הוועדה המוניטרית, בראשותה של הנגידה קרנית פלוג, החליטה להותיר את הריבית לחודש יולי 2014 ברמה של 0.75%. ההחלטה להותיר את הריבית באותה רמה כמו בחודש יוני, עקבית, לדברי הוועדה, עם מדיניות מוניטרית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית.

עוד טוענת הוועדה, כי תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

הוועדה המוניטרית: הגורמים העיקריים להחלטה

• מדד המחירים לצרכן עלה במאי בשיעור של 0.1%. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת בגבול התחתון של היעד, אך צפויה לרדת אל מתחת לגבול זה בחודשים הקרובים. עם זאת, הציפיות לשנה מכל המקורות נמצאות בתחום היעד, והציפיות לטווחים הארוכים נמצאות בקרבת מרכז היעד.
• תמונת הפעילות הריאלית העולה מהנתונים והאינדיקטורים שנוספו החודש מצביעה על כך שהמשק ממשיך לצמוח בקצב מתון, בדומה לזה של המחצית השנייה של 2013. נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון עודכנו כלפי מעלה, אך ישנם סימנים להתמתנות בצמיחת הצריכה הפרטית, וביצוא הסחורות נמשך הקיפאון על רקע התמתנות בסחר העולמי. המדד המשולב עלה ב-0.2%, ומדדי האמון והציפיות השתפרו ברובם החודש.
• בחודש האחרון התחזק השקל מול הדולר ב-1.3%, מול האירו ב-1.4%, ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי הוא התחזק ב-1.4%. מתחילת השנה התחזק השקל במונחי השער האפקטיבי ב-1.2%.
• הבנק העולמי הפחית החודש את תחזית הצמיחה העולמית ל-2014 בעיקר על רקע נתוני הרבעון הראשון בארה"ב. ה-ECB נקט החודש כמה צעדים של הרחבה מוניטרית, בעוד בארה"ב נמשך תהליך ה-tapering ובבריטניה נתן הבנק המרכזי אינדיקציות ראשונות לכך שייתכן כי ההתאוששות תלוּוה בהעלאת ריבית כבר בסוף 2014.
• מחירי הדירות המשיכו לעלות במארס-אפריל, וקצב עלייתם השנתי עלה למעל 8%. קצב נטילת המשכנתאות נותר גבוה תוך שמירה על יציבות במדדי הסיכון במשכנתאות החדשות שירדו בעקבות צעדי המפקח על הבנקים. ברבעון הראשון של השנה נרשמה האטה בנתוני התחלות וגמר הבנייה, כמו גם במספר העסקאות. למרות עלייה קלה החודש, המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני מצויים ברמה נמוכה מזה תקופה ארוכה.

תגובות

אורן אלדד, מנכ"ל A TRADE טוען, כי "הריבית במשק נותרה על כנה בפעם הרביעית ברציפות. בנק ישראל הולך על ביצים ושומר את הורדת הריבית לחודשים הבאים, בהם צפויה ירידה באינפלציה. עדכון אומדי הלמ"ס משבוע שעבר עזר למועצה המוניטארית להשאיר את הריבית ללא שינוי. מצב המשק נחזה כיציב יותר מהאומדנים הקודמים תוך תחזית צמיחה סבירה.

אורן מציין עוד, כי "בנק ישראל מנסה לא להוסיף שמן למדורה ולעזור לממשלה ביעד הורדת מחירי הדיור. הפחתת ריבית עלולה להוביל לעליה בנוטלי המשכנתאות ובהמשך לעליה נוספת במחירי הדיור, שעלו מתחילת השנה ב5.5% (הלמ"ס). מצד שני בנק ישראל מנסה לשמור על שער מטבע יציב ללא ייסוף נוסף, אך לפי המצב לא נראה, כי הכלים שבידיו משפיעים על החלשות הדולר אל מול השקל ומחר נראה את המשך העליות שראינו לאחרונה".

