-80 אלף איש גדשו הערב (שבת) את כיכר רבין בהפגנת ענק תחת הכותרת "ישראל רוצה שינוי". בין משתתפי עצרת הענק היו נציגי המחנה הציוני, שלום עכשיו, מרץ ונציגי עמותת V15. הכיכר כולה מאלה בשלטים נוסח: "רוצים מהפך עכשיו", "מחליפים את הממשלה", בלי הסדר זה לא יגמר ועוד.כדור אדום ענק הוטל באוויר מיד ליד כשעליו תמונתו של נתניהו כשהמפכנים צועקים: "כך נעיף את ביבי עוד מעט".

הנואם המרכזי היה ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן שפתח את דבריו באומרו שזו איננה הבמה הטבעית עבורו. "אני מודה שזוהי אינה הבמה הטבעית בשבילי" אמר דגן, "מי שמכיר אותי יודע שמעולם לא הייתי איש של נאומים גדולים. אני לא פוליטיקאי ולא איש ציבור. וגם לכאן הערב הגעתי ללא אספירציות אישיות, מבלי לחפש תפקיד וללא טינה או מרירות. המפלגה היחידה שאני שב ומתפקד אליה מדי יום היא מדינת ישראל. גם בפניכם, כאן הערב, אני מדבר כחייל שמבקש לעשות את כל הדרוש והאפשרי למען המדינה שעבור ביטחונה הקדשתי 45 שנים מחיי".

דגן, בן ה- 70, בן לניצולי שואה, הנו מהלוחמים הנערצים בתולדות ישראל. הוא התגייס לצה"ל ב-1963 ושמש גם כמפקדה של סיירת רימון שפעלה ברצועת עזה. דגן נפצע במהלך שירותו הצבאי ושימש בין השאר כמפקד אוגדה וכראש יחידת הקישור ללבנון (יק"ל). הוא השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף ובין השנים 2011-2003 עמד בראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. בתקופת כהונתו – כך על פי פרסומים זרים – חיסלה ישראל את עימאד מורנייה ומחמוד מבחוח וכמו כן הופצץ הכור בסוריה. לפי פרסומים זרים, בתקופתו חוסלה שורת מדעני גרעין איראניים. כשנשאל על כך השיב: כי איננו מתייחס לדברים אבל באופן כללי ברור שאם מדען יודע שעמיתיו מחוסלים הוא חושש לחייו ועבודתו נפגמת. "אבל" ציין דגן, "אני מדבר באופן כללי ואינני יודע על שום חיסול או בדומה דבר".

'לאן אתה הולך, אדוני ראש הממשלה? בשביל מה לך להיות אחראי לגורלנו אם אתה כל כך מפחד לקחת אחריות?

"ישראל מדינה מוקפת אויבים" אמר דגן " ישראל היא מדינה מוקפת אויבים, אבל האויבים אינם מפחידים אותי", הוא אמר במותחו ביקורת קשה על הממשלה הנוכחית, "אני מפחד מההנהגה שלנו. אני מפחד מהיעדר החזון ומאובדן הדרך. אני מפחד מההססנות והקיפאון. ואני מפחד מעל הכול ממשבר המנהיגות. משבר מנהיגות שהוא החמור ביותר שהיה כאן עד היום". דגן התייחס לראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "שש שנים ברציפות מכהן בנימין נתניהו כראש ממשלה, ובשש שנים אלו ישראל תקועה יותר מאשר אי פעם. שש שנים שבהן הוא לא הוביל מהלך אחד אמיתי לשינוי פני האזור או ליצירתו של עתיד טוב יותר". דגן התייחס למצבה הביטחוני של ישראל ותקף: "אני מבוגרי מלחמת יום הכיפורים, במהלכה היו רגעים שחשבתי שאנחנו בדרך להפסד גורלי. ידענו שאם האויב יבקיע, יבקיע את קווינו לא יהיה מאחורינו מישהו שיציל אותנו", נזכר דגן. "את זה חשבתי שאם אז לא יצליחו להשמיד אותנו כנראה שלא יצליחו בזה אף פעם. אני מאמין בזה גם היום. ישראל היא מדינה שמוקפת אויבים. אויבים אינם מפחידים אותי. אני חושש מההנהגה שלנו". "במשמרת שלו ניהלה ישראל את המערכה הארוכה ביותר מאז מלחמת השחרור, שהכניסה העורף תחת אש", תקף דגן את נתניהו בהתייחסו למבצע צוק איתן, "במשך קיץ שלם ישבו אזרחי ישראל במקלטים בזמן שנורו לעברם אלפי רקטות. שילמנו מחיר דמים כבד עבור מערכה שהסתיימה באפס. אפס הרתעה, אפס הישגים מדיניים. מערכת שרק הניעה לאחור את גלגלי השעון עד לסיבוב הלחימה הבא".

