הסרט "אמוג'י" עוסק ביציאתה של הצלמית מהארון ומהטלפון החכם, אך מלבד המסר החשוב לצעירים שמחפשים את עצמם, אפשר למצוא מעט הומור ובידור לא מזיק
פחות מדקהזמן קריאה: דקות
הבמאי ואחד מהתסריטאים של הסרט "אמוג'י: הסרט", טוני לאונדיס ("איגור"), רצה לשחק במגרש של הגדולים – אלו שעיבדו רעיון או מותג והפכו אותו לסרט מצליח, ראו לדוגמה "סרט לגו" או "שודדי הקאריביים: קללת הפנינה השחורה". אכן, בסרט "אימוג'י: הסרט" יש רמזים לרעיונות נשגבים, החל ממטאפורה לצעירים שיוצאים מהארון ועד עולם התקשורת הבינאישית, אך כולם נטרפים על ידי העלילה השגרתית שדי מעבירה לרקע מסרים חשובים אלה. יש מבקרים הטוענים, כי הסרט "אמוג'י: הסרט" חסר תקדים בתולדות התועבה הקולנועית, אך חשוב להדגיש – הסרט לעיתים חכם, ובעיקר לא מזיק. עם זאת, הוא מעט מפחד ללכת עד הסוף עם המסרים שהוא מנסה להעביר…
"אמוג'י: הסרט": סרט מסע ללימוד זהות עצמית
ג'ין (טי. ג'יי. מילר בגרסה הלועזית, תמיר גינזבורג בעברית) הוא אמוג'י (בעברית: צלמית), שנולד ללא מסנן פרצופים ולכן מסוגל להרגיש ולהביע אינספור רגשות. תפקידו לסמל את הרגש 'מֶאא' (meh) בטלפון החכם, אולם טעות של טירון המשלבת את הרגש הלא נכון שולחת אותו לטיול בתוך הטלפון, כדי להימנע מתִכנות מחדש – ולהפוך למה שהעולם מצפה ממנו להיות. המערכה הראשונה היא משל לילדים צעירים הומוסקסואליים הנאבקים בארון (גם הבמאי מעיד על כך במספר ראיונות תקשורתיים). הסרט מעביר את המטאפורה באופן די ברור, אבל בצער רב – היא פונה קצת מעבר לראשם של ילדים צעירים, שזהו בעצם קהל היעד של הסרט.
אבל ברגע שהסרט "אמוג'י: הסרט" נכנס לעלילת מסע טיפוסי במערכה השנייה, ג'ין מתחבר עם הי-פייב / כיף (ג'יימס קורדן באנגלית, יפתח אופיר בעברית), ובסופו של דבר מגייס את הפצחנית ג'ייל ברייק / פריצה (אנה פריס בלועזית, דקלה הדר בעברית) – הסרט מאבד את המלנכוליות שלו. בעוד פריס מוצגת כדמות מסקרנת בפני עצמה, היא בסופו של דבר הופכת למושא האהבה עבור הגיבור שלנו. זה אולי לא הורס את הסרט, אבל די מחליש את המטאפורה המרכזית, כאשר הרגש ההטרוסקסואלי מנצח, כנראה כדי לרצות את הקהל הפחות סבלני בסרט.
אם מניחים בצד את הערכים עליהם מושתת הסרט, "אמוג'י: הסרט" מציע בידור שטחי לחלוטין. הוא מגולל סיפור קונבנציונאלי יחסית, המתחיל כרגיל באימרה 'אני לא מתאים', לפני שמבזבז את המערכה השנייה בחיקוי הסרט "הקול בראש" – כשהגיבור חוקר מספר רכיבים בטלפון הנייד של ילד טיפוסי. יש קטעים מתוחכמים, כמו השימוש במשחק קנדי קראש או סרטי יו-טיוב של חתלתול. הרעיון שג'ין וחבריו קופצים מאפליקציה (יישומון) אחת לשנייה – הם הקטע המבדר ביותר בסרט. יחד עם זאת, אם היו צופים שהתלוננו שהסרט "ראלף ההורס" בזבז את רוב זמנו במשחקי מחשב, בסרט "אמוג'י: הסרט" תקבלו מגוון דחוס אף יותר.
מבחינה חזותית, הסרט צבעוני, מסקרן ועל כן מפגין גם מצב רוח קופצני. בין מדובבי המשנה אפשר למצוא את פטריק סטיוארט בלועזית ו-יהויכין פרידלנדר (כצלמית קקי), ו-מאיה רודולף באנגלית / איילת רובינסון בעברית (של נבלה עליזה מאוד – סמיילית). סיפורו של הילד הצעיר ב'עולם האמיתי' אשר מנסה להראות לבחירת לבו את רגשותיו – קל, רגוע ומרענן.
בסופו של דבר, הסרט "אמוג'י: הסרט" הוא לא מספיק טוב כדי להתעלות על קיומו, וגם לא מספיק גרוע כדי לייצג את השפל של תרבות הפופ בקולנוע – עדיין אפשר לייצר סרטים אדירים מתרבות של לבֵני בנייה לילדים או מתקנים של דיסני. סרט המבוסס על צלמיות בטלפון החכם ובמחשב הוא רעיון מסקרן, אך כמובן תלוי ביצוע. בסרט "אמוג'י: הסרט" הבדיחות עובדות רק באופן חלקי, והתסריט לא מעובד עד הסוף. אם אתם נרתעים מהרעיון – יש מספיק סרטים טובים בבתי הקולנוע בעונה זו, אבל אם אתם נגררים על ידי הילדים שלכם – הסרט אינו כואב ולפעמים משעשע במשך 95 דקותיו. במילה אחת לסכם את איכות הסרט "אמוג'י: הסרט": 'מֶאא'.
XXXXX