Skip to content

געגועי לטיפקס

חמש שנים אחרי הפירוק הרשמי, איחד קובי אוז את ההרכב המיתולוגי של טיפקס לסיבוב הופעות נוסטאלגי. יובל אראל היה בחפלה בזאפה

געגועי לטיפקס

חמש שנים אחרי הפירוק הרשמי, איחד קובי אוז את ההרכב המיתולוגי של טיפקס לסיבוב הופעות נוסטאלגי. יובל אראל היה בחפלה בזאפה

טיפקס הייתה כאן בסביבה במשך עשרים שנים, מ-1989 עד 2009, עת פורקה סופית ורשמית בידי יעקב קובי אוז, שהקימה בזמנו יחד עם חברים משדרות ומקיבוצי הסביבה. ההרכב שילב בין פופ ורוק ישראלי מעוטרים בגווני גוונים מזרחיים וימתיכוניים.

לפני כחצי שנה דגדג לקובי אוז, שפנה לכיוון הפיוט היהודי, לחזור ולאחד את חברי ההרכב המיתולוגי למספר הופעות. ככה זה כשאתה יוצר דברים טובים, הקהל יודע זאת, אתה יודע שהקהל יודע, וכל שנותר לך הוא לממש את רצונותיך ורצונותיהם. וכשמשהו טוב הולך להתממש לא הפתיע שהכרטיסים אזלו מראש, מה שהוביל לקביעת תאריכי מופעים נוספים בהמשך הקיץ.

כל שיר - להיט. אוז. צילום: יובל אראל

אז מה היה לנו בסוף השבוע במועדון זאפה בהרצליה? אולם מלא, משפחות על ילדיהם, נציגות רחבה מאוד לעיר שדרות וסביבתה שהגרה ליום אחד למרכז, וקובי אוז אחד ויחיד, עדיין קטן (מי אמר נמוך?), אך ענק בהשראה, בנוכחות ובהופעה.

מלווה בהרכב הכולל את דניאל קריאף בשירה, רמי יוסיפוב בגיטרה חשמלית, גל פרמן בגיטרת בס, אדם מדר במנדולינה, חצוצרה, כינור וחליל, גלעד חזן בעוּד וכינור, שחר ימפולסקי בקלידים ואקורדיון, נעם חן בכלי הקשה ותמיר ימיני על התופים, הגיש קובי אוז סט שכלל מהמיטב, אבל באמת מהמיטב, כי כמעט כל שיר של טיפקס הוא בסט סלר בעצמו. מתוך מניין האלבומים, ביניהם ארבע זהב ואחד פלטינה, נקבעו ושובצו שירים כשיר סיפור אחד ארוך ומרתק, מעלה גלי נוסטאלגיה ומזיז את האנשים במושביהם. חלק לא מבוטל מהם חווה מסיבת קריוקי עם מסך הענק מעל הבמה, שעליו הוקרנו מילות השירים.

טיפקס בשבילי זה חותם חיים. התחנה המרכזית לדוגמה, אחד מלהיטיהם המיתולוגיים, שמתאר את חוויותיו של אוז כאורח לרגע מהספר בעיר הגדולה. התחנה המהווה שער לעיר, אך היא כרך בפני עצמו. עד היום חקוקים בזיכרוני הדמויות של אז, מוכר הבורקס מול קו ארבע, דוכני הקסטות של הזמרים המזרחים, חנויות הנעליים שפסו מהעולם, הקולנוע, מוכרי העיתונים וכל ההמולה הבאה והולכת, עולם שנעלם, שטח שהפך הפקר לאוכלוסייה של מהגרים העושים בו כבשלהם. וכך הוא  הסט שנלקח מתוך דיסקו מנייאק, האווירה החפלאית, המסיבה, שיר אחרי שיר, קובי והנגנים מגישים אותה כמחזה אחד עולץ ומרתק.

סיפור ארוך ומרתק. אוז וקריאף. צילום: יובל אראל

אין ספק שיותר מאשר קובי רוצה להעניק, הקהל רוצה לינוק. אני מהמר שהחזרה הזו יכולה להגיע לא הרחק מהפסגה שכוורת העפילה אליה בקיץ האחרון. בכלל, שמתם לב לגל האיחודים והקמבקים ששטפו אותנו לאחרונה? זה אמור להביע משהו?

סט ליסט: אל תשכחי לזכור אותי, עננה, התחנה הישנה, זמנים קטנים, נשיקה לדוד, הרבי ג'ו כפרה, בתוך נייר עיתון, ג'וני מאר, מה עשית, סתם, פוש דה בטן, יש לי חברה, גבר רומנטי, עוד שבת, למה הלכת ממנו, פרח השכונות, כמו דג, סמי וסומו, עמבה והתקליטן, שלוש בלילה. הדרן: אלוהי, כמו לפני 20 שנה, איש וכינור, תן לי חתימה, ישובים בבית קפה, איזה עולם, געגועי.

בקטנה: אם אתם נגנבים על האיחוד, הנה הסיכוי שלכם לזמן הקרוב. לאור הביקוש הרב, נקבעו שלוש הופעות נוספות: 4.7.2014 (שישי בצהריים) זאפה תל אביב; 9.8.2014 (ט"ו באב, מוצ"ש) זאפה ירושלים; 14.8.2014 (חמישי בערב) זאפה הרצליה.

טיפקס הייתה כאן בסביבה במשך עשרים שנים, מ-1989 עד 2009, עת פורקה סופית ורשמית בידי יעקב קובי אוז, שהקימה בזמנו יחד עם חברים משדרות ומקיבוצי הסביבה. ההרכב שילב בין פופ ורוק ישראלי מעוטרים בגווני גוונים מזרחיים וימתיכוניים.

לפני כחצי שנה דגדג לקובי אוז, שפנה לכיוון הפיוט היהודי, לחזור ולאחד את חברי ההרכב המיתולוגי למספר הופעות. ככה זה כשאתה יוצר דברים טובים, הקהל יודע זאת, אתה יודע שהקהל יודע, וכל שנותר לך הוא לממש את רצונותיך ורצונותיהם. וכשמשהו טוב הולך להתממש לא הפתיע שהכרטיסים אזלו מראש, מה שהוביל לקביעת תאריכי מופעים נוספים בהמשך הקיץ.

כל שיר - להיט. אוז. צילום: יובל אראל

אז מה היה לנו בסוף השבוע במועדון זאפה בהרצליה? אולם מלא, משפחות על ילדיהם, נציגות רחבה מאוד לעיר שדרות וסביבתה שהגרה ליום אחד למרכז, וקובי אוז אחד ויחיד, עדיין קטן (מי אמר נמוך?), אך ענק בהשראה, בנוכחות ובהופעה.

מלווה בהרכב הכולל את דניאל קריאף בשירה, רמי יוסיפוב בגיטרה חשמלית, גל פרמן בגיטרת בס, אדם מדר במנדולינה, חצוצרה, כינור וחליל, גלעד חזן בעוּד וכינור, שחר ימפולסקי בקלידים ואקורדיון, נעם חן בכלי הקשה ותמיר ימיני על התופים, הגיש קובי אוז סט שכלל מהמיטב, אבל באמת מהמיטב, כי כמעט כל שיר של טיפקס הוא בסט סלר בעצמו. מתוך מניין האלבומים, ביניהם ארבע זהב ואחד פלטינה, נקבעו ושובצו שירים כשיר סיפור אחד ארוך ומרתק, מעלה גלי נוסטאלגיה ומזיז את האנשים במושביהם. חלק לא מבוטל מהם חווה מסיבת קריוקי עם מסך הענק מעל הבמה, שעליו הוקרנו מילות השירים.

טיפקס בשבילי זה חותם חיים. התחנה המרכזית לדוגמה, אחד מלהיטיהם המיתולוגיים, שמתאר את חוויותיו של אוז כאורח לרגע מהספר בעיר הגדולה. התחנה המהווה שער לעיר, אך היא כרך בפני עצמו. עד היום חקוקים בזיכרוני הדמויות של אז, מוכר הבורקס מול קו ארבע, דוכני הקסטות של הזמרים המזרחים, חנויות הנעליים שפסו מהעולם, הקולנוע, מוכרי העיתונים וכל ההמולה הבאה והולכת, עולם שנעלם, שטח שהפך הפקר לאוכלוסייה של מהגרים העושים בו כבשלהם. וכך הוא  הסט שנלקח מתוך דיסקו מנייאק, האווירה החפלאית, המסיבה, שיר אחרי שיר, קובי והנגנים מגישים אותה כמחזה אחד עולץ ומרתק.

סיפור ארוך ומרתק. אוז וקריאף. צילום: יובל אראל

אין ספק שיותר מאשר קובי רוצה להעניק, הקהל רוצה לינוק. אני מהמר שהחזרה הזו יכולה להגיע לא הרחק מהפסגה שכוורת העפילה אליה בקיץ האחרון. בכלל, שמתם לב לגל האיחודים והקמבקים ששטפו אותנו לאחרונה? זה אמור להביע משהו?

סט ליסט: אל תשכחי לזכור אותי, עננה, התחנה הישנה, זמנים קטנים, נשיקה לדוד, הרבי ג'ו כפרה, בתוך נייר עיתון, ג'וני מאר, מה עשית, סתם, פוש דה בטן, יש לי חברה, גבר רומנטי, עוד שבת, למה הלכת ממנו, פרח השכונות, כמו דג, סמי וסומו, עמבה והתקליטן, שלוש בלילה. הדרן: אלוהי, כמו לפני 20 שנה, איש וכינור, תן לי חתימה, ישובים בבית קפה, איזה עולם, געגועי.

בקטנה: אם אתם נגנבים על האיחוד, הנה הסיכוי שלכם לזמן הקרוב. לאור הביקוש הרב, נקבעו שלוש הופעות נוספות: 4.7.2014 (שישי בצהריים) זאפה תל אביב; 9.8.2014 (ט"ו באב, מוצ"ש) זאפה ירושלים; 14.8.2014 (חמישי בערב) זאפה הרצליה.

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן