה החברתיים והונפה כדגל של 'שוויון בין המינים', באופן הפוגע במבצעיות צה"ל ביכולתו לעמוד במשימתו להגן על עם ישראל ומדינת ישאל.

"חבל שבמפלגת 'יש עתיד' שמים את ערך השוויון לפני ערך ההגנה והניצחון של צה"ל בהגנה על עם ומדינת ישראל", אמר ח"כ יוגב.

ח"כ עומר בר-לב (העבודה), חבר הוועדה לשוויון בנטל, אמר בדיון בוועדה על ההצעה להאריך את משך השירות לבני ישיבות ההסדר, בחודש אחד בלבד, ל-17 חודשים, ללא הטלת מכסה: "מדובר בשחיתות ובציעות. שערוריה שחברי הבית היהודי והליכוד מצביעים נגד עמדתו של שר הביטחון וכנגד כל העיקרון של הגדלת השוויון. זו החלטה פוליטית וסקטוריאלית מהזן הנמוך ביותר שראיתי בכנסת".

עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון הביעה דאגה עמוקה משתי בעיות חדשות שהתגלו בנוסח החדש של חוק הגיוס.

על פי הנוסח החדש העמידה ביעדי הגיוס לא תהיה עניין מוחלט אלא הממשלה היא שתחליט אם עמדו ביעדים. יעדי הגיוס הם מרכזו של החוק והעמידה שבהם היא שתקבע אם יופעלו סנקציות. בחדו"ש מזהירים: "מסירת ההחלטה לממשלה עלולה להפוך את שאלת העמידה ביעדים לנושא למסחר פוליטי. אם המפלגות החרדיות יהיו בקואליציה, תהיה עמידה ביעדים בלי קשר למספרים". סעיף בעייתי נוסף, לדעת חדו"ש, קובע ששר החינוך יפרסם רשימה בה יקבע מהו מוסד חרדי. "סעיף זה עלול ליצור מצב בו מוסדות דתיים לאומיים יוגדרו כחרדים וכך יושגו היעדים". סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון שחר אילן הזהיר: "שני הסעיפים עלולים לרוקן את חוק הגיוס מכל תוכן, וחובה לתקנם".