לראשונה בישראל יתקיים ברחבי הארץ פסטיבל בינלאומי לעוגב. הפסטיבל יתחיל ב-22 בדצמבר בכנסיית הדורמיציון בירושלים ויתקיים מדי חודש במוזיאון הכט בחיפה, באולם קלרמונט באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובמגוון כנסיות בירושלים.

צריך להיות יותר ממשוגע לעוגב כדי להתמכר לכלי כה תובעני ויקר. מחירו נע בין רבע לחצי מיליון דולר. בארץ יש כיום 53 עוגבים, רובם בעיר העתיקה בירושלים ובנצרת העוגב המשוכלל ביותר נמצא בכנסייה המורמונית בירושלים ובנייתו עלתה 600,000 דולר.

הקושי של ההתמודדות עם כלי כה וירטואוזי הוא רב, אבל מאתגר. הנגן זקוק לקואורדינציה משוכללת בין הידיים המרחפות על מספר מקלדות, לבין הרגליים השולטות על דוושות פדלים הפותחים את שסתומי צינורות האוויר המוזרם לקני החלילים.

אין אפשרות למבצע לשלוט בכמות האוויר המוזרמת לחליל, אך יש באפשרותו לשלוט בכמות חלילי הפאן בהם משתמשים בו זמנית. הגמול הוא עושר הצליל המופלא של תזמורת החלילים וכלי הנשיפה אותם מפיק הנגן, עושר שמצדיק את ה"קרב".

בארץ יש ציבור מכורים קטן, אך עיקש, בעיקר מבני העלייה הרוסית ויוצאי מרכז אירופה, שהתרגלו למוזיקת עוגב בילדותם. דמות מיתולוגית כזו הוא נגן העוגב רומן קרסנובסקי – אמן בינלאומי רב מוניטין, מלחין, מורה ונגן, שהופיע אפילו על העוגב בנוטרדם בפריז.  באוקראינה היה סולן בתזמורת הסימפונית של קירוב. אך מאז עלה ארצה לפני שני עשורים הוא עובד לפרנסתו מדי לילה בפינוי אשפה בכרמיאל – עבודה המאפשרת לו לדבריו חופש ליצור, לנגן וללמד. "יש לו טמפרמנט פראי ואנשים אוהבים זאת", מספר בונה העוגבים גדעון שמיר.

רמתם של נגני העוגב הישראלים כה גבוהה לעתים עד שנגן העוגב והמרצה בוריס קליינר הוזמן ללַמֵד ליטורגיקה בגרמניה. יוזם הפסטיבל הבינלאומי האיכותי עצמו ומייסד העמותה, נגן העוגב הצרפתי ז'רארד לוי, עבר  לכפר קטן בגליל ולא יופיע בפסטיבל. הוא מספר שהחל לנגן על אורגן בגיל 13 בכנסייה שהייתה סמוכה לביה"ס שלו בצרפת.

מטרת הפסטיבל היא לקדם את המודעות לכלי ולהרחיב את קהל האוהדים. "המבַצעים כולם ברמה בינלאומית משובחת ונבחרו בקפידה", מספר ל"מגפון" המנהל המוזיקלי של הפסטיבל יובל רבין בשיחה ממקום מושבו בבזל. "השתדלתי להביא לפסטיבל מגוון מסורות – החל מהצרפתית וכלה בגרמנית. אמנם עוגב מתקשר אצלנו לבאך, אך הפעם אפילו יורגן אסל משטוטגרט ינגן עיבודים של שומאן לבאך".

את הפסטיבל יפתח פרנסואה אספינאס – הנגן הקבוע של כנסיית סן סברין בפריז ושל הקפלה המלכותית בוורסאי. "הוא מנגן בדיוק כפי שאמורים היו להישמע הכלים הבארוקיים במאה ה-17", מספר גדעון שמיר.

שמיר, בגלגולו הקודם פסנתרן, שזכה בנעוריו בפרס יוקרתי מהמלכה האם הבריטית, הוא שבנה את העוגב באולם מוזיאון הכט בחיפה. כיום הוא מפרק עוגבים השוכנים במרתפי העיר העתיקה ללא שימוש וכך הוא מצליח לבנות עוגבים עם צליל יותר רך ועשיר. לדבריו, לא כל העוגבים מפיקים אותה איכות הצליל: סגנון הכתיבה הצבעונית, האלגנטיות והשקיפות של האבובים והחצוצרות בעוגב הצרפתי, בהירים. לעוגב הספרדי צליל חריף כמעט תוקפני.

בפסטיבל יהיה מקום נרחב לסגנונות שונים: הקהל יוכל ליהנות ממחולות של ברטוק בביצוע פרנסואה אספיניאנס ועיבוד של מרק פיטזה השוויצרי לקרנבל החיות של סן-סנס. הציבור הירושלמי יוכל להתוודע למגוון עוגבים שונים באיכותם בכנסיות השונות.

המחיר: 150 שקלים בלבד לכל 21 הקונצרטים. כרטיס בודד: 50 שקלים.