כשהדת היא סוציאליזם – חג המולד הוא האחד במאי

חג המולד כבודו במקומו מונח וכמותו גם הפסחא, אבל החג האמיתי בצרפת הוא האחד במאי. בעוד שבישראל הוא תופעה זניחה הרי שבצרפת הוא היום היחיד בשנה שבו הכל סגור למרות שלכולם יש ברירה. מאת: עמית מנדלזון (צרפת) האירוניה שביום העבודה גם אם תרצה לעשות עבודה לא תוכל, כבר מזמן לא מפתיעה. האחד במאי הוא החג […]

כשהדת היא סוציאליזם – חג המולד הוא האחד במאי

חג המולד כבודו במקומו מונח וכמותו גם הפסחא, אבל החג האמיתי בצרפת הוא האחד במאי. בעוד שבישראל הוא תופעה זניחה הרי שבצרפת הוא היום היחיד בשנה שבו הכל סגור למרות שלכולם יש ברירה. מאת: עמית מנדלזון (צרפת) האירוניה שביום העבודה גם אם תרצה לעשות עבודה לא תוכל, כבר מזמן לא מפתיעה. האחד במאי הוא החג […]

חג המולד כבודו במקומו מונח וכמותו גם הפסחא, אבל החג האמיתי בצרפת הוא האחד במאי. בעוד שבישראל הוא תופעה זניחה הרי שבצרפת הוא היום היחיד בשנה שבו הכל סגור למרות שלכולם יש ברירה.

מאת: עמית מנדלזון (צרפת)

פעיל חזית השמאל בהפגנת האחד במאי - צילם: עמית מנדלזון

האירוניה שביום העבודה גם אם תרצה לעשות עבודה לא תוכל, כבר מזמן לא מפתיעה. האחד במאי הוא החג הלאומי הצרפתי האמיתי. בצד אחד של העיר מתנהל לו שוק פשפשים ענק לאורך פסי הרכבת הקלה, שלא תגיע היום לשום מקום' מכיוון שגם לא תצא משום מקום. ובצידה השני של העיר צועדים 20 אלף חברי האיגודים בצעדת האחד במאי הפוליטית ביותר שהיתה אי פעם, 5 ימי לפני הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות.

אז נכון שתאורטית הכל יכול להיות פתוח, מעשית אין תחבורה ציבורית שתקשר את חלקי העיר הענקית הזו. המטרו שגם בחג המולד וערב השנה החדשה מתפקד, לא קיים באחד במאי. כל החנויות סגורות. רוצה סיגריות, קח בחשבון את האפשרות שאתה יוצא לסיבוב של 5 קלומטר לפחות, לא יהיה פשוט לאתר חנות פתוחה. אבל בצרפת כמו בצרפת מסעדות, חנויות פרחים ומאפיות, פתוחות כמובן.

צועדים. צילום: עמית מנדלזון

מצעד האחד במאי המסורתי יוצא מהנמל הישן, והיות ואין תחבורה ציבורית הרי שמדובר בהליכה של שעה לנמל ורק אז מתחילה ההליכה האמיתית, כי לצלם נחש של קילומטר וחצי בני אדם זה אף פעם לא פשוט. אבל כל מי שעבר את טבילת האש של הפגנות המחאה כנגד שינוי גיל הפנסיה כבר מספיק משופשף ומכיר לא רק את הפרוצדורה, והמסלול אלא גם את הנפשות הפועלות ואת תוכן השלטים, את השירים והגימיקים ואפילו היכן נמצאות הבחורות היפות ביותר (בקצה השני של העיר, מרוקנות את דוכני המכירה). הנמל עצמו הוא גל חורבות עקב עבודות שיפוץ כל הטיילת מסביבו כך שהבלאגן חוגג.

הפונציונרים הכבדים של המפלגות באזור כמובן לא יצעדו כל הדרך וימתינו ללחוץ את ידי הצועדים במרכז המסלול ומשם ימשיכו לביתם, אבל בראש המצעד תופסות את מקומן כל הפיגורות המוכרות מכל ההפגנות

מסיכת האנונימוס לא נפקדת - צילום עמית מנדלזון

הכל נראה אותו דבר כל הפגנה. אלא שההבדל הוא שבאחד במאי הם בוחרים לצאת לרחוב במקום ללכת לקנות שמאטעס במכירת הרחוב הענקית במפגש חמש השדרות, אז כנראה שיש להם את הלהט והאמונה.

תוכלו למצוא כאן את כל המחאות שרק רציתם: מפלגות השמאל, אנרכיסטים, Occupy Marseille, אזרחים ממאלי שמוחים על השתלטות האיסלם הקיצוני על מאלי, עובדי יוניליבר עם פסל הפיל המגוחך שלהם, יהודים בעד פלסטינים ופלסטינים בעד פלסטינים, רופאים ללא גבולות, עיתונאים ללא גבולות, ושיכורים ללא אלכוהול. סלאט של מחאות ושלטים.

ברוכים הבאים לאחד במאי, מסיימים ב-12:00 על השעון (חייבים ארוחת צהריים, לא ?) ורצים למכירת הרחוב בחמש השדרות. לפני שיעלמו כל המציאות.

כל התמונות:

חג המולד כבודו במקומו מונח וכמותו גם הפסחא, אבל החג האמיתי בצרפת הוא האחד במאי. בעוד שבישראל הוא תופעה זניחה הרי שבצרפת הוא היום היחיד בשנה שבו הכל סגור למרות שלכולם יש ברירה.

מאת: עמית מנדלזון (צרפת)

פעיל חזית השמאל בהפגנת האחד במאי - צילם: עמית מנדלזון

האירוניה שביום העבודה גם אם תרצה לעשות עבודה לא תוכל, כבר מזמן לא מפתיעה. האחד במאי הוא החג הלאומי הצרפתי האמיתי. בצד אחד של העיר מתנהל לו שוק פשפשים ענק לאורך פסי הרכבת הקלה, שלא תגיע היום לשום מקום' מכיוון שגם לא תצא משום מקום. ובצידה השני של העיר צועדים 20 אלף חברי האיגודים בצעדת האחד במאי הפוליטית ביותר שהיתה אי פעם, 5 ימי לפני הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות.

אז נכון שתאורטית הכל יכול להיות פתוח, מעשית אין תחבורה ציבורית שתקשר את חלקי העיר הענקית הזו. המטרו שגם בחג המולד וערב השנה החדשה מתפקד, לא קיים באחד במאי. כל החנויות סגורות. רוצה סיגריות, קח בחשבון את האפשרות שאתה יוצא לסיבוב של 5 קלומטר לפחות, לא יהיה פשוט לאתר חנות פתוחה. אבל בצרפת כמו בצרפת מסעדות, חנויות פרחים ומאפיות, פתוחות כמובן.

צועדים. צילום: עמית מנדלזון

מצעד האחד במאי המסורתי יוצא מהנמל הישן, והיות ואין תחבורה ציבורית הרי שמדובר בהליכה של שעה לנמל ורק אז מתחילה ההליכה האמיתית, כי לצלם נחש של קילומטר וחצי בני אדם זה אף פעם לא פשוט. אבל כל מי שעבר את טבילת האש של הפגנות המחאה כנגד שינוי גיל הפנסיה כבר מספיק משופשף ומכיר לא רק את הפרוצדורה, והמסלול אלא גם את הנפשות הפועלות ואת תוכן השלטים, את השירים והגימיקים ואפילו היכן נמצאות הבחורות היפות ביותר (בקצה השני של העיר, מרוקנות את דוכני המכירה). הנמל עצמו הוא גל חורבות עקב עבודות שיפוץ כל הטיילת מסביבו כך שהבלאגן חוגג.

הפונציונרים הכבדים של המפלגות באזור כמובן לא יצעדו כל הדרך וימתינו ללחוץ את ידי הצועדים במרכז המסלול ומשם ימשיכו לביתם, אבל בראש המצעד תופסות את מקומן כל הפיגורות המוכרות מכל ההפגנות

מסיכת האנונימוס לא נפקדת - צילום עמית מנדלזון

הכל נראה אותו דבר כל הפגנה. אלא שההבדל הוא שבאחד במאי הם בוחרים לצאת לרחוב במקום ללכת לקנות שמאטעס במכירת הרחוב הענקית במפגש חמש השדרות, אז כנראה שיש להם את הלהט והאמונה.

תוכלו למצוא כאן את כל המחאות שרק רציתם: מפלגות השמאל, אנרכיסטים, Occupy Marseille, אזרחים ממאלי שמוחים על השתלטות האיסלם הקיצוני על מאלי, עובדי יוניליבר עם פסל הפיל המגוחך שלהם, יהודים בעד פלסטינים ופלסטינים בעד פלסטינים, רופאים ללא גבולות, עיתונאים ללא גבולות, ושיכורים ללא אלכוהול. סלאט של מחאות ושלטים.

ברוכים הבאים לאחד במאי, מסיימים ב-12:00 על השעון (חייבים ארוחת צהריים, לא ?) ורצים למכירת הרחוב בחמש השדרות. לפני שיעלמו כל המציאות.

כל התמונות:

כתבות אחרונות באתר

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן