צילומים: יובל אראל

[rating=5]

מזמן לא נהניתי כמו בסוף השבוע בהשקת אלבומו של רם אוריון. את רם זיהיתי כמיוחד ומרגש לפני מספר שנים במהלך הופעות באוזן בר. הוא נהג להתארח בהשקות של הרכבים ומוזיקאים שונים – שילה פרבר, ערן צור, רוגל אלפר, דיה רז, רוצי בובה וגלעד כהנא. גם בליין לכלוך באוזן, בדרך כלל בהרכב הפרוע, שהיה מסיים את החגיגות הליליות.

זה היה רם אוריון, כוכב רוק, שהיה חבר בהרכבים "הפה והטלפיים", "נושאי המגבעת", "בתרי זוזי", אבל משהו ברם היה לי מוכר במיוחד. בשלב מסויים פיענחתי זאת – היינו שכנים בילדותנו, רם אפילו הזכיר לי את המוזיקה שהיתה בוקעת מהמערכת בסלון ביתי (לד זפלין, סגול כהה, פינק פלויד ועוד).

לפני כן, כבר בשלב שזיהיתי את הפוטנציאל הגלום ברם, הכתרתי אותו בבלוג שלי כגיבור גיטרה. צרוף מקרים מעניין – אלבום אי.פי של רם נקרא גיבור גיטרה…

את המסע לקראת השקת האלבום החדש, "האחרון", התחלתי ללוות כבר מהמופע הראשון בדרך לאלבום. זה היה באוזן בר, בפברואר האחרון, שם פגשתי בחלק מהשירים – "אהובתי בת החלוף" של דורית רביניאן, "מהמ" של אנה הרמן ועוד.

כאשר האלבום יצא לאור נחשפה בפני עבודת צוות מיוחדת במינה. רם אוריון אסף באלבום זה שותפים רבים ליצירה – כותבים, נגנים, מוזיקאים, וגם ניצח על ההפקה המוזיקלית. 11 השירים ב"האחרון" כתובים בידי אחרים, למעט שני שירים שכתב והלחין אוריון – "מה, ו"אולי".

רשימת הכותבים מגוונת, חכמה, ומציבה כשרונות רב תחומיים בחזית האלבום: דורית רביניאן, דורי מנור, אנה הרמן ושמעון אדף, ומצטרפים אליהם שני חברים טובים של אוריון – הסופר המוכשר אסף גברון, חברו להרכב "הפה והטלפיים", שכתב את מילותיו של השיר "לא משנה", ורועי פרייליך, הזמר היוצר מהרכב הרוקנ'רול הפרוע "נערות ריינס", שכתב את "עשן" ו"נצחון 2.0".

האלבום, אם כן, מצטיין לא רק כנקודת שיא ביצירה של רם אוריון, אלא גם באסופה המעניינת, המרתקת והאיכותית ביותר של יוצרים ומבצעים עכשוויים.

מועדון פישקא ביפו, שבו התקיימו שני מופעי ההשקה אחד אחרי השני באותו ערב, הוא סיפור בפני עצמו. מועדון של תרבות איכותית לצעירים מקהילת יוצאי רוסיה בארץ. אוריון העדיף אותו על המקדש הביתי אוזן בר, על תיאטרון האוונגרד תמונע ועל ההיכל בבארבי – ובכך ביטא את האמירה שלו: האלבום שלי שונה, אחר, "האחרון" אינו עוד אלבום של מוזיקאי רוק מקומי.

במופע הראשון עשיתי את המוטל עלי עבורכם הקוראים – תצלומים וקטעי וידיאו. בסט השני עמדתי בידיים ריקות ופשוט התמכרתי ל-ח-ל-ו-ט-י-ן לשירים, למוזיקה, להוויה של ההופעה.  

אז מה היה לנו? רם אוריון מלווה בהרכב הנגנים – עונגי ציסלינג בסקסופון וקלידים, שחף ינון בגיטרת בס, שי ברוך על התופים וקוסטה קפלן בגיטרה וקלידים, אירח את אסף גברון לשני שירים: "חדווה" – השיר שלהם מ"הפה והטלפיים", ו"לא משנה", השיר הרוקיסטי מהאלבום החדש.

לאחר מכן אירח את רועי פרייליך לשלושה שירים: "טירוף במה" של יצחק צ'רצ'יל קלפטר, "הדבר האמיתי" של נערות ריינס ו"ניצחון 2.0". הסט ליסט כלל גם שירים מהאלבום האישי הראשון של אוריון.

מה עוד היה לנו? קהל חם ואוהב, שליבתו הייתה חברים רבים מקהילת מוזיקאי האינדי שמינדי, ומחיאות כפיים רועמות בסיומו של כל שיר. וכפי שפתחתי – מזמן לא נהניתי כל כך כפי שנהניתי בשני מופעי ההשקה הרצופים של "האחרון".