האינתיפאדה שאיש לא מוכן להיישיר אליה מבט

המתנחלים, צה"ל, השב"כ וגם הפלסטינים מפנים את הראש לצד האחר כששואלים אותם האם אנחנו בדרך לאינתיפאדה חדשה או שמא היא כבר כאן. העובדות מספרות לכל מי שחפץ לדעת סיפור שמורה בבירור על עלייה מתמדת בכמות הפיגועים. חמורה לא פחות האבחנה שהמפגע הבודד מקרב האוכלוסייה הפלסטינית כבר לא משויך ל"שוליים הקיצוניים"

Print Friendly

"האם לדעתך יש אינתיפאדה בשטחים?", שאלנו במהלך השבוע מספר ראשי ישובים ומועצות באיו"ש. התגובה של מרביתם הייתה: "עזבו את הנושא, אין תשובה". הסיבה לתגובה זו נעוצה בתפיסתם כי העיסוק בנושא והעלאתו בתקשורת עלולים לגרום לחשש ודאגה בקרב המתנחלים, אך אין ספק כי חוסר הרצון להעלות את הנושא לסדר היום מורכב יותר. החשש הוא להודות בפומבי בעלייה מתמדת בפיגועי הטרור בכל שטחי יהודה, בנימין, שומרון וירושלים והוא ניכר בדבריהם.

העובדות מספרות לכל מי שחפץ לדעת סיפור שונה לחלוטין שמורה בבירור על עלייה מתמדת בכמות הפיגועים, וזה כולל ידויי אבנים, השלכת בקבוקי תבערה ומטענים מאולתרים, ניסיונות הצתה, פיגועי ירי חי לעבר ישראלים וכוחות הביטחון ורצח. עובדה נוספת, חמורה לא פחות, היא האבחנה שהמפגע הבודד מקרב האוכלוסייה הפלסטינית כבר לא משויך ל"שוליים הקיצוניים" או מסונף לארגון טרור כזה או אחר, אלא מגיע מקרב האוכלוסייה הנורמטיבית, ללא עבר ביטחוני פלילי כזה או אחר. 

- זו אינתיפאדה?

 "אתה מדבר שטויות", אמר לי גורם מקצועי מקרב כוחות הביטחון, "יש עלייה במספר הפיגועים, זה נכון, אבל זו לא אינתיפאדה".

- מהי לדעתך אינתיפאדה?

"מצב בו קיימת פעולת המונים להפרות סדר ואין שליטה או יש איבוד שליטה של גורמי הביטחון שלנו, כולל גורמי הביטחון הפלסטיניים. וזה לא כך", הוא הגדיר.

אינתיפאדה או בערבית انتفاضة, היא בתרגום לעברית – התנערות, התקוממות. זהו השם שניתן לשתי ההתקוממויות של הפלסטינים מול ישראל. למעשה זהו אחד הביטויים היותר  חשובים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשנים האלה. האינתיפאדה הראשונה החלה ב-1987 והסתיימה עם הירידה במפלס האלימות בשנת 1991. האינתיפאדה השנייה, המכונה בפי הפלסטינים: "אינתיפאדת אל אקצה", החלה בספטמבר 2000 ודעכה לאטה לאחר מבצע "חומת מגן" במהלך 2003.

ההבדלים המהותיים בין שתי האינתיפאדות היו בצורת הארגון, בסוג הפעילים, בתחום שבו התבצעו הפעולות ובצורת השימוש בנשק. בעוד שהראשונה התאפיינה בשימוש בידויי אבנים, מחסומי אבנים, בקבוקי תבערה והתקיימה בעיקר באזורי הגדה המערבית עד לתחומי הקו הירוק, השנייה הורחבה לכלל שטחי מדינת ישראל ונעשה בה שימוש בנשק חם, מטעני חבלה ובמחבלים מתאבדים. עם זאת, חשוב לציין כי אחוז קטן מקרב האוכלוסייה הפלסטינית השתתף בפועל בפעולות נגד ישראל.

באינתיפאדה הראשונה (בין השנים 88 ל-92) נהרגו בממוצע כ-456 פלסטינים וכ-24 ישראלים בשנה, בעוד שבאינתיפאדה השנייה (בין השנים 2000 ל-2005) נהרגו בממוצע כ-712 פלסטינים וכ-182 ישראלים בשנה. לפי דו"ח בצלם, באינתיפאדה הראשונה נהרגו 1,593 פלסטינים ו-84 ישראלים (ביניהם אזרחים ואנשי כוחות הביטחון), ובאינתיפאדה השנייה נהרגו 4,944 פלסטינים ו-1,011 ישראלים.

נתוני השב"כ – עלייה בכל הפרמטרים של אירועים חבלניים

נתוני השב"כ מלמדים כי בשנת 2013 ניכרה עלייה ניכרת בהיקף הטרור באיו"ש, בדגש על אזור יהודה, בהשוואה לשנה שעברה (2012). כך, לדוגמה, בשנת 2013 נרשמו 1,271 פיגועים, מתוכם: 1,042 ביהודה (260 ב"עוטף ירושלים") ו-229 בשומרון. זאת, לעומת 578 פיגועים באיו"ש ב-2012.

(צילום: חמדי אבו רחמה)

(צילום: חמדי אבו רחמה)

השב"כ מצביע על כך שהגידול במספר הפיגועים באיו"ש חל בכל המתווים, אך הוא בולט בפיגועים שבוצעו באמל"ח חם. כלומר, ירי חי, השלכות מטענים והטמנתם ורימוני יד (לרבות רימונים מאולתרים). בשנת 2013 מדובר ב-201 פיגועים, כשמתוכם 45 ב"עוטף ירושלים". זאת, לעומת 37 פיגועים בשנת 2012. על פי נתוני השב"כ ניכרת גם עלייה רצינית בפיגועים עם מאפיינים עממיים, כדוגמת השלכת בקבוקי תבערה. באלו חלה עלייה של כ-60%: 858 פיגועים, לעומת 535 בשנת 2012, לפי נתוני השב"כ.

יותר מעצרים 

על פי נתוני הצבא, שכמעט זהים לנתונים של ארגוני זכויות האדם, נעצרו בין החודשים ינואר עד אוגוסט (כולל) בשנת 2103 1,591 פלסטינים. חלקם הגדול שוחרר לאחר חקירה ואזהרה. בשנה זו, 2014, הכפילו עצמם נתוני המעצר ויותר – 3,484 פלסטינים נעצרו עד כה ואנו עדיין באמצע אוגוסט.

כך לדוגמה עצרו כוחות מג"ב והצבא בשבוע שעבר 200 בני נוער וצעירים פלסטינים רק באזור ירושלים ומשטרת ירושלים עצרה בלילה אחד, ב-14 באוגוסט, חמישים ושניים תושבים ערבים החשודים בהפרות סדר במזרח העיר בעת האחרונה. בשבועות הקודמים למעצר נעצרו כ-600 חשודים, 174 מהם קטינים, והוגשו 190 כתבי אישום.

מעצרים בחברון (צילום: סוכנות מען)

מעצרים בחברון (צילום: סוכנות מען)

מניין ההרוגים

מינואר 2009, לאחר מבצע "עופרת יצוקה", ועד חודש יולי שעבר, לפני מבצע "צוק איתן", נהרגו 97 פלסטינים מירי כוחות הביטחון (שבעה מתוכם נהרגו בידי אזרחים ישראלים) ו-21 ישראלים נהרגו בידי פלסטינים.

הנתונים אינם כוללים:

- שני שוטרי תנועה שנורו למוות ב-15.3.09 סמוך למושב משואה שבבקעת הירדן ונסיבות מותם טרם פוענחו.

- עציר פלסטיני שמת ב-23.2.2013 במשמורת שב"ס במהלך התקופה שבה נחקר על ידי השב"כ. נסיבות מותו עדיין נחקרות.

- המרמרה. שמונה אזרחים טורקים ואזרח אמריקני ממוצא טורקי שנהרגו ב-31.5.10 בידי כוחות הביטחון במהלך ההשתלטות על המשט לעזה במים בינלאומיים.

- אזרח ישראלי שנהרג מירי בג'נין ב-11.4.11. זהות היורה והרקע למעשה אינם ידועים עדיין.

- אזרח ישראלי שנהרג מפגיעת משאית בתל אביב ב-15.5.11.

- שישה אזרחים ישראלים ואיש כוחות הביטחון שנהרגו מירי ב-18.8.11 בפיגוע באזור אילת. על פי דובר צה"ל, באירוע זה נהרגו גם שמונה ממבצעי הפיגוע. זהותם ושיוכם הארגוני אינן ידועות עדיין.

- חייל שנהרג ב-18.8.11 מירי חיילים בעת חילופי אש עם חמושים באזור אילת.

אין ספק כי נתון זה נמוך בהרבה לעומת כמות הפלסטינים והישראלים שנהרגו מתחילת האינתיפאדה השנייה ועד סוף 2008. כ-1,850 פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון (כולל כאלו שנהרגו בידי אזרחים ישראלים), ו-346 אזרחים ואנשי כוחות הביטחון שנהרגו בידי פלסטינים. אבל בהתפלגות לחודשים אפשר להבחין בגרף מטפס בכמות ההרוגים בכל צד.

כמות חוליות הטרור והפיגועים גדלה 

מפרסומי השב"כ ניתן להבחין גם כי למרות שהשב"כ בשיתוף זרועות המשטרה וצה"ל עושה כל שביכולתו לבלום את נגע הטרור. נתוני השב"כ מלמדים על עלייה מתמדת בפיגועי הטרור ובכוונות לפיגוע טרור לסוגיו השונים. להלן רשימה חלקית:

כך לדוגמה נעצר חסין יוסף חסין חליפה, תושב הכפר עיבלין שבגליל, ב-16 ביוני השנה, בחשד למעורבותו ברצח שלי דדון ז"ל ב-1 במאי השנה באזור התעשייה במגדל העמק. כך נעצרו  ב-7 במאי חשודים במעורבות בפיגוע הירי בערב חג הפסח (14 אפריל 2014) בו נהרג נצ"מ ברוך מזרחי ז"ל ונפצעו רעייתו וילד נוסף שנסע באחד מכלי הרכב האחרים. כך נעצר סאמח מראעבה, חבר נבחרת פלסטין בכדורגלב-28 באפריל, עם שובה של הנבחרת מחו"ל. הוא הודה בחקירתו בשירות הביטחון הכללי, כי במהלך שהותו בקטאר עם הנבחרת קיים מספר פגישות עם פעיל חמאס צבאי, וקיבל ממנו כספים, טלפון נייד ומסרים כתובים, אותם התבקש להעביר, עם שובו לשטח, לגורמי חמאס בקלקיליה.כך נחשפו על ידי שירות הביטחון הכללי בשיתוף פעולה עם שירות בתי הסוהר, 11 מקרים בהם הניעו הכלואים הביטחוניים פעילים בשטח לביצוע פיגועי של חטיפה של חיילים ואזרחים, כשהשב"כ מזהה עלייה משמעותית בהכוונת פיגועי חטיפה על ידי אסירים בבתי הכלא.

השב"כ מפרסם כי בחודשים מרץ-אפריל 2014 חשף שירות הביטחון הכללי בסיוע שב"ס כוונה לבצע פיגוע חטיפה ומיקוח, בהכוונה של כלואים בישראל, במטרה להביא לשחרורם. הפיגוע, שהיה בשלבי תכנון, אמור היה לצאת לפועל באפריל. השב"כ ועוצר חברי חוליית טרור שביצעה בחודש ינואר 2014, פיגוע ירי לעבר כלי רכב ישראלי בצומת ג'ית, סמוך ליישוב קדומים שבשומרון. בנוסף, בחודש פברואר 2014 בוצע פיגוע ירי ויידוי רימון הלם לעבר עמדה של צה"ל באזור ביר זית. חברי החוליה שנעצרו הם תושבי ביר זית, פעילים של "החזית העממית לשחרור פלסטין". זמן מה לאחר מכך נעצרה חוליית טרור מקומית מעיסאוויה, אשר חלק מחבריה ביצעו, במהלך השנים 2014-2013, שורה של פיגועי טרור עממי בשכונת הגבעה הצרפתית בירושלים ובהר הצופים.

אנו למדים גם שפעילות הטרור חוצה את כל מגדרי האוכלוסייה הפלסטינית – בסוף פברואר 2014 נעצרו בידי השב"כ מספר תושבי שכם, חלקם עורכי דין במקצועם, וכן אזרח ישראלי, תושב בענה שבגליל, עורך דין, החבר בלשכת עורכי הדין בישראל, אשר פעלו בהכוונת חמאס לקיום פעילות הארגון בבתי הכלא בישראל. וזאת, תוך ניצול זכויות היתר המוקנות להם נוכח מקצועם.

אנו למדים גם על יצור מקומי של חומרי נפץ – במהלך החודשים דצמבר 2013 עד מרס 2014 נעצרה חוליה צבאית, המזוהה עם חמאס, מהעיר קלקיליה. בחקירתם עלה כי חברי החוליה  עסקו, בין היתר, בייצור חומרי נפץ מאולתריםותכננו לבצע פיגועי מטען וירי לעבר יעדים ישראליים. לא מזמן חושף השב"כ התארגנות של ה"גיהאד עולמי" ממזרח ירושלים שהופעלה מרצועת עזה לקראת ביצוע פיגועים קשים בישראל.

קו פרשת המים 

רצח שלושת תלמידי ישיבה, גיל עד, אייל ונפתלי, היווה את קו פרשת המים. הירצחם ב-12 ביוני השנה הכה מדינה שלמה בהלם. הממשלה ניצלה את ההזדמנות של מסע החיפוש אחר הנערים למבצע "חיסול" ומיטוט החמאס על מוסדותיו. גלי הזעם והדרישות לנקם לא איחרו לבוא ואתם גלי השטנה שצברו תנופה בקרב ציבור לא קטן. וכך, כחודש לאחר חטיפתם ורציחתם של תלמידי הישיבה נחטף ונרצח הנער מוחמד אבו חדיר, תושב שועפט. גופתו נמצאה שרופה ביער ירושלים זמן קצר לאחר שנחטף. מבצעי הרצח נלכדו זמן לא רב לאחר הרצח ובחקירתם הודו כי ביקשו נקמה על רצח הנערים היהודים.

לווית הנער הפלסטיני (צילום: נירה ידין)

לווית הנער הפלסטיני (צילום: נירה ידין)

פיגועי תג המחיר של טרוריסטים יהודים מבקשים להוסיף שמן למדורה ומצליחים לגרור את ערביי ישראל אל תוך הקלחת. יותר מ-1,000 ערבים הפגינו בכביש 65 בוואדי ערה במחאה על הצתת המסגד באום אל פאחם. המתפרעים הניפו דגלים של ארגון הטרור אש"ף, יידו אבנים לעבר מספר כלי רכב וחסמו את הכביש לפרק זמן ארוך. במהלך העימותים, תקפו ערבים אוטובוס אגד שנסע בסמוך. כוחות יס"מ ומג"ב גדולים נכחו באירוע.

שבוע קודם לכן הגיעו אלמונים למסגד "ערק אל שבאב" באום אל פאחם והציתו את דלת הכניסה של המבנה. על קיר בחצר המסגד רוססה הכתובת "צו תפיסה, ערבים החוצה". כשבוע קודם לכן, חתם אלוף פיקוד המרכז ניצן אלון, בעידודו של שר הביטחון בוגי יעלון, על צו תפיסה למבנה בית המדרש של ישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר. באמצעותו השתלט צה"ל על מבנה הישיבה והקים במקום בסיס מג"ב. ב-27 ביולי הצליח קצין מג"ב, מפקח ישורון צורן, עם שני לוחמי מג"ב, למנוע חדירת רכב שנשא בלוני גז מחוברים למטען לחדור לישראל. פיגוע כזה היה מכניס את המדינה אל תוך קלחת הפיגועים והוא מעיד כי הנסיונות לפגע בתוך תחומי הקו הירוק לא פסקו ואף גברו.

מסתבר כי המילה "אינתיפאדה" מהלכת אימה על ציבור הישראלים והפלסטינים כאחד. ראשי ישובים ומובילי דעת קהל מקרב המתנחלים סירבו להגיב לשאלות מגפון. שלא לייחוס הם אמרו כמעט בקול זהה: "למה, למה לעסוק בכך? למה להעיר זאבים מרבצם? גם ככה הציבור עצבני".

גם דובר ההתנחלות יצהר, טובי עזרא, טוען שאינתיפאדה לא קיימת. "אומנם האנשים אותם אני מייצג היו שמחים לקרוא לכך אינתיפאדה", הוא אומר,"אבל למען ההגינות והכנות אני חייב לומר שזו לא אינתיפאדה. להגדרתי, אינתיפאדה היא מהלך בו כלל הציבור הערבי באיו"ש מעדיף לפרוע סדר ומצטרף למערכה כוללת של פעולות והפרות סדר נגדנו ומוכן לאבד פרנסה ואת יציבות חייו. זה לא המצב הקיים. בהחלט קיימת החמרה תלולה במצב הביטחון באיו"ש בכלל ובגזרה שלנו ביצהר בפרט", הוא אומר ומביא כדוגמה את המצב בו שרויה משפחתו. עזרא: "אשתי שעובדת כגננת בחוות גלעד חשה בכך היטב ואין כמעט יום בו היא נוסעת ללא אירוע זריקת אבנים או בקבוקי תבערה. אבל זוהי איננה אינתיפאדה. בהחלט יש מגמה ברורה בכיוון, אבל אנחנו עדיין לא שם".