לגבי מדיניות החוץ של נתניהו אמר ראש המוסד לשעבר, "במשמרת שלו הידרדרו לשפל יחסינו עם ארה"ב".
"מערכת הבריאות קורסת. משבר הדיור הגיע לשיא. הפערים החברתיים ממשיכים לצמוח. המרחק בין הפריפריה למרכז מעולם לא היה גדול יותר. אחד מכל שלושה ילדים בישראל עני. 40% מתושבי ישראל לא גומרים את החודש", אמר דגן. "האזרח הישראלי רואה את החידלון הזה, הוא רואה הנהגה שלא רואה אותו ולא סופרת אותו ואין לו אלא לשאול 'לאן אתה הולך, אדוני ראש הממשלה? בשביל מה לך להיות אחראי לגורלנו אם אתה כל כך מפחד לקחת אחריות? בשביל מה מבקש אדם את ההנהגה אם הוא לא רוצה להנהיג? איך קרה שהמדינה הזו, החזקה פי כמה מכלל מדינות האזור, לא מסוגלת לבצע מהלך אסטרטגי אמיתי שישפר את מצבה? התשובה לכך ברורה: יש לנו מנהיג שנלחם רק במערכה אחת: המערכת להישרדות הפוליטית של עצמו. בשם המלחמה הזו הוא מדרדר אותנו למדינה דו לאומית ולסופו של החלום הציוני", אמר דגן וציין כי "אני לא רוצה מדינה דו לאומית. אני לא רוצה שנהפוך למדינת אפרטהייד. אני לא רוצה לשלוט בעוד שלושה מיליון ערבים. אני לא רוצה שנישאר בני ערובה של הפחד, הייאוש והקיפאון. האם לא הגיעה השעה להתפכחות האם יבינו סוף, סוף אזרחי ישראל שאיננו חייבים להישאר בני ערובה בוקר וערב".

אני מפחד מעל הכול ממשבר של מנהיגות. המשבר שאנו חווים היום הוא החמור ביותר שאני זוכר מאז הקמת המדינה

"אני מפחד מעל הכול ממשבר של מנהיגות. המשבר שאנו חווים היום הוא החמור ביותר שאני זוכר מאז הקמת המדינה", הדגיש ראש המוסד לשעבר. דגן פנה לנתניהו ואמר: "מה לך להיות אחראי לגורלנו אם אתה כל כך מפחד לקחת אחריות? בשביל מה מבקש אדם את ההנהגה אם הוא לא רוצה להנהיג? איך קרה שהמדינה הזו, החזקה פי כמה מכלל מדינות האזור, לא מסוגלת לבצע מהלך אסטרטגי שישפר את מצבנו? התשובה היא פשוטה: יש לנו מנהיג שנלחם רק במערכה אחת – המלחמה לשרידותו, להישרדות הפוליטית של עצמו. בשם המלחמה הזו הוא מדרדר אותנו למדינה דו לאומית ולסופו של החלום הציוני".

דגן: "אני מבקש לפנות לכל אלה שאומרים אין לנו 'אלטרנטיבה' ולמי שאומר ש-'אין לנו עוד מלבדו'. אני מבקש לומר לכם, כמי שעבד באופן אישי עם שלושה ראשי ממשלה וראה סוגים שונים של מנהיגות וכמי שמכיר גם רבים מהמתמודדים הפעם – יש בהחלט אלטרנטיבה טובה יותר". הקהל צעק חזרה: "הרצוג, הרצוג". דגן פנה לציבור ואמר: "אל תאמינו לסיסמאות. אל תלכו שבי אחרי כריזמה ריקה. כבר ראינו לאן הכריזמה הזו הובילה אותנו. לא הנאומים הם חשובים – המעשים הם חשובים. בהיסטוריה הקצרה שלנו היו מנהיגים שדיברנו מעט ועשו הרבה. שאולי גמגמו מדי פעם בדיבורים אבל לא במעשים. היום היו קוראים להם 'אפורים', או 'נטולי כריזמה', אבל הם עשו עבודה מופלאה. הם ידעו להציב דרך וחזון, ידעו לחתור אליה בנחישות ולהגיע לשיאים חדשים. זה מה שישראל זקוקה לו היום".

אלוף (מיל') לוין: "מדינת ישראל מאבדת את הדרך ואנחנו דוהרים לאסון!

ביטחוניסט נוסף, האלוף במיל' עמירם לוין , אלוף פיקוד הצפון לעבר לא חסך במילים קשות בפנותו מעל הבמה לנתניהו. "כולנו כאן כיוון שאי אפשר יותר לעמוד מנגד", אמר לוין, "מדינת ישראל מאבדת את הדרך ואנחנו דוהרים לאסון – ולכן אני כאן. לכן אני נלחם את המלחמה הזו מעל הבמה. אנחנו במלחמה על דמותה של המדינה ועל עצם קיומה. זו מלחמה על החלום הציוני. זו מלחמה על עתידנו ועל עתיד ילדינו. זו מלחמה על השתייכותנו למשפחת העמים הנאורים". "כבר שנים שצה"ל נשלח למבצעים צבאיים חוזרים ונשנים, שבסופם מספרים לנו כמה שאנחנו מנצחים", אמר האלוף, "אך האמת היא שכבר שנים אין מעלינו איום קיומי, וכבר יותר מדי זמן אנחנו לא באמת מנצחים. הסיבה לכך שאנחנו לא מנצחים היא פשוטה: צבא שעיקר תפקידו לשלוט בעם אחר, לא יכול לנצח. במצב כזה גם הצבא החזק ביותר והמוסרי ביותר נדון להסתאב, להיחלש ולבסוף להיכשל".

מרגשים מאוד היו דבריה של מיכל קסטן קידר, אלמנתו של סא"ל דולב קידר שנהרג במבצע "צוק איתן" "בקיץ האחרון איבדתי את אהבת חיי. תצביעו למי שינסה למנוע את המלחמה הבאה. אין ברירה, חייבים להגיע להסדר", היא ביקשה והוסיפה: " אם המנהיגים שלנו היו עושים שלום, אני מאמינה שדולב היה יושב איתי ונרדם מחובק מול הטלוויזיה. מגיעים לנו חיים טובים יותר. הארץ צריכה להיות טובה יותר, שאפשר לחלום בה על העתיד".