עוזי לוי, אנליסט בכיר, אינפיניטי מחלקת מחקר טוען, כי על אף שמרבית הגורמים תמכו בהורדת הריבית, בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי. היחלשות האירו מול השקל בעקבות הפחתת הריבית בגוש האירו, רק חיזקה השקל במונחי סל המטבעות. התמסורת של שער החליפין מול מדד המחירים לצרכן נעה בשיעור ממוצע של 0.2%, משמעות הדבר הינה שכל ייסוף של 1% בשער החליפין עשוי לגרוע ממדד המחירים לצרכן כ-0.2%. כלומר, במצב בו האינפלציה במשק נמוכה ובתוואי יורד, הריבית הגבוהה במשק הישראלי ביחס לגוש האירו ולארה"ב הינה בבחינת גורם אנטי אינפלציוני נוסף".

לפיכך, מדגיש לוי, "בנק ישראל צריך להפחית את הריבית הבסיסית ולנקוט בעוד כמה צעדים מוניטאריים מרחיבים, אם לא בשביל היצואנים, אז לפחות בשביל לעודד אינפלציה ולהגביר את קצב הצמיחה במשק הישראלי. להערכתנו, מדובר על החלטה שאיננה תואמת לתנאי המשק בתקופה הנוכחית וזאת למרות עדכון תחזית הצמיחה כלפי מעלה לשנת 2014 לרמה של 2.7%".

נשיא לשכת ארגוני העצמאים והעסקים (לה"ב) רו"ח אהוד רצאבי טוען כי "יש להוריד את הריבית בהתאם למגמה הכללית באירופה ועל הממשלה לנקוט בצעדי סיוע נוספים לעצמאים והעסקים הקטנים. לדבריו, "העסקים הקטנים והבינוניים הם מנוע הצמיחה העיקרי והשדרה המרכזית של המגזר העסקי ולכן הממשלה חייבת לנקוט בשורה של צעדים משלימים, כדי לסייע לעסקים הקטנים ולמגזר העצמאים לשרוד בתנאי השוק הקיימים".

רצאבי טוען עוד, כי "קיימת חוסר בהירות לגבי הפעילות הריאלית של המשק, אם כי התמונה די ברורה לגבי אינדיקטור מרכזי והוא: האטה בצמיחת התוצר העסקי, שבחישוב שנתי עומד כיום על 1.5% בלבד". מנגד מציין רצאבי את טובה שוק העבודה ש"ממשיך להפגין נתונים טובים, כך שיעור האבטלה של 5.6% שהוא שפל היסטורי, די מעודד. מה גם שלצד זה מציג המשק גם שיפור ברמת ההשתתפות בכוח העבודה במשק, תוך כדי המשך יציבות השכר".

אלדד תמיר, מנכ"ל ובעלים תמיר פישמן טוען, כי"בנק ישראל נמצא בין הפטיש (שוק הדיור הגואה ) והסדן, (שקל חזק מהרצוי). בעוד שני אלו עומדים אחד מול השני נאלץ בנק ישראל להתבונן בנתוני צמיחה ואינפלציה , נתונים אלו לא ברורים מספיק , והנתונים סותרים . אף שאני חושב שהחלשת המטבע  ועידוד הצמיחה חשובים יותר בחר כאן בנק ישראל במדיניות של "בואו נשב ונמתין" והחשש מהמשך עליית מחירי הנדל"ן ממשיך להשפיע על השיקולים. לטעמי האחריות על שוק הדיור הגואה היא מחוץ לסט הכלים הנוכחי של בנק ישאל וזאת בשל הריבית העולמית הנמוכה. לעומת זו מדיניות אגרסיבית של החלשת המטבע יכולה לתרום רבות לכלכלה הישראלית ככל וליצוא בפרט. אף על פי כן נוכח נתוני הצריכה הפרטית אשר ממשיכים להציג האטה משמעותית ופגיעות מגזר הייצוא נוכח השקל החזק יחייבו את בנק ישראל להוריד ריבית באחת הישיבות הקרובות".