מה זה הבטחתם יונה, עלה של זית? מי הבטיח לנו ולא קיים? מי בגד בנו? מי הרעים בתוכנו בגללם אין שלום באזורנו? ואם אין שלום אז הסיפור נגמר? מרימים ידיים ובורחים? יוצאים איש נגד רעהו? מאיפה החכמה הגדולה הזו? איזו נפילה, איזו נפילה.

בפרוס שנת ה- 68 לעצמאותה של מדינת ישראל לצד ההישגים הגדולים שהגענו אליהם והגאווה המתלווה להם נפערים בתוכנו סדקים הולכים ומתרחבים של פירוד ופיצול בעם. סדקים שעין מקצועית הבוחנת אותם מעידה שאין בהם כל הצדקה. ניכר עד מאוד שמשהו מן הגדולה של האבות המייסדים שלנו לא הועבר בירושה לצאצאיהם ושקע ונעלם בדורנו.

אף שהרעיון הציוני הוא חזון מהפכני עד מאוד ידעו אבותיו להציבו על רגליים מעשיות, ומנקודת הזמן בו אנו נמצאים ניתן לומר שהם הצטיינו בקריאת המציאות הסובבת אותם.

החזרה לחיים בהיסטוריה היה אחד מיסודותיה המרכזיים של הציונות. מייסדי המדינה ידעו, גם לפרוץ את גבולות המציאות ולתמרן אותה היטב לצרכיהם ככל הניתן, וגם להכיר בבלתי אפשרי ולהבין שלא הכול תלוי אך ורק בנו ובמעשי ידינו. בחושיהם המחודדים הם קלטו שיציאה נגד דרכו של עולם סופה רוע ואסונות.

שני דורות מאז היעלמותם של האבות המייסדים חלה בתוכנו תמורה גדולה לרעה. והפכנו מ'חברה פותרת הבעיות', שהקימו כאן הראשונים, ל'חברה מייצרת הבעיות'. מאנשים העוגנים על התהליך ומתמודדים עם המציאות על דרך היצירה, לאנשים המתמודדים עם המציאות על דרך הגאולה. מטיפוסים שזיפיים לטיפוסים טנטליים, המרוממים את עצמם בערכים ובאידאולוגיות (ספרו של פרופסור גיורא שוהם בתורת האישיות "מרד, יצירה והתגלות").

על רקע חולשתם הדורית הגדולה של מערכותינו הציבוריות במדינה ובראשם המערכת הפוליטית והמערכת השלטונית, המרכז הלך ונשחק ואיבד מחיוניותו, ושיח הקצוות התגבר והתעצם בתוכנו עד מאוד. האופי השזיפי נמוג ונעלם מעמנו ואת מקומו תפס האופי הטנטלי. תחת שנקום בבוקר ונתמודד עם המציאות על דרך היצירה, הרוח המשגיבה של הערכים והאידאולוגיות השתלטה על חיינו, והנזקים העצומים לא אחרו להגיע.

איבדנו מחיוניותנו הלאומית

הימין לקח את הלאומיות והדתיות אל הקצה, והשמאל את הערכים האוניברסליים אל מחוזות האבסורד. זה גם זה מתעלמים מן המציאות ובכך פוגעים קשות בחוסנה ובטחונה של המדינה.

דוגמה מצוינת למצב זה מהוות מילות הפזמון של השיר "חורף שבעים ושלוש" מאת שמואל הספרי: הבטחתם יונה / עלה של זית / הבטחתם שלום בבית / הבטחתם אביב ופריחות / הבטחתם לקיים הבטחות / הבטחתם יונה. אליהן אפשר גם לצרף את האשמה הנפוצה כל כך בקרב השמאל הישראלי: הלנצח נחיה על חרבנו?

בשתי דוגמאות אלה גלומה התרסה נגד המציאות. אי קבלת דינה. הרי אנחנו בני האדם כל יכולים אנו, ואם אין שלום סימן שנכשלנו ולא רצינו בו. שלובים כאן יחד שאיפה לשליטה ולריבונות על המציאות, שגלומים בה יסודות פשיסטיים עזים (פרופסור רבקה שכטר, "עולם בתוך עולם"), ומידה גדולה של פינוק וחולשה בעת ובעונה אחת.

מה זה הבטחתם יונה, עלה של זית? מי הבטיח ולא קיים? מי בגד בנו? מי הרעים בתוכנו בגללם אין שלום באזורנו? ואם אין שלום אז הסיפור נגמר? מרימים ידיים ובורחים? יוצאים איש נגד רעהו? מאיפה החכמה הגדולה הזו? איזו נפילה. איזו נפילה.

אין שלום מפני ששכנינו הערבים לא מקבלים אותנו…

אינם מכירים בזכיותינו על הארץ הזו. סיפור הכיבוש הוא המנוף שלהם בעולם נגד מדינת ישראל. אנו נכונים לפשרות היסטוריות עמם אך בשום פנים ואופן לא להסדרים של כניעה שלא יבטיחו את בטחונה ושרידותה של ישראל לדורות.

הקמתה של מדינת ננס פלשתינית בינינו לירדן, בגבולות 67 לערך וירושלים המזרחית בירתה, הוא סוג כזה של פתרון שלילי לגבינו. זו המציאות, והיא חמורה שבעתיים מן המודגש כאן. מספיק שנביט במחזה הנורא הנגלה סביבנו, בעת הזאת בעולם הערבי, כדי להשתכנע סופית ולתת גת כריתות לחלומות באספמיה ולאשליות שפוקדים אותנו ומערערים את חוסננו וביטחוננו באשר ליונה עם עלה של זית.

בבוא העת ישתלבו הפלשתינים במסגרת הישות החדשה שתקום במדינת ירדן ואנו נעביר אליה חלקים נרחבים מיהודה ושומרון, אך בשום פנים ואופן לא את מרביתם.

תחת שנאשים את עצמנו ואיש את רעהו נאמץ משהו מחכמת שכיננו הערבים שוכני אוהלי המדבר הנודעים. ניצמד בחוזקה אל קרקע חיינו כאן (צומוד). דבר לא בוער (שוויה שוויה). נפעל בנחישות, בשכל טוב ובתעוזת הרוח בכל האמור לתוכנו פנימה ותלוי אך ורק במעשיי ידינו. נשכלל את מערכותינו הציבוריות ונתחבר מחדש אל רוחם וגדולתם של האבות המייסדים שלנו.

הזמן פועל לטובתנו

אנחנו פה ואיש לא יזיזנו. הזמן פועל לטובתנו. אז מה אם אובמה ומנהיגי המדינות המערביות הציניים לא מחסירים שום הזדמנות כדי לצאת נגד מדינת ישראל ולהתרפס כלפי הערבים. ובראיה שכזו בהחלט ניתן לומר שמלחמת העצמאות עדיין לא תמה. הציונות המודרנית קיימת כבר למעלה מ- 120 שנה ולמרות המלחמות וההתנכלויות של הערבים נגדנו ראו לאן הגענו אנו ולאן הם. חג עצמאות שמח לכל בית ישראל.