מאגר מים ענק וייחודי, נחשף השבוע בשלמותו בסיום החפירות שביצעה רשות הטבע והגנים בגן הלאומי בבית שערים. מציאת המאגר התקיימה במסגרת חפירות במערה אשר נערכה בחודש ינואר האחרון במסגרת חפירת בדיקה לחקר מאגר המים והמנהרה שהובילה אליו. לאור התוצאות המבטיחות, הוחלט על חפירה מלאה של מאגר המים ועתה, עם סיום החפירה, נחשף בשלמותו מאגר מים תת-קרקעי ענק ומדהים ביופיו.

החפירות האינטנסיביות של מערות הקבורה בבית שערים פסחו על מפעל המים המרשים הנמצא בסמוך למערות המנורה שבגן לאומי בבית שערים. מקום זה נודע בשם מערת הסליק כאשר הוכשר בתקופת המנדט הבריטי למחסן ומטווח נשק סודיים של ההגנה. ההכשרה הרסה את פתח הכניסה וחלק ממערכת הובלת המים פנימה. רצפת בטון שימשה את תחתית הסליק והייתה בגובה של 4 מטרים מעל הרצפה המקורית של המאגר. עם זאת, נשתמר השם הערבי הקדום של המקום: מע'רת א-סיח'.

מידות המאגר 26 מ' אורך, 19-5 מ' רוחב, 8 מ' גובה – מהם 6 מ' עומק מילוי המים. המאגר כולל שלושה תאים גדולים לשלושה כיוונים. צורה זו היא הצלחה טכנולוגית גדולה, שנועדה לאפשר מקסימום נפח במינימום מיפתח. עם זאת, במקום אחד נבנה קיר תמך בגלל חשש מהתמוטטות הדופן. נפח המים שניתן היה לאגור במאגר הוא כ-1300 מ"ק.

נשק במנהרות?

מקום כניסת המים למאגר נהרס בעת הכשרת הסליק, אך במרחק של כ-14 מ' מערבה ממנו נמצא מתקן מטויח ומדורג ששימש בור שיקוע לאמת מים מרשימה המגיעה מצפון. אמת המים שנחשפה לאורך של כ-18 מ', נמצאת בתוך מנהרה שנחצבה כתעלה פתוחה ונסגרה אחר-כך בגג עשוי לוחות אבן, תוך שילוב בנייה בדפנות החצובות. חתך המנהרה טרפזי: 34 ס"מ למטה, 64 ס"מ למעלה וגובהה כ-1.6 מ'. אמת המים הובילה מי נגר ממדרונות גבעת העיר בית שערים ומהנחל הסמוך אל מאגר המים.

בצד הדרומי של הכניסה המודרנית שרד גרם מדרגות עתיק, מרשים ומטויח כאשר בצדו האחד דופן המאגר ובצדו השני מעקה מטויח. המדרגות, 16 במספר, נוחות מאוד לירידה ולעלייה ורוחבן כ-1.3 מ' איפשר תנועה דו–סיטרית של שואבי מים. גרמי מדרגות כאלו, בעלי מעקה, הם נדירים בישראל ודוגמאות לכך מצויות בבורות המים של מרשה ההלניסטית ובירידה למאגר המים של תל באר-שבע של תקופת המקרא.

הטיח על קירות המאגר עשוי שכבה אחת עבה (כדי 6 ס"מ) בגוון לבן על אפור, האופייני למאה ה-1 לספירה. החרסים שנמצאו על רצפת המאגר זמנם מהמאות ה-5-4 לספירה והם מציינים את סיום השימוש במאגר.

העיירה בית שערים השתרעה על שטח של 100 דונם ומנתה כ-3,000 נפש. כמות המים שנדרשה הייתה (לפי 7 מ"ק לנפש לשנה) 21,000 מ"ק. נפח מאגרי המים שנמצאו באזור בית הקברות הוא כ-2,500 מ"ק ולכן עדיין חסרים כ-18,500 מ"ק. יש להניח כי סביב העיירה ובתוכה היו מאגרי מים גדולים נוספים שטרם נמצאו.

לדברי ד"ר צביקה צוק, ארכיאולוג ראשי ברשות הטבע והגנים: "מדובר בממצא חשוב ומשמח השופך אור וחושף בפנינו את שלהי תקופת הבית השני בבית שערים – פרק קדום ובלתי מוכר בתולדות האתר, כבר במאה ה-1 לספירה. גולת הכותרת של בית שערים היא קברו של רבי יהודה הנשיא. לאחר מותו הפך המקום במאות ה-3 וה-4 לספירה לבית הקברות הראשי של ארץ ישראל ואף משך אליו נקברים מהתפוצות. האמונה כי קבורה בסמיכות לרבי תאפשר לנקבר חיים טובים לאחר המוות – הביאה ליצירת אתר מיוחד זה."

חפירת מאגר המים נערכה על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם רשות העתיקות ובסיוע של אגף מורשת של משרד ראש הממשלה.