ביקור כמעט תיירותי ברמאללה

קהל היעד של הסיור מטעם איפקרי (ארגון ליוזמות כלכליות משותפות ישראל-פלסטין) הוא אולי ישראלי, אבל רוב המשתתפים היו דווקא תיירים. במסלול: כפר נבי סלאח, קבר עראפת במוקטעה, מוזיאון מחמוד דרוויש ומפגש עם גאוות הספורט הפלסטיני, סמי סקניני. וגם כפר אחד ובלבו חומה

Print Friendly

הדרך לרמאללה מתחילה בשבת בבוקר ברכבת בצפון בתל אביב. בליל של שפות זרות ומעט עברית נשמע באוטובוס. פליקס, מתרגם גרמני, שהגיע לבקר את בן זוגו הישראלי, מסביר שהגיע בעקבות היכרות אישית עם מתאמת הסיור מטעם איפקרי (ארגון ליוזמות כלכליות משותפות ישראל-פלסטין), דארין אמורי. ישראלית מפטירה שהסיור נועד "לשכנע את המשוכנעים".

בירושלים עולה לאוטובוס קבוצה איטלקית גדולה. כ-45 משתתפים ורק שליש ישראלים. אמורי מדגישה שקהל היעד העיקרי הוא דוברי העברית. אנחנו חוצים את מחסום חיזמה ומגיעים לנבי סלאח, כפר שעלה לכותרות בשנים האחרונות בשל מאבק של תושביו על המעיין והשדות שלטענתם נגזלו עבור תושבי חלמיש ונווה צוף. ההפגנות גבו עד היום מחיר של שני הרוגים ועשרות פצועים מקרב בני חמולת תמימי והמפגינים שהצטרפו אליהם.

התמימים מקרינים סרט על תולדות מאבקם ועוסקים בהסברה מול שאלות הנוכחים, כולל בהקשרים איזוטריים כמו הקשר בין המופתי למשטר הנאצי בשנות ה-30. בהמשך מוגשת ארוחת צהריים למשתתפים. הפלסטינים נעים בין הצורך להצטייר כמדוכאים ונרמסים לבין הרצון להוכיח שגם מעבר לגדר אפשר לקיים חיים נורמליים. 

מזמין את נתניהו לרמאללה. מוניב אל מסרי

מזמין את נתניהו לרמאללה. מוניב אל מסרי

אנחנו מגיעים לרמאללה והתחנה הראשונה היא קבר עראפת במוקטעה. מוניב אל מסרי, שנחשב לפלסטיני העשיר ביותר ושולט בין היתר על רשת הסלולר 059, ניצב בכניסה ומדבר עם התיירים, כולל הקלישאה "תגידי לנתניהו שהוא מוזמן לשכם". הראיס קבור בכניסה למוקטעה תחת מצבה כבדה עם כיתוב בערבית ותנאי האקוסטיקה פוגמים מאוד באפשרות להבין את דברי המדריך. קשה להחמיץ את העמוד הגדול ממנו נשלחת קרן לייזר לעבר אל אקצה.

מווזיאון מחמוד דרוויש

מווזיאון מחמוד דרוויש

התחנה הבאה היא מוזיאון מחמוד דרוויש, שנחשב למשורר הלאומי הפלסטיני, אחרי שעזב את הכפר אל בירווה שליד צפת במלחמת השחרור וחזר לשיראל בשנות ה-50. מסבירים לנו שהמקום עוצב כספר פתוח, מצד אחד מוזיאון מצד אחר אודיטוריום ואת שניהם מקיף גן מטופח. במונחים מערביים קשה לקרוא למקום הזה מוזיאון – אולי יותר חדר הנצחה לפועלו של האיש.

דרך ירושלים ברמאללה

כנאפה על הציר המרכזי - דרך ירושלים ברמאללה

בהמשך אנו שומעים על סמי סקניני, גאוות הספורט הפלסטיני והכדורסלן הראשון ששיחק בחו"ל, בליגה הסינית. הוא גם כוכב הקבוצה המקומית, אלופת 2013. האטרקציה של כיכר אל מנאר, הכיכר המרכזית של העיר, נמנעת מאיתנו בשל הפגנה. מי מפגין? אנחנו שואלים, ונענים שמדובר במפגן תמיכה באבו מאזן והביטחון לא מעוניין לקחת סיכון. התחליף הוא כנאפה על דרך ירושלים, ציר ראשי של רמאללה. עלית מוכרת שם שוקולד ב-6 שקלים כמו בישראל, כאשר שוקולד זר נמכר תמורת עשרה שקלים לארבע יחידות של 100 גרם, כוחות השוק.

הסיור מסתיים בכפר עקב, עוד אתר איזוטרי בקצה ירושלים, שמחולק מסיבות אדמיניסטרטיביות בין ישראל לרשות, בגלל הגדר, ויוצר בעיה קשה לזוגות מעורבים. ד"ר מאוניברסיטת ביר זית מסביר לנו את האנומליה וזליגת התושבים, שמספרם בתחום ישראל עלה לדבריו בשנים האחרונות מ-5,000 ל-80 אלף בגלל היעדר אספקת שירותים מצד הרשות.

(צילומים: יואב ויכסלפיש)

Print Friendly
פוסט זה פורסם בקטגוריה בארץ, מדיני-פוליטי, מקומי, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.