[rating=4]

על אף שמו של הסרט "הון אנושי", הוא אינו עוסק בכוח אדם או במשאבי אנוש, אלא במעמדם של בני האדם בחברה. הסרט מחולק לפרקים, הנקראים על שמם של שלוש דמויות. במעמד הביניים יש לנו את דינו אוסולה (פבריציו בנטיווליו), המתחיל את השתלשלות האירועים בכך שהוא נותן טרמפ לבתו, סרינה  אוסולה (מתילדה ג'יאולי) ומוריד אותה בביתו של החבר שלה, מסי (גוליימו פינלי). דינו מסונוור מאחוזת המשפחה ולוקח על עצמו לשוטט בשטח. הוא עושה שלום לאב המשפחה, ג'יובני ברנשי (פבריציו ג'יפוני) המשחק טניס עם שותפיו העסקיים ומצליח להזמין עצמו לשחק במגרש. מכאן מתחילה עלילה המשלבת כסף, פרידת נעורים, ארוחת ערב יוקרתית ואף תאונת דרכים.

אריגת סרט קולנועי מתוך מספר סיפורים מקבילים אינו טכניקה חדשה, ראינו זאת אינספור בקולנוע בשנים האחרונות. אולם "הון אנושי" יודע לטפל במבנה הסרט באופן מרשים מאוד, אף ביחס לסרטים אחרים. איכויותיו נמדדות בתסריט המעניק לכל דמות לדבר בפני עצמה. אף אחד מהסיפורים אינו קטן מדי והסרט לא עושה חיים קלים לצופים, כדי להבין כיצד הסיפורים חופפים. כל פרק ב"הון אנושי" מרגיש טבעי לחלוטין.

הבמאי פאולו וירזי והשחקנים שלו מצוינים בהצגת הדמויות: פגמים, חוסר ביטחון, לב טוב וכדומה. דמותו של דינו היא של אדם שולי לחלוטין, שקנאתו לעשירים הופכת למביכה. אבל השאיפה שלו אמיתית – הוא באמת רוצה לעשות משהו עם עצמו, והוא לא יפסיד כל הזדמנות.

קרלה ברנשי (ולריה ברוני טדסקי, "יחי ההבדל הקטן", אחותה של קלרה ברוני) מקבלת את הסיפור השני. היא מוציאה את כספו של בעלה כמו מים, ומוכנת להשתמש באנשים לכל מטרה. אבל כן איכפת לה, והיא רוצה ליצור ולתרום עבור קהילתה. היא רואה תיאטרון מתפורר ועושה מאמץ לשמר ולהחיות אותו.

סרינה מקבלת את הסיפור השלישי, ומוחה של נערה בגיל ההתבגרות פגום מספיק בשביל ליצור סיפור מעניין. האם החורגת שלה, אשתו של דינו, היא פסיכולוגית, והן חולקות עניין בבחור צעיר בשם לוקה אמברוסיני (ג'ובאני אנזלדו).

ל"הון אנושי" יש רושם של סרט אמנותי איכותי מאשר סרט זר טיפוסי. אמנם אני לא חושב שזהו סרט השנה, אך הוא בהחלט דרמה מוצקה המתפתלת היטב. מבנה העלילה כתוב בדיוק בעוצמה הנכונה – מסקרן, אבל לא באופן יומרני או מנקר עיניים. יתכן שסוף הסרט מעט פשטני, כלומר מסביר יתר על המידה דברים שכבר ברורים לצופה, אבל הוא בהחלט מעגן את האירועים בזיכרון, כך שנמשיך לחשוב על "הון אנושי" גם לאחר שנצא מאולם הקולנוע. הסרט היה נציג איטליה לאוסקר 2015, וזוכה פרס דונטלו (האוסקר האיטלקי).