Skip to content

מירוץ סמכויות בין הרבני למשפחה לא תקף בכל מחיר

חמש שנים לאחר הגשת העתירה, הכריע בג"ץ כי האישה יכולה לנהל את תיק הגירושין בבית המשפט למשפחה, למרות שהתיק הוגש לביה"ד הרבני
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

חמש שנים לאחר הגשת עתירה, הוציא השבוע בג"ץ פסק דין בעתירתה של אישה המנהלת תיק גירושין, שעניינו קביעת הסמכות לדון בתיק בין בית הדין הרבני לבית משפט למשפחה. בג"ץ קיבל את עתירת האישה, שיוצגה על ידי עו"ד שירי מלכה, ופסק כי למרות שמלכתחילה היא חתמה על  בקשה משותפת לגירושין בפני בית דין רבני, היא תוכל לנהל את תביעתה בבית משפט לענייני למשפחה.

בקביעתו ציין ראש הרכב השופטים, אליקים רובינשטיין, כי מדובר במקרה בו תוכנו ומהותו של ההסכם שהוגש לביה"ד הרבני הינו "כלי לתעללות נפשי בעותרת", ולכן יש לקבוע כי בתי הדין הרבניים לא רכשו סמכות לדון בעניינים של הצדדים, וכי האישה תוכל להגיש תביעה מתאימה לבית משפט לענייני משפחה בתוך 30 יום.

בית הדין הרבני האזורי בת"א (צילום: ויקימדיה)
עינוי דין. בית הדין הרבני האזורי בת"א (צילום: ויקימדיה)

מדובר בבני זוג שהיו נשואים 17 שנה ולהם ארבעה ילדים. בסוף שנת 2005 הגישו הצדדים בקשה משותפת לגירושין לבית הדין הרבני, לה צורף הסכם גירושין שנערך ונחתם במשרדי הרבנות. מספר ימים לאחר הגשת הבקשה, עזבה האישה את בית המגורים המשותף ועברה למקלט לנשים מוכות, וכשבוע מאוחר יותר הגישה תביעות רכוש, משמורת ומזונות לבית משפט לענייני משפחה. הבעל מצדו, הגיש באותו היום תביעה גירושין דומה לבית הדין הרבני.

במחלוקת באשר לשאלה היכן יידון התיק, קבע בית הדין הרבני כי הוא זה שמוסמך לדון בתביעות להוציא את עניין המשמורת. בעקבות החלטה זו  דחה בית משפט לענייני משפחה את תביעת האישה לדון בנושאי המזונות והרכוש אותה הגישה.

האישה ערערה על החלטת הרבני האזורי בפני ביה"ד הרבני הגדול, ואולם הוא נדחה בדעת רוב. יצוין, כי הדיין (הרב דיכובסקי), שקיבל את עמדת האישה בעמדת מיעוט, העיר כבר אז לגבי תוכנו ומהותו של ההסכם "המשותף", לכאורה, עליו מתבסס הבעל  בציינו כי "מדובר במסמך מזעזע, הן מבחינת התוצאה והן מבחינת הרקע". 

ואכן, אותו הסכם "משותף" כלל את הדברים הבאים: "היות והעותרת אפתית וחסרת יוזמה בזוגיות, שקרנית, בוגדנית (לא יחסי מין), ביצעה שתי הפלות ועשתה מעשה בוגדנות ושקר ללא הפסקה לאורך חיי הזוגיות… היות והאישה גנבה עשרות אלפי שקלים מחשבון הבנק המשותף, היות והעותרת זייפה צ'קים והיא אינה מתפקדת כמחנכת, כאמא ומעדיפה את רצונותיה ואנוכיותה שלה על פני טיפול בילדים".. – ותוצאתו הינה נישול האישה מכל הרכוש והעברת הילדים לידי הבעל.

כנגד החלטת בי"ד הרבני הגדול עתרה האישה לבג"ץ. עו"ד שירי מלכה טענה בעתירה, כי "הסכם הגירושין שהוגש לבי"ד רבני הינו בטל מעיקרו. לא ייתכן כי מסמך שהוא תוצר של התעללות ועוולה, יקבל על ידי ערכאה משפטית תוקף מקנה סמכות! 'הסכם הגירושין', מסמך זה הינו מקפח, מזעזע ומוכתם כולו בחוסר תום לב".

כאמור, חמש שנים מאז הגשת העתירה לבג"ץ וקיום חמישה דיונים בסוגיה, בתקווה למצוא פתרון טרם הכרעה, ניתנה לבסוף הפסיקה המשפטית הקובעת, כי למרות שמירוץ הסמכויות קובע לכאורה כי התיק ינוהל בבי"ד רבני, הרי שלנוכח תוכנו ומהותו של אותו הסכם עליו מתבסס אותו מירוץ סמכויות, יש להיענות לבקשת האישה ולנהל את התיק בבית דין לענייני משפחה.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן