באמצעות כמה כללים בסיסיים אפשר לאתר ולזהות סימנים מחשידים לפגיעה או התעללות בבן משפחה, במהלך הביקורים במוסד שבו הוא מאושפז:

1. אין להקל ראש בדבריו של המאושפז, גם אם הוא סובל ממחלת נפש, מדמנציה או מפיגור. אם המאושפז מספר שפוגעים בו, יתכן שהדברים מבוססים על חוויות מציאותיות, גם אם הדברים נשמעים מופרכים או כללו פרטים לא הגיוניים.

1. במהלך הביקור יש לשים לב לתגובת המאושפז כאשר איש צוות מתקרב אליו. אם המאושפז מתכווץ, נרתע, זז לאחור או מנסה להתגונן מפני איש הצוות, או אפילו מגלה חשש מקרבה של בני משפחה או אנשים אחרים, יתכן שהסיבה היא אלימות.

1. חשוב לא להותיר את בן המשפחה שכוב ומכוסה בכל הביקורים, ולחשוף את זרועותיו, רגליו, גבו, ואיברי גוף שעלולים להיות עליהם סימני אלימות. יש לשים לב לסימנים כחולים ואדומים ולשפשופים, וכמו כן לבחון אם יש שינוי ביכולות הפיזיות של המאושפז. אם הוא מניע פחות את הגפיים או שאינו מסוגל לשבת או לשכב בתנוחה מסוימת, יתכן שהוא סובל מפגיעה גופנית שמכאיבה לו.

1. יש לגוון בשעות הביקור ולא ליצור רוטינה של ביקורים, שלפיה הצוות יודע מראש מתי בני המשפחה עשויים להגיע. מומלץ להגיע, לפחות אחת לכמה ביקורים, בשעה לא צפויה.

1. אם המאושפז מגלה קושי מוגבר להיפרד מבני המשפחה בתום הביקור, אוחז בידם או מנסה למנוע את עזיבתם, יש לברר אם הדבר קשור בחשש של המאושפז להישאר לבד עם הצוות.

1. מומלץ לקיים פגישה קבועה עם הצוות, שבה ידווחו על מצבו ועל אירועי התקופה האחרונה, כך שהצוות יחוש שהמאושפז מצוי תחת בקרה ומעקב.

ד"ר ורדה גרין, היא גרונטולוגית ומנהלת הרווחה ברשת הדיור המוגן בית בלב