כמעט שליש מתושבי ההתנחלויות המבודדות מוכנים להתפנות

כך עולה מסקר שבוצע עבור תנועת "עתיד כחול לבן" בראשות גלעד שר ועמי איילון. מהסקר עולה, כי האזור שתושביו מגלים את הנכונות הגבוהה ביותר להתפנות, לפני הסכם, הוא בקעת הירדן וצפון ים המלח: 43.1% מהתושבים מעוניינים בפינוי מרצון תמורת פיצוי. האזור ששיעור המעוניינים בו בפינוי מרצון הוא הנמוך ביותר הוא השומרון, שרק 19.4% מתושביו הביעו בכך עניין

Print Friendly

כמעט שליש (28.8%) מתוך כ-100 אלף מתושבי ההתנחלויות המבודדות שממזרח לגדר הביטחון מעוניינים להתפנות תמורת פיצוי עוד לפני הסכם מדיני. כך עולה מסקר מקיף שנערך על ידי מרכז מאקרו לכלכלה מדינית בשיתוף ארגון עתיד כחול לבן.

הסקר, שנערך בסוף 2013 בקרב מדגם מייצג של 501 איש ואשה, הוא השלישי בסדרה של שלושה סקרים: הראשון נערך בשנת 2008 (698 נדגמים), והשני – בינואר 2012 (1000 נדגמים וקבוצות מיקוד). תוצאות שלושת הסקרים היו כמעט זהות. חברת "מאקרו לכלכלה מדינית", שביצעה את הסקרים טוענת כי בסיס הנתונים שנאסף משלושת הסקרים הוא המעודכן והמהימן ביותר כיום בנוגע לעמדות ציבור המתנחלים שממזרח לגדר ביחס לשאלת הפינוי מרצון תמורת פיצוי.

 לדברי גלעד שר, יו"ר משותף של עתיד כחול לבן, "כל תוואי גבול שייקבע יחייב לפנות התנחלויות ובהן עשרות אלפי תושבים, תוך שמירה על הגושים הגדולים ובהם רוב רובם של המתנחלים. עלינו לקלוט את אלו מהמתנחלים שישובו אל גבולות מדינת ישראל, כפי שייקבעו, בין בהסכם ובין בהיעדרו. הגיעה השעה שאלה מבין המתנחלים, כ- 30 אלף, שמעוניינים להתפנות מרצון, יוכלו לעשות כן".

בקעת הירדן. תושביו גילו את הנכונות הגבוהה ביותר לפינוי מרצון (צילום: עמית קרטס)

בקעת הירדן. תושביו גילו את הנכונות הגבוהה ביותר לפינוי מרצון (צילום: עמית קרטס)

לדברי גלעד שר – לשעבר ראש צוות המו״מ עם הפלסטינים וראש לשכתו של רה״מ אהוד ברק וחוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי – היערכות לאומית מקדימה, כבר כעת, היא תנאי הכרחי לקידום כל הסכם עם הפלסטינים ולהתמודדות עם האתגר המורכב של חזרתם הביתה של מתיישבים. "אזרחים ישראלים, המתגוררים כיום ממזרח לגדר הביטחון, עתידים לשלם מחיר אישי וקהילתי בוויתור על מפעל חייהם האידיאולוגי. יש לאפשר לאלו המתגוררים באזורים שלא יישארו בתחומי מדינת ישראל, והרוצים בכך, לחזור ארצה עוד טרם הסכם תוך קבלת פיצוי נאות. זו חובתה של המדינה לאזרחיה ואין לדחות עוד את ההחלטה המוסרית הזו", אומר גלעד שר.

מן הסקר עולה, כי האזור שתושביו מגלים את הנכונות הגבוהה ביותר להתפנות עוד לפני הסכם הוא בקעת הירדן וצפון ים המלח: 43.1% מהתושבים מעוניינים בפינוי מרצון תמורת פיצוי. האזור ששיעור המעוניינים בו בפינוי מרצון הוא הנמוך ביותר השומרון, שרק 19.4% מתושביו הביעו בכך עניין.

גלעד שר: לאפשר פינוי מרצון תוך קבלת פיצוי נאות (צילום: ויקיפדיה)

גלעד שר: לאפשר פינוי מרצון תוך קבלת פיצוי נאות (צילום: ויקיפדיה)

 קבוצת הגיל הבולטת ביותר במידת הנכונות לפינוי מרצון תמורת פיצוי היא קבוצת בני ה-59-50. שיעור המעוניינים בפינוי מרצון בקרבם עומד על 46.5%. הקבוצה שמגלה את הנכונות הקטנה ביותר לפינוי מרצון היא קבוצת בני ה-29-18, שרק 10.2% מתוכה מעוניינים בפינוי מרצון.

 לדברי ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו, "הסקרים מוכיחים שלמתנחלים יש שאיפות כמו כלל האוכלוסייה הישראלית, ועבור רובם סוגיות כמו תעסוקה, ביטחון סוציאלי, דיור ומרקם חברתי נמצאות בסדר עדיפות גבוה יותר אפילו מן המניעים האידיאולוגיים. לכן פיתרון פינוי מתנחלים גם מרצון עוד לפני הסכם אפשרי, בהינתן ששאיפות אלו יקבלו התייחסות הולמת ומכובדת".

עפ"י ממצאי הסקר, שלושת הגורמים המרכזיים שיעודדו את המתנחלים להתפנות הם פיצוי כספי (42.6% מהנשאלים), תעסוקה או הכשרה מקצועית (35.6% מהנשאלים) והסכם שלום בר קיימא (31.6%). ניתן לראות בממצאים אלה עדות לכך שהמתיישבים רואים את תפקידם כחלוצים. ברגע שהממשלה מחליטה ששליחותם הסתיימה, במיוחד במקרה של הסכם שלום, עליה לשאת בעלות הכלכלית של קליטתם מחדש בגבולות המדינה.

 המתיישבים מוטרדים משאלת הלגיטימיות הציבורית לפינויים. על מנת לאפשר להם את הבחירה באחדות עם ישראל על פני אחדות ארץ ישראל, הם מרגישים צורך בקבלת לגיטימציה רחבה מהציבור למהלך. ניתן לראות, כי המנגנון המועדף לקבלת לגיטימציה הוא משאל עם ברוב רגיל (כלומר יותר תומכים ממתנגדים בהסדר מדיני ובפינוי המתנחלים). לגיטימציה זו תקל עליהם את הבחירה באחדות עם ישראל על פני אחדות ארץ ישראל. חוסר האמון שמובע בקבלת החלטה בכנסת (30%) נובע מהתחושה שההחלטה על ההתנתקות מרצועת עזה הייתה פועל יוצא של הסכמים פוליטיים ולא ביטאה את "רצון העם".

תנועת "עתיד כחול לבן" פועלת ליצירת מציאות אזורית של שתי מדינות לשני עמים בהסכם, אך בהיעדר הסכם מעודדת נקיטת צעדים עצמאיים על ידי הצדדים לקידום מציאות של שתי מדינות לשני עמים. עתיד כחול לבן נוסדה בשנת 2009 על ידי גלעד שר, אלוף (מיל.) עמי אילון, מפקד חיל הים וראש השב״כ לשעבר, ואורני פטרושקה, יזם הייטק ויזם חברתי. מנכ"לית התנועה היא דר נדלר.

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית הינו מכון מחקר המתמחה בניתוחים כלכליים וחברתיים של סוגיות עכשוויות ועתידיות העומדות על סדר היום הציבורי. כמו כן, עוסק המרכז בהערכת מצב ומתן המלצות בנושאי מדיניות, כדוגמת מערכת החינוך בישראל, מערכת הפנסיה ועולם העבודה החדש. בראש המרכז עומד ד"ר רובי נתנזון.

Print Friendly

על אודות צבי זינגר

יליד ישראל, 1952, עיתונאי מאז 1970 (שבועון "במחנה", עיתון הסטודנטים "פי האתון", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות") אב לשלוש בנות
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, חדשות בארץ, מדיני-פוליטי, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.