Skip to content

אוסקר ל"פרידה": ניצחון איראן על הרפובליקה האסלאמית

זכייתו של הסרט האיראני "פרידה" בפרס האוסקר אתמול בלילה אינה רק ניצחון אישי של הבמאי או ניצחון על הסרטים האחרים סקטגוריית הסרט הזה. מדובר בניצחון של איראן החילונית, בבעלת התרבות המפוארת והעתיקה והשאיפה לעתיד טוב ומיטיב על "הרפובליקה האסלאמית" המנסה להפוך את הקולנוע המקומי לזרוע תעמולה מפוקחת
זמן קריאה: 3 דקות

זכייתו של הסרט האיראני "פרידה" בפרס האוסקר אתמול בלילה אינה רק ניצחון אישי של הבמאי או ניצחון על הסרטים האחרים סקטגוריית הסרט הזה. מדובר בניצחון של איראן החילונית, בבעלת התרבות המפוארת והעתיקה והשאיפה לעתיד טוב ומיטיב על "הרפובליקה האסלאמית" המנסה להפוך את הקולנוע המקומי לזרוע תעמולה מפוקחת

מאת ד"ר רז צימט

במאי "פרידה", אסגר פרהאדי (Wikimedia/Manfred Werner - Tsui)
הפרס מוקדש לעם האיראני, הסולד מעוינות ומטינה. במאי "פרידה", אסגר פרהאדי (Wikimedia/Manfred Werner - Tsui)

עשרות מיליוני איראנים באיראן ומחוצה לה התמלאו הבוקר תחושות של גאווה לאומית בעקבות זכיית הסרט "פרידה" באוסקר. המשטר האיראני, לעומת זאת, הועמד במבוכה: האם להצטרף לחגיגות הניצחון או להתנער מהסרט הכולל מסרים חתרניים נגד המשטר וחושף את פניה הבעייתיים של מערכת המשפט האיראנית.

השסע הפוליטי והאידיאולוגי באיראן, שהעמיק עוד יותר מאז המשבר החריף שפרץ לאחר הבחירות לנשיאות בקיץ 2009, ניכר היטב בתגובות הראשונות לזכיית "פרידה" בפרס היוקרתי. עשרות אתרי אינטרנט ובלוגים המזוהים עם האופוזיציה הרפורמיסטית ומתנגדי המשטר דיווחו בהרחבה על הזכייה והתפארו בה כהישג לאומי איראני. לעומתם, העדיפו רוב אמצעי התקשורת הממסדיים להצניע את הדיווחים בנוגע לזכייה, לדחוק אותם לשולי עמודי החדשות ולהמשיך להתמקד בהערכות לבחירות למג'לס הצפויות ביום ו' הקרוב. בעוד שעבור מתנגדי המשטר מבטאת זכיית "פרידה" באוסקר את כישלון המשטר ליצור קולנוע ממשלתי ומגויס, הרי שבעיני המשטר היא מסמלת את הקשר הבלתי-ראוי בין יוצריו לתעשיית הקולנוע ההוליוודית "המושחתת".

במברק ברכה, ששלח הבוקר האינטלקטואל הרפורמיסטי, מוחסן קאדיוואר, לבמאי הסרט, אסגר פרהאדי, הביע מתנגד המשטר הגולה את תקוותו, כי הצלחתו הבינלאומית של "פרידה" תסמן את ראשית פרידתה של איראן מחוסר-צדק, מדיכוי, מאפליה, משחיתות, מעריצות ומשקרים.

האתר "רג'א ניוז" המזוהה עם האגף הימני-רדיקלי, לעומת זאת, רמז לכך שתשומת הלב המיוחדת שלה זכה הסרט מצד תעשיית הקולנוע ההוליוודית קשורה ל"תמונה הקודרת שבה מוצגים המאבקים התרבותיים והדתיים באיראן". ערב זכיית הסרט באוסקר התייחס מפקד זרוע הבסיג' [מיליציית המתנדבים של משמרות המהפכה; ר"צ] באופן מרומז להכרה הבינלאומית ב"פרידה" והצהיר בכנס "הארגונים הספרותיים והאומנותיים של בסיג' האומנים", כי אומנים "מחוייבים" [לערכי המהפכה; ר"צ] אינם זוכים מצד הוליווד, סמל "ההתנשאות העולמית", אפילו לאפשרות לנשום.

הביקורת מצד בכירי המשטר כלפי "פרידה" אינה חדשה. מבקר קולנוע איראני המזוהה עם המשטר הצהיר לאחרונה בתוכנית ששודרה בטלוויזיה הממלכתית של איראן, שאם יזכה הסרט באוסקר, יהיה זה כתוצאה ממדיניותו העוינת של המערב כלפי הרפובליקה האסלאמית ובגלל הקשר, שהמערב מזהה בין יוצריו לאופוזיציה האיראנית. הסרט משקף, לדבריו, את תדמית החברה האיראנית, כפי שהמערב שואף לצייר, ואינו צריך להתקבל בברכה על-ידי העם האיראני.

תגובת סוכנות הידיעות "פארס" לזכיית הסרט באוסקר הייתה מקורית במיוחד. סוכנות הידיעות המזוהה עם משמרות המהפכה הצניעה את הדיווח על הזכייה אך במקביל מצאה לנכון "לערוך" את דברי התודה של פרהאדי לאחר זכייתו באופן שיעלה בקנה אחד עם האינטרסים של המשטר בסוגיית הגרעין. לאחר הזכייה אמר במאי הסרט, כי הוא גאה להקדיש את הפרס לעם האיראני, שכיבד לאורך ההיסטוריה הארוכה שלו את כל התרבויות והציוויליזציות והסולד מעוינות ומטינה. הוא אף מתח ביקורת מרומזת על הפוליטיקאים בארצו והכריז, כי הזכייה בפרס מאפשרת הזדמנות לדבר על תרבותה המפוארת של איראן, ש"הוסתרה תחת אבק הפוליטיקה". סוכנות הידיעות "פארס", לעומת זאת, דיווחה, כי פרהאדי הצהיר, שהוא גאה להעניק את הפרס לעם האיראני "שניצב בחודשים האחרונים בפני גילויי עוינות סביב תוכנית הגרעין של איראן".

זכייתו של "פרידה" בהכרה בינלאומית חסרת תקדים באה בעיצומו של משבר חריף בין המשטר האיראני לתעשיית הקולנוע המקומית. לאחרונה החליטו השלטונות בטהראן לסגור את "בית הקולנוע", האיגוד המקצועי המרכזי של עובדי תעשיית הקולנוע המקומית. שר ההכוונה האסלאמית, מוחמד חוסייני, נימק את החלטת הסגירה, בין היתר, בהתנהלות ראשי האיגוד הנוגדת, לדבריו, את ערכי המהפכה האסלאמית. הוא הביא כדוגמא לכך גילוי דעת, שפרסם "בית הקולנוע" בספטמבר 2011 בתמיכה ביוצרי סרטים תיעודיים, שנעצרו על-ידי השלטונות באשמת שיתוף פעולה עם ה-BBC. עוד טען השר, כי לחגיגות השנתיות, שארגן האיגוד הוזמנו מתנגדי משטר המתגוררים בחו"ל, שאף השמיעו הצהרות נגד המשטר.

אסגר פרהאדי עצמו עמד בספטמבר 2010 בעיצומה של סערה פוליטית בעקבות זכייתו בפרס במאי הקולנוע הטוב ביותר על סרטו "בנוגע לאלי" במסגרת פסטיבל הקולנוע השנתי, שאורגן על-ידי "בית הקולנוע". בסרט זה כיכבה שחקנית הקולנוע גולשיפתה פראהאני, שעוררה בשנת 2008 סערה-רבתי באיראן בשל השתתפותה במותחן ההוליוודי "גוף השקרים" בכיכובם של ליאונדרו דיקפריו וראסל קרואו. בנאום התודה שלו לרגל קבלת הפרס מתח פרהאדי ביקורת נגד המשטר וקרא לשינוי המצב הפוליטי במדינה.

זכייתו של פרהאדי עם סרטו "פרידה" בפרס האוסקר לפנות בוקר יכולה, אפוא, להיחשב לא רק כהישג לאומי איראני וכמקור לגאווה לאומית אלא גם כניצחונה של איראן בעלת התרבות המפוארת והעתיקה על "הרפובליקה האסלאמית" החותרת להפוך את הקולנוע האיראני לזרוע נוספת בשירות המשטר ובפיקוחו.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן