אירועי אום אל חיראן אמורים להיחרט בזכרוננו כנקודת שפל (נוספת) שאליה נגררת מדינת ישראל תחת שלטון הימין האופורטוניסטי. מהתאור הראשון של האירוע היה ברור שמדובר בקשקוש שהמציאה המשטרה כתוצאה מפאניקה. הכרזת דוברת המשטרה, השר גלעד ארדן והמפכ"ל אלשייך, היו בפירוש אוסף של שקרים מכוונים היטב למרכז מה שאמור להיות, מוחו של האספסוף, אחרי הכל, קל למלא חלל ריק בשטויות.

בניגוד לאירועי עזריה הרוצח ברור ומובן מאליו שכאן מדובר בטפשות ולא ברצח, אבל הטפשות הזו הובילה למותם של שני אזרחים ישראלים. וצעקות ה"דאעש, דאעש" מעולם לא נשמעו מפוברקות יותר. ואכן החקירה הוכיחה שלא נסיון דריסה אלא טפשות, הסטריה ויד קלה על ההדק. ושאלה אחת צצה ועולה מעל פני השטח, מדוע השוטרים עשו שימוש בנשק חם? מדוע בכלל צוידו בכלי נשק עם כדורים חיים? האם יתכן שמישהו היה מעוניין שהאירוע יגרר לשפיכות דמים?

לאלשייך הפתרונים.

על רב ניצב רוני אלשייך אפשר לומר הרבה דברים רעים, וכולם נכונים. מעבר למצח הגבוה יושבת לה כיפה ומתחתיה, כלום. בדיוק מה שצריכה ממשלה ימנית קיצונית. אלשייך כבר לעולם לא יבין שהוא קריקטורה ובטח שבטח לא יבין שהוא נבחר לתפקידו בתור אתנחתא קומית לסרט זוועה. הבעיה היא שהאתנחתא הקומית הזו מתחילה לעלות ביוקר לאזרחי מדינת ישראל. ואם לזכור מי מינה אותו ואת מי הוא אמור לחקור, אזי אנחנו בברוך.

על גלעד ארדן אין הרבה מה להרחיב, האיש כלומניק, חסר הישגים, יושב על שולחן הממשלה כעושה דברו של נתניהו. זה האיש שהופקד על בטחון הפנים (יש דבר כזה???) במדינת ישראל. ההשרדות הפוליטית של גלעד ארדן תלויה במאת האחוזים באדונו, נתניהו. אבל גלעד ארדן הופקד על המשטרה ובמצוות אדונו, אמור היה להוציא לפועל באמצעותה תכניות גרנדיוזיות כמו הריסה של כפר מסכן באמצע שום מקום. הקומבינציה של פוליטיקאי אופורטוניסט חסר יכולת ומפכ"ל טיפש, שעסוק, ואף גאה בכך, בתכנון אבטחת חמור לבן, כששניהם מוציאים לפועל תכנית חסרת כל רגישות או הגיון, בעיקר כדי לספק עוד ספין לבוס וליקוק מסיבי לכנופיית המתנחלים, אין ספק שמראש נידונה להפוך לפיאסקו. ועל הפיאסקו הזה שילמו שני אנשים בחייהם.

שניהם, ואליהם הצטרפה המקהילה הקבועה, יצאו באוסף של שקרים, עיוותו עובדות ערכו סרטי וידאו והמציאו בלוף שלא תפס מים מהרגע הראשון. תוצאות החקירה היו ברורות לכל מי שעיניים בראשו. ולא, לא תמיד צריך לחכות לחקירה, רבותי תנו קצת אמון בחושים שלכם.

הייתי כותב ש:"סיפור שכזה אמור היה לשלוח , במדינה מתוקנת, את כולם הביתה". אבל איזה מדינה ואיזה מתוקנת.

מה שמחריד אותי היה דווקא הוספת עלילות ה"מורה לדאעש", המצאה כל כך לא מקורית , כל כך לא במקום, כל כך מטומטמת שמאוד קשה לי להחליט מי אחראי עליה, מה שברור שבמבט מהיר על התגובות ברשת יש עדיין מטומטמים שמאמינים לעיתונות.

העיתונים: מעריב, ידיעות וכמובן הביביתון – יצאו בכותרות וודאיות "פיגוע דריסה, דאעש וכולי…". מצד אחד הם צועקים עלינו (טוב, עלי) שאני פוסק לפני החקירה, מצד שני הם לוקחים ערימה של לשלשת ציפורים ומעלים אותה לכותרות הראשיות שלהם כאילו מדובר בעובדות. וזו איננה הפעם הראשונה. אין ספק שידו של ראש הממשלה בוחשת עמוק במדיה. והציבור הישראלי… נו טוב, נגמרו לי ה"סופרלטיבים" לאלו שמאמינים למה שכתוב בידיעות, מעריב ובטח שבטח בביביתון.

אקורד הסיום של האירוע היה צורם עוד יותר: השוטר המת נקבר במהירות הבזק, מספיק מהר כדי לאפשר לארדן לזרוק עוד כמה ליטרים של שמן למדורה, כשהוא משקר במצח נחושה (ואין לי ספק קל שבקלים שהאמת היתה ידועה לו) בעוד שגופתו של האזרח הבדואי שנורה ללא צורך והופקר למותו ללא טיפול נמנעת מהמשפחה תוך מתן תנאים.

וגם על הסיפור המכוער והקטלני הזה יעבור עם ישראל לסדר היום. השר ארדן ימשיך להיות מופקד על חוסר בטחונו של הציבור הישראלי, רוני אלשייך ימשיך לאבטח חמורים. לו אני המשיח רק השמועה שאלשיך מכין מבצע אבטחה היתה מספיקה לי להישאר בבית עם החמור וללגום שמפניה ורודה.