"זה הזוי לקרוא או לחשוב שיש אינתיפאדה"

גורם בכיר במנהל האזרחי הגיב ואמר: "זה הזוי לקרוא או לחשוב שיש אינתיפאדה. נכון שקיימת החמרה משמעותית במצב הביטחוני באיו"ש. במיוחד לאחר פעילות צה"ל במסגרת מבצע 'שובו אחים' לאחר חטיפת שלושת הנערים. ובהחלט יש נתונים מעוררי דאגה. אבל לקשור את הנתונים הללו לאינתיפאדה זה הזוי ולא מציאותי".

רפ"ק דוד שי, דובר משטרת ש"י העדיף להעביר את השאלה לצה"ל: "השליטה במרחב איו"ש מצויה בידי צה"ל והוא הריבון. אנא פנה אליהם". מצה"ל נמסר כי "המצב הביטחוני באיו"ש מאופיין ביציבות יחסית, כאשר מעת לעת ישנה עלייה ברף פעילות הטרור. צה"ל ויתר כוחות הביטחון ערוכים בהתאם למציאות הביטחונית ופועלים לשימור המצב הביטחוני באמצעות ביצוע מעצרים כנגד פעילי טרור, מניעת הפרות סדר, נוכחות מוגברת בנקודות החיכוך וכו'. בצה"ל מקיימים הערכות מצב שוטפות ועוקבים כל העת אחר מגמות הטרור והפח"ע העממי על מנת לזהות שינויים ולבצע התאמות בפעילות הכוחות ובסד"כ הנדרש".

במקביל לתגובת צה"ל דווח על יידוי אבנים לעבר אוטובוס שנסע מכיוון מעלה אדומים לירושלים מכיוון אנדרטת השוטר מזריב, השמשה התנפצה והנהג נפצע קל מרסיסים, כוח בילוש מתחנת מעלה אדומים וצוות מג"ב הגיעו למקום במהירות ובסריקות בשטח סמוך למקום בו אזרחים דיווחו על יידוי האבנים נתפסו שני בדואים (בני 16 ו-25) וברשותם רוגטקות. בחקירה ראשונית קשרו עצמם החשודים לאירוע ולעוד מספר מקרים בתקופה האחרונה.

אבל לא רק בצד הישראלי חוששים מהגדרת המצב הקשה במילה אינתיפאדה. גם בקרב הפלסטינים. ראעד עמאר, מנהל מועדון האסיר ברמאללה, איננו סבור שזוהי אינתיפאדה. "יש בהחלט בעיה קשה והתנכלויות של המתנחלים לציבור הפלסטיני", אומר עמר, "ויש גם זעם של ציבור שלם בגלל המלחמה בעזה. אבל זוהי לא אינתיפאדה. זה ציבור שזועם ונפגע על ידי המתנחלים ועל ההרג שביצעה ישראל בעזה. אבל זהו גל שיחלוף, זה לא אינתיפאדה".

- מהי אינתיפאדה להגדרתך?

"מצב בו רוב הציבור הפלסטיני, או לפחות חלקו הגדול, ייצא לרחוב, למרחב, ויפעל. זה לא המצב נכון להיום".

האמת היא, שכדאי להפנים נתון עובדתי. בשום אינתיפאדה לא יצא רוב הציבור הפלסטיני לפעול נגד ישראלים. פעילי הטרור מנו כשלושה אחוזים ופחות מכך מכלל הציבור הפלסטיני. נתון נוסף שצריך להדיר שינה מעיניהם של אלה הטוענים שהאינתיפאדה הזו לא קיימת היא העובדה שגם השב"כ עצמו מציין כי לאחרונה מורגשת היטב פעילות טרור בקרב אוכלוסיה "נורמטיבית", מהזרם המרכזי של החברה הפלסטינית, שאין לה עבר פלילי בטחוני. "אוכלוסייה שאיננה באה מתוך שולים קיצוניים בקרב החברה הפלסטינית ואיננה קשורה לארגוני טרור" מציינים בשב"כ. ואת המפגעים הבודדים הללו קשה יותר לאתר ולמנוע מהם את פעילות הטרור הבאה. "אין ספק שהכתובת בוערת על הקיר. זה שנכסה את עינינו לא יעלים את העובדה שהפתיל הוצת וחומר הנפץ קיים", אמר לי הגורם הביטחוני.

Print Friendly

על אודות אליק מאור

ראש דסק חדשות - עיתונאי בעל וותק מעל 35 שנה.
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקטואליה, בארץ, בטחוני, מאמרי עמדה